ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
חילי צה"ל
אַךְ דֵּעוֹת אַנְשֵׁי הַתּוֹרָה בֶּאֱמוּנָתָם וְקַבָּלַת עֲבוֹדַת יְיָ יִתְבָּרַךְ הֵם עַל עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת.
מואסי התורה
תְּחִלָּתָם, אֲנָשִׁים נָשָׂא אוֹתָם הַסִּכְלוּת גַּם גֹּבֶר הַתַּאֲווֹת עֲלֵיהֶם לִמְאֹס בַּתּוֹרָה, וְחָשְׁבוּ אוֹתָהּ כַּמִּנְהָגִים שֶׁמַּנְהִיגִים בָּהֶם הָאֻמּוֹת, וְכַחֻקִּים שֶׁמַּנְהִיגִים בָּהֶם הַכְּסִילִים*, מִפְּנֵי גֹבֶר הַתַּאֲוָה עַל שִׂכְלָם וְעֹבִי טִבְעָם. וְאֵינָם נִכְנָסִים תַּחַת עֹל הַתּוֹרָה, וְלֹא נִמְשָׁכִים בַּעֲבוֹתוֹת הַשֵּׂכֶל, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲפֵצִים בַּהֶפְקֵר, וּבִכְמוֹתָם אָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי יח, ב): "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ".
המסתפקים באמיתות התורה
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
37 - עבודת ה' חלק י"ד
38 - עבודת ה' חלק ט"ו
39 - עבודת ה' חלק ט"ז
טען עוד
וַאֲנִי רוֹאֶה לְבָאֵר מַה שֶּׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מִן הַתְּשׁוּבוֹת בִּקְצָרָה עַל דֶּרֶךְ הַמְּנִיעוּת* וְהַהַסְכָּמָה*.
הבורא לא יעשה מופת למכזב
עַל דֶּרֶךְ הַמְּנִיעוּת, כִּי הַבּוֹרֵא נַעֲלֶה וּמְרוֹמָם לְשַׁנּוֹת מִנְהָג* לְמִי שֶׁמְּכַזֵּב עָלָיו* וְיֹאמַר בִּשְׁמוֹ מַה שֶּׁלֹּא אָמַר, וְאִם* הוּא מְיַשֵּׁר אוֹתָם* בְּכַזְּבוֹ עַל הָאֱלֹהִים אֶל אֱלֹהִים, כִּי אֵין הֶחָזוֹן* הַנִּרְאֶה אֶל הַנָּבִיא יוֹתֵר נִפְלָא וְקָשֶׁה מִשַּׁנּוֹת הַמִּנְהָג לוֹ.
ראוי לסמוך על בחירת הבורא
וְעַל דֶּרֶךְ הַהַסְכָּמָה, אִלּוּ* הָיָה מִתְבָּרֵר בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁהוּא כֵן*, הָיָה מִן הַדִּין לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו*, כִּי אֵין הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מְשַׁנֶּה מִנְהָג וְלֹא מַרְאֶה מוֹפֵת עַל יְדֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה. וּמִי שֶׁבְּחָרָהוּ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה לְהוֹרוֹת לָנוּ הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה וּלְהַנְהִיגֵנוּ, אַחֲרֵי שֶׁנִּרְאֶה הָאוֹתוֹת עַל יָדוֹ, רָאוּי הוּא שֶׁנִּסְמֹךְ עָלָיו בְּהַנְהָלָתֵנוּ וְהַנְהָגָתֵנוּ, וְאָנוּ* חַיָּבִים בָּזֶה לְמֶלֶךְ אוֹ לְשִׁלְטוֹן מֵאֵין חָכְמָה*, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (מִשְׁלֵי כד, כא): "יְרָא אֶת יְיָ בְּנִי וָמֶלֶךְ"*, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁנִּרְאֶה מוֹפֵת עַל יָדוֹ.
וְעַל שְׁנֵי הַפָּנִים* הֵם חַיָּבִים בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּבִכְמוֹתָם אָמַר הֶחָכָם (מִשְׁלֵי ח, ה): "הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב".
___________________________________
שֶׁמַּנְהִיגִים בָּהֶם הַכְּסִילִים – שמנהיגים המלכים את ההמון הכסיל. וְהֵעִיר הַנָּבִיא לְהַנְהִיגָם – הנביא ממציא מדעתו חוקים ומצוות להנהיג בהם את העם, וה' מסייע בידו בעזרת האותות. הַמְּנִיעוּת – שלילת דבריהם. וְהַהַסְכָּמָה – גם אם נסכים לדבריהם חובה עלינו לקיים את מצוות התורה. לְשַׁנּוֹת מִנְהָג – לשנות את הטבע, לחולל נס. שֶׁמְּכַזֵּב עָלָיו – שמשקר בשמו. וְאִם – אף על פי. מְיַשֵּׁר אוֹתָם וכו' – הנביא מדריך אותם להתקרב לה' באמצעות שקרו. כִּי אֵין הֶחָזוֹן וכו' – נס ההתגלות לנביא אין קושי בעשייתו, יותר מלעשות נס החורג מחוקי הטבע, ולכן מדוע שה' יעשה נסים לנביא ולא יראה לו בפירוש אלו מצוות לעשות. אִלּוּ – אף אם. שֶׁהוּא כֵן – שהנביא מצווה מדעתו. לְהִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו – לעשות כדבר הנביא. וְאָנוּ – שכמו שאנחנו. מֵאֵין חָכְמָה – אף שציווי המלך אין בו חכמה. וָמֶלֶךְ – ירא את דבר המלך. שְׁנֵי הַפָּנִים – המניעות וההסכמה.
