ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְהַדִּמְיוֹן* הַקָּרוֹב בָּזֶה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים מֵעִנְיַן חַלַּשׁ הָרְאוּת*, שֶׁאֵין לוֹ* תוֹעֶלֶת בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁיָּשִׂים מָסָךְ דַּק בֵּינוֹ וּבֵין עֵינָיו. וְכָל אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶחֳלִי בְּעֵינָיו יוֹתֵר גָּדוֹל, תִּהְיֶה תַקָּנָתוֹ בְּמָסָךְ יוֹתֵר עָבֶה, וְכָל אֲשֶׁר יֵקַל הֶחֳלִי מֵעֵינָיו, יִהְיֶה הַמָּסָךְ הַדַּק יוֹתֵר רָאוּי לוֹ.
הרבה דברים היינו מכזיבים אילולא ראינו בעינינו
וְעוֹד, כִּי אָנוּ רוֹאִים בְּרֹב הַמְּלָאכוֹת הַגּוּפָנִיּוֹת פְּעֻלּוֹת, אִלּוּ לֹא הָיִינוּ רוֹאִים אוֹתָן בְּעֵינֵינוּ, וְהָיָה דְבָרָן מַגִּיעַ אֵלֵינוּ, הָיִינוּ מְמַהֲרִים לְהַכְזִיב* הַמַּגִּיד בּוֹ עֲלֵיהֶן, כְּמוֹ הָאִסְטְרוֹלָב* שֶׁהוּא מֹאזְנֵי הַחוֹזִים, שֶׁאִלּוּ לֹא הִשַּׂגְנוּהוּ בִּרְאוּתֵנוּ, וְיַגִּיד לָנוּ מַגִּיד צוּרָתוֹ וּדְמוּתוֹ, וּמַה שֶּׁיֻשַּׂג בּוֹ מִתְּנוּעוֹת הַגַּלְגַּלִּים, וּמְקוֹמוֹת הַכּוֹכָבִים, וְכִוּוּן הַשָּׁעוֹת שֶׁל כָּל עֵת וָעֵת מֵעִתֵּי הַשָּׁנָה, וִידִיעַת מֶרְחַקֵּי הַדְּבָרִים הַחֲלוּקִים, וְהַרְבֵּה מִן הַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים, לֹא נִתְבָּרְרָה בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ וְלֹא עָלְתָה בְרַעְיוֹנֵנוּ צוּרָתוֹ.
וְכֵן מַה שֶּׁהוּא יוֹתֵר קָרוֹב אֵלֵינוּ מִן הַכֵּלִים שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם הֲמוֹן בְּנֵי אָדָם, הַפֶּלֶס*, כִּי לוּלֵא הַשָּׂגַת חוּשׁ רְאוּתֵנוּ אוֹתוֹ, לֹא הָיָה מִתְקַיֵּם בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ שֶׁיִּשָּׁקֵל שֶׁקֶל הַצֶּדֶק בְּמֹאזְנַיִם שֶׁאֶחָד מֵחֶלְקֵיהֶם יוֹתֵר אָרֹךְ מִן הַשֵּׁנִי. וּמִן הַתֵּמַהּ, שֶׁיִּשָּׁקְלוּ בּוֹ שְׁקָלִים רַבִּים נֶחְלָקִים בְּחָסֵר וּבְיָתֵר בְּאֶבֶן אֶחָת.
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
51 - עבודת ה' חלק כ"ו
52 - עבודת ה' חלק כ"ז
53 - עבודת ה' חלק כ"ח
טען עוד
אדם לא ידע משפטי הבורא
וּמִי שֶׁהוּא בַּסִּכְלוּת אֲשֶׁר סִפַּרְנוּ בְּדָבָר שֶׁהוּא בֵּין יָדָיו* תָּדִיר, אֵין מִן הַתֵּמַהּ שֶׁלֹא יֵדַע מַהַלְכֵי הַגֹּזֶר וְהַצֶּדֶק מִמִּשְׁפְּטֵי הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה, אֲשֶׁר הֵם נַעֲלָמִים וְנַעֲלִים מִמַּה שֶׁזָּכַרְנוּ עַד אֵין קֵץ. וּבִכְמוֹתוֹ אָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קלא, א): "יְיָ לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי". וְאָמַר אַחַר זֶה מַה שֶּׁדּוֹמֶה לוֹ מֵהִמָּסֵר אֶל הָאֱלֹהִים בְּמַאֲמָרוֹ (תְּהִלִּים קלא, ב): "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי* נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי".
___________________________________
וְהַדִּמְיוֹן – הדוגמה. חַלַּשׁ הָרְאוּת – מי שראייתו חלשה. לוֹ – הנמשל: חולשת שכלנו מצריכה מסך, שלא נוכל להבין את חוכמת ה' בהנהגת ההכרח והצדק, המסך נועד שלא ננזק. לְהַכְזִיב – להכחיש. הָאִסְטְרוֹלָב – מכשיר אסטרונומי לראיה בכוכבים. הַפֶּלֶס – מכשיר שקילה המופעל ע"י משקולת אחת שנעה על אחד הצירים. מַגִּיעַ – שוקע. לְתַחְתֵּיהֶם – ומכאן שמשקל האבן כבד מן המים. שֶׁהוּא בֵּין יָדָיו – הדוגמאות שהוזכרו הן ממכשירים המצויים בידי האדם ובכל זאת קשה להבין את דרך פעולתם. שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי – השוותי ודימיתי את עצמי.
ביאורים
כאן הגענו להכרעה מהי התשובה הברורה ביותר על ענין הגזרה והבחירה. היום נעמיק בשתי נקודות הקשורות במידת הענווה כאשר מתעסקים בלימוד אמונה.
הנקודה הראשונה היא שהקב"ה ברא