ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
אַךְ דֵּעוֹת אַנְשֵׁי הַתּוֹרָה בֶּאֱמוּנָתָם וְקַבָּלַת עֲבוֹדַת יְיָ יִתְבָּרַךְ הֵם עַל עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת.
מואסי התורה
תְּחִלָּתָם, אֲנָשִׁים נָשָׂא אוֹתָם הַסִּכְלוּת גַּם גֹּבֶר הַתַּאֲווֹת עֲלֵיהֶם לִמְאֹס בַּתּוֹרָה, וְחָשְׁבוּ אוֹתָהּ כַּמִּנְהָגִים שֶׁמַּנְהִיגִים בָּהֶם הָאֻמּוֹת, וְכַחֻקִּים שֶׁמַּנְהִיגִים בָּהֶם הַכְּסִילִים*, מִפְּנֵי גֹבֶר הַתַּאֲוָה עַל שִׂכְלָם וְעֹבִי טִבְעָם. וְאֵינָם נִכְנָסִים תַּחַת עֹל הַתּוֹרָה, וְלֹא נִמְשָׁכִים בַּעֲבוֹתוֹת הַשֵּׂכֶל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲפֵצִים בַּהֶפְקֵר, וּבִכְמוֹתָם אָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי יח, ב): "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ".
המסתפקים באמיתות התורה
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
37 - עבודת ה' חלק י"ד
38 - עבודת ה' חלק ט"ו
39 - עבודת ה' חלק ט"ז
טען עוד
וַאֲנִי רוֹאֶה לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מִן הַתְּשׁוּבוֹת בִּקְצָרָה עַל דֶּרֶךְ הַמְּנִיעוּת* וְהַהַסְכָּמָה*.
הבורא לא יעשה מופת למכזב
עַל דֶּרֶךְ הַמְּנִיעוּת, כִּי הַבּוֹרֵא נַעֲלֶה וּמְרוֹמָם לְשַׁנּוֹת מִנְהָג* לְמִי שֶׁמְּכַזֵּב עָלָיו* וְיֹאמַר בִּשְׁמוֹ מַה שֶּׁלֹּא אָמַר, וְאִם* הוּא מְיַשֵּׁר אוֹתָם* בְּכַזְּבוֹ עַל הָאֱלֹהִים אֶל אֱלֹהִים, כִּי אֵין הֶחָזוֹן* הַנִּרְאֶה אֶל הַנָּבִיא יוֹתֵר נִפְלָא וְקָשֶׁה מִשַּׁנּוֹת הַמִּנְהָג לוֹ.
ראוי לסמוך על בחירת הבורא
וְעַל דֶּרֶךְ הַהַסְכָּמָה, אִלּוּ* הָיָה מִתְבָּרֵר בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁהוּא כֵן*, הָיָה מִן הַדִּין לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו*, כִּי אֵין הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְשַׁנֶּה מִנְהָג וְלֹא מַרְאֶה מוֹפֵת עַל יְדֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה. וּמִי שֶׁבְּחָרָהוּ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה לְהוֹרוֹת לָנוּ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה וּלְהַנְהִיגֵנוּ, אַחֲרֵי שֶׁנִּרְאֶה הָאוֹתוֹת עַל יָדוֹ, רָאוּי הוּא שֶׁנִּסְמֹךְ עָלָיו בְּהַנְהָלָתֵנוּ וְהַנְהָגָתֵנוּ, וְאָנוּ* חַיָּבִים בָּזֶה לְמֶלֶךְ אוֹ לְשִׁלְטוֹן מֵאֵין חָכְמָה*, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (מִשְׁלֵי כד, כא): "יְרָא אֶת יְיָ בְּנִי וָמֶלֶךְ"*, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁנִּרְאֶה מוֹפֵת עַל יָדוֹ.
וְעַל שְׁנֵי הַפָּנִים* הֵם חַיָּבִים בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבִכְמוֹתָם אָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי ח, ה): "הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב".
___________________________________
שֶׁמַּנְהִיגִים בָּהֶם הַכְּסִילִים – שמנהיגים המלכים את ההמון הכסיל. וְהֵעִיר הַנָּבִיא לְהַנְהִיגָם – הנביא ממציא מדעתו חוקים ומצוות להנהיג בהם את העם, וה' מסייע בידו בעזרת האותות. הַמְּנִיעוּת – שלילת דבריהם. וְהַהַסְכָּמָה – גם אם נסכים לדבריהם חובה עלינו לקיים את מצוות התורה. לְשַׁנּוֹת מִנְהָג – לשנות את הטבע, לחולל נס. שֶׁמְּכַזֵּב עָלָיו – שמשקר בשמו. וְאִם – אף על פי. מְיַשֵּׁר אוֹתָם וכו' – הנביא מדריך אותם להתקרב לה' באמצעות שקרו. כִּי אֵין הֶחָזוֹן וכו' – נס ההתגלות לנביא אין קושי בעשייתו, יותר מלעשות נס החורג מחוקי הטבע, ולכן מדוע שה' יעשה נסים לנביא ולא יראה לו בפירוש אלו מצוות לעשות. אִלּוּ – אף אם. שֶׁהוּא כֵן – שהנביא מצווה מדעתו. לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו – לעשות כדבר הנביא. וְאָנוּ – שכמו שאנחנו. מֵאֵין חָכְמָה – אף שציווי המלך אין בו חכמה. וָמֶלֶךְ – ירא את דבר המלך. שְׁנֵי הַפָּנִים – המניעות וההסכמה.
ביאורים
חלק מרכזי מעבודת ה' של האדם מישראל מתמקד בלימוד התורה וקיום מצוותיה. רבנו בחיי דן בסוגיית היחס לתורה באמצעות חלוקה לעשר מדרגות, מהתחתונה ועד למצב השלם ביותר. הקבוצה הראשונה כוללת אנשים שמאסו בתורה בגלל שהתייחסו אליה כאל ספר חוקים אנושי. יחס זה הביא אותם להתייחס לתורה בלזלול ובביטול. רבנו בחיי מגנה את הקבוצה הזאת בצורה חריפה ומבאר שהדבר שהביא אותם לדעה נפסדת זו הוא טפשות ותאווה המסמים עיניהם מלראות דבר מלבד מבטם המצומצם והקטנוני. הקבוצה השניה מודה שאין להכחיש את הניסים והמופתים שנמסרו במסורת האומה אלא שדבר זה לא מנע מהם להסתפק באמיתת התורה. לדבריהם, הבורא אמנם עשה ניסים לנביא, אלא שהמסר המוסרי – הנבואה, היא חידוש אנושי של הנביא עצמו ולא נאמרה לו מפי הבורא. מסקנתם למעשה זהה לזו של הקבוצה הראשונה: התורה היא ספר חוקים אנושי שמטרתו ליצור סדר בחברה ואין ליחס לציוויה שכר ועונש הנובעים מהשגחת ה'. עם טענה זו מתמודד רבנו בחיי בשני דרכי הסבר, האחד על דרך השלילה והשני על דרך החיוב. בדרך השלילה הוא מבאר שהעובדה שישנם ניסים הנובעים מהשגחת הבורא מחייבת את ההשגחה בשכר ועונש. ראשית, כי לא יתכן שהבורא יעשה ניסים כדי להוכיח את אמיתת דברי הנביא לבני אדם, בעוד בפועל, הנביא משקר ואומר בשם ה' דברים שהמציא מליבו. נוסף לכך, אם נאמר שהבורא אינו יוצר קשר עם עולמו, הרי הניסים אינם פחות פלאיים מהדיבור עם הנביא ומסירת הנבואה אליו. על דרך החיוב מבאר רבנו בחיי שכאשר ברור לנו שהנביא אמנם נושא בפיו את דבר ה', אזי אנו מחויבים להקשיב לו, שכן אין ה' עושה מעשה נס והשגחה על ידי אדם מעולה שכזה ללא סיבה וטעם אלא רק כדי ליצור סדר חברתי תקין.
הרחבות
•תורה מן השמים
וְהֵעִיר הַנָּבִיא לְהַנְהִיגָם בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם מִן הַחֻקִּים, וְנָתַן לוֹ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו וּלְקַבֵּל חֻקָּיו. רבנו בחיי עומד על העובדה שיש הטוענים שהתורה היא פרי יצירתם של הנביאים.
בתורה נאמר: "רק השמר לך ושמֹר נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ד' אלֹהיך בחורב..." [דברים ה, ט-י]. ה רמב"ן רואה בפסוקים אלו מצוות עשה ולא תעשה לזכור תמיד את מעמד הר סיני, מכיוון שבמעמד זה התברר למעלה מכל ספק שמשה רבנו לא בדה התורה מליבו אלא אמר הכל מפי השכינה, שהרי שמעו ישראל באוזניהם את הקב"ה מדבר עם משה ומוסר לו את עשרת הדברות [פירוש הרמב"ן לתורה שם, השגות הרמב"ן לספר המצוות של הרמב"ם].
דברים מעין אלו אומר גם ריה"ל : "והנה שמע העם דבור אלוהי מפורש בעשרת הדברות שהן אמות המצוות ושרשיהן... את עשרת הדברות האלה קבלו המוני העם לא מיחידים ולא מנביא יחיד כי אם מפי האלוה. אמנם לא היה בו בעם כוח ככוחו של משה לראות את המראה הגדול ההוא פנים בפנים אך מן היום ההוא והלאה האמין העם כי משה ע"ה יבואהו הדבור מעם האלוה" [כוזרי א, פז].
לעילוי נשמת אלי אקוקה בן מזל וחביב ז"ל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
האם מותר להתקלח ביום טוב?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