ביאורים
חלק מרכזי מעבודת ה' של האדם מישראל מתמקד בלימוד התורה וקיום מצוותיה. רבנו בחיי דן בסוגיית היחס לתורה באמצעות חלוקה לעשר מדרגות, מהתחתונה ועד למצב השלם ביותר. הקבוצה הראשונה כוללת אנשים שמאסו בתורה בגלל שהתייחסו אליה כאל ספר חוקים אנושי. יחס זה הביא אותם להתייחס לתורה בלזלול ובביטול. רבנו בחיי מגנה את הקבוצה הזאת בצורה חריפה ומבאר שהדבר שהביא אותם לדעה נפסדת זו הוא טפשות ותאווה המסמים עיניהם מלראות דבר מלבד מבטם המצומצם והקטנוני. הקבוצה השניה מודה שאין להכחיש את הניסים והמופתים שנמסרו במסורת האומה אלא שדבר זה לא מנע מהם להסתפק באמיתת התורה. לדבריהם, הבורא אמנם עשה ניסים לנביא, אלא שהמסר המוסרי – הנבואה, היא חידוש אנושי של הנביא עצמו ולא נאמרה לו מפי הבורא. מסקנתם למעשה זהה לזו של הקבוצה הראשונה: התורה היא ספר חוקים אנושי שמטרתו ליצור סדר בחברה ואין ליחס לציוויה שכר ועונש הנובעים מהשגחת ה'. עם טענה זו מתמודד רבנו בחיי בשני דרכי הסבר, האחד על דרך השלילה והשני על דרך החיוב. בדרך השלילה הוא מבאר שהעובדה שישנם ניסים הנובעים מהשגחת הבורא מחייבת את ההשגחה בשכר ועונש. ראשית, כי לא יתכן שהבורא יעשה ניסים כדי להוכיח את אמיתת דברי הנביא לבני אדם, בעוד בפועל, הנביא משקר ואומר בשם ה' דברים שהמציא מליבו. נוסף לכך, אם נאמר שהבורא אינו יוצר קשר עם עולמו, הרי הניסים אינם פחות פלאיים מהדיבור עם הנביא ומסירת הנבואה אליו. על דרך החיוב מבאר רבנו בחיי שכאשר ברור לנו שהנביא אמנם נושא בפיו את דבר ה', אזי אנו מחויבים להקשיב לו, שכן אין ה' עושה מעשה נס והשגחה על ידי אדם מעולה שכזה ללא סיבה וטעם אלא רק כדי ליצור סדר חברתי תקין.
הרחבות
•תורה מן השמים
וְהֵעִיר הַנָּבִיא לְהַנְהִיגָם בְּמַה שֶּׁצָּרִיךְ לָהֶם מִן הַחֻקִּים, וְנָתַן לוֹ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים לִשְׁמֹעַ דְּבָרָיו וּלְקַבֵּל חֻקָּיו. רבנו בחיי עומד על העובדה שיש הטוענים שהתורה היא פרי יצירתם של הנביאים.
בתורה נאמר: "רק השמר לך ושמֹר נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ד' אלֹהיך בחורב..." [דברים ה, ט-י]. ה רמב"ן רואה בפסוקים אלו מצוות עשה ולא תעשה לזכור תמיד את מעמד הר סיני, מכיוון שבמעמד זה התברר למעלה מכל ספק שמשה רבנו לא בדה התורה מליבו אלא אמר הכל מפי השכינה, שהרי שמעו ישראל באוזניהם את הקב"ה מדבר עם משה ומוסר לו את עשרת הדברות [פירוש הרמב"ן לתורה שם, השגות הרמב"ן לספר המצוות של הרמב"ם].
דברים מעין אלו אומר גם ריה"ל : "והנה שמע העם דבור אלוהי מפורש בעשרת הדברות שהן אמות המצוות ושרשיהן... את עשרת הדברות האלה קבלו המוני העם לא מיחידים ולא מנביא יחיד כי אם מפי האלוה. אמנם לא היה בו בעם כוח ככוחו של משה לראות את המראה הגדול ההוא פנים בפנים אך מן היום ההוא והלאה האמין העם כי משה ע"ה יבואהו הדבור מעם האלוה" [כוזרי א, פז].
לעילוי נשמת אלי אקוקה בן מזל וחביב ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
