ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא מגילה

מסכת מגילה דף ל'

הרב אורי בריליאנטי"ד אב התשע"ד
206
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

(ל. ברבע העליון - עד ל: במשנה)

חלק א – מחלוקות באיזו שבת קוראים את הפרשות השונות

א. כשהיום הקובע (ר"ח אדר/פורים) יוצא ביום שישי -

            רבמקדימים (כרגיל)

            שמואלמאחרין לשבת שלמחרת.

 

מצב א -
ראש חודש אדר ביום שישי,
פורים ביום חמישי

מצב ב –
ראש חודש אדר בשבת, פורים ביום שישי

סברא

שמואל לא מביא סברא חיובית למה לאחר, הוא רק מתגונן מפני הבעיות שרב מציב:

הרי צריך שבועיים לפני השולחנות?
תשובה
: יש שבועיים - ממילא את הוצאת השולחנות לא יעשו בשישי אלא בראשון, כך שאפשר לדחות גם את שקלים.

הרי אי אפשר שהעשייה (פורים) תהיה לפני הזכירה (זכור)?

תשובה: היא לא, שהרי ברמת העיקרון ט"ו (שבת) זה גם פורים, והזכירה והעשייה באותו יום.

קושיות על שמואל -

 

2. מהברייתא – לגבי שני המצבים שהשבת היא "כל שחל ר"ח/פורים בתוכה, ואפילו בערב שבת".

תשובה: שמואל יסביר שהברייתא לא מדברת על כשחל באמצע השבוע,
אלא כשחל בשבת עצמה ("כל שחל בה"), או בערב שבת – קוראים בשבת זו.

(רש"י מדגיש זה לא כך לגבי החודש, שגם מוזכרת בצורה דומה באותה ברייתא, שבה גם שמואל יודה שלא קוראים אותה בשבת שאחרי ר"ח אלא רק לפני).

1. ממשנתנו

 

הקדמה - לפי שתי הדעות, יש מצב שבו שקלים וזכור צמודים.

שמואלצמודים
(כי את שקלים נעשה ב-ב', וזכור ב-ט')

רב – לא צמודים,
(שקלים ב-כד' שבט, זכור ב-ט' אדר)

רב – צמודים
(זכור ב-ח', 6 ימים לפני פורים).

שמואל – לא צמודים
(זכור יהיה בט"ו)

במשנה:
חל ר"ח -
a. חל בשבת – קורין בשבת.

b. חל בתוך השבת, מקדימים.

ומפסיקים לשבת אחרת,
בשניה – זכור.

בהו"א –
"מפסיקים" מתייחס רק מתייחס רק ל –
b (בתוך השבוע), ולכל הימים בתוך השבוע (גם שישי),
ולא ל
a (שאם חל ר"ח בשבת – אכן לא מפסיקים),
בדיוק כמו רב,
ונגד שמואל -

גם כי לדעתו כשחל בשישי לא מפסיקים,
וגם כי כשר"ח חל בשבת – כן מפסיקים.

תשובה

1. זה לא מתייחס לכל ימות השבוע (לא לשישי, שאז לא מפסיקים).

2. זה מתייחס גם לa (ר"ח בשבת) שמפסיקים.

(ל. רבע תחתון)

ב. פורים שחל בשבת

לשמואל – ודאי שקורים בשבת,

לרב -

רב הונא – גם לרב קורין בשבת עצמה

רב נחמן – לרב עדיין מקדימים, כי צריך שהזכירה תקדם לעשייה ולא מספיק שיהיו יחד.

ג. החודש -

השבת שלפני ראש חודש,
ואם ראש חודש בשבת – אז באותה שבת.

ד. פרה –

ברייתא – השבת שאחרי פורים.

ר' חמא – השבת שלפני ראש חודש,
הגמרא מבארת שהוא התייחס למצב שבו ר"ח ניסן בשבת, אז שבת לפני כן היא גם שבת שאחרי פורים.

(ל: 2+)

חלק ב – האם הפרשיות מחליפות את פרשת השבוע

א. המחלוקת

המשנה אומרת שאחרי ד' הפרשיות "חוזרין לכסדרן". מה בדיוק השתנה מהסדר?

ר' אמי – במקום הפרשה קוראים את הפרשייה.
ר' ירמיה – הפרשה רגילה, ורק משנים את המפטיר וההפטרה.

מקשה אביי – בסיפא של המשנה (החלפת הקריאה הרגילה בקריאות אחרות כמו ר"ח, תעניות וכד') – ודאי שלא מדובר בהחלפת ההפטרה שהרי הקריאה של תעניות מחליפה את הקריאה של שני וחמישי, ובשני וחמישי אין הפטרה!

תשובה – הא כדאיתא והא כדאיתא (אכן בתעניות מחליפים את הקריאה עצמה, אך כשיש הפטרה – מחליפים רק אותה).

ב. אגב, סדר היום בתעניות

חצי ראשון – תיקון מעשי של הנהגות החברה

חצי שני רוחני – רבע ראשון קריאה והפטרה, רבע שני – בקשת רחמים.

 

עוד בנושא מגילה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il