ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מגילה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(כד: במשנה השנייה עד כה: סוף פרק הקורא עומד)
חלק א – מעשים ואמירות שמהווים בעיה באמונות ודעות
משנה ראשונה
א. מי שמסרב להיות חזן בבגדים צבעוניים או בסנדלים – לא יהיה חזן, שמא נהיה מין
(שהיו לובשים לע"ז שלהם רק לבן ובלי נעליים. חוששים בו רק לתפיל הזו).
ב. מי שמניח תפילין על המצח ("בין עיניכם") או על כף ידו ("על ידך") – דרך מינות.
ג. מי שציפם זהב (רש"י – בתים מזהב, בניגוד לדרשה – "למען תהיה תורת ה' בפיך" – מן המותר בפיך")
או שמניח תפילין של יד על השרוול (שדורש "והיו לך לאות", אך לחז"ל יש להצניעם ("לך לאות") -
דרך החיצונים (דומה למינים, קצת פחות גרוע).
[אגב, העושה תפילין של ראש עגולים, זה לא מצווה וזה סכנה.
לכאורה דומה לברייתא - תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני,
דחייה - משנתנו אסרה בכדור,
הברייתא הוסיפה שגם חצי כדור (שהבסיס שטוח) פסול].
משנה שנייה
ד. אמירות שמשתקים לו:
- יברכוך טובים, רש"י – שצריך לשתף גם את עוברי העבירה בתפילות.
- על הטוב יזכר שמך – על הטוב ולא על הרע
- על קן ציפור יגיעו רחמיך –
מחלוקת מה הסיבה–
- שמטיל קנאה במעשה בראשית.
- שעושה מידותיו של הקב"ה רחמים, ואינן אלא גזרות.
- מודים מודים – כשתי רשויות.
ר' זירא (כה. שליש תחתון) – שם שמע שמע.
מיתיבי: הרי זה מגונה (משמע שלא משתקין),
תשובה: מילה מילה – מגונה, כופל כל הפסוק – משתקים.
ה. פירושים לא נכונים לפסוקים, ומשתקים אותו:
- המכנה בעריות – שמפרש שזה כינוי לכך שלא יספר סודות של קרוביו, ולא כפשוטו.
- 2."ומזרעך לא תתן להעביר למולך" – שמפרש שאסור לבוא על דויה.
- ישגלנה – ישכבנה
- בעפולים – בטחורים
- חריונים – דביונים
- חוריהם ומימי שיניהם – צואתם ומימי רגליהם
- למחראות –
חלק ב – מה קוראים ומתרגמים, מה קוראים ולא מתרגמים, ומה לא קוראים כלל
א. משנה וברייתא
(צבענו ברקע כחול דברים שקשורים אחד לשני).
| קוראים ומתרגמים | קוראים ולא מתרגמים | לא קוראים |
| בראשית | מעשה ראובן | מרכבה, ור"י מתיר |
| לוט ושתי בנותיו | ברכת כהנים | |
| תמר ויהודה | ||
| עגל הראשון | עגל השני (משנה וברייתא) | |
| קללות וברכות | ||
| אזהרות וענשים | ||
| דוד אמנון ותמר, | במשנה (ובהמשך הברייתא לפי גרסת הגר"א) – אמנון ותמר כאן. | |
| פילגש בגבעה | ||
| הודע את ירושלים את תועבותיה (יחזקאל טז) | ר"א במשנה ובברייתא חולק ואומר שלא קוראים כלל, משום כבודה של ירושלים. |
המשך הברייתא –
ב. כתיב בשפה לא נקייה, ובקריא בשפה נקייה
רבנן – למוצאות
ר' יהושע בן קרחה – כיון שזה כנגד ע"ז אז אוצמרים בלשון לא נקייה.
וכן רב נחמן ור' ינאי שהשנביאים השתמשו בליצנות וזלזול כנגד ע"ז,
וכן רב הונא בר מנוח ורב אשי – מותר להשתמש ב"שפת רחוב" כנגד עובדי ע"ז וחוטאים.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












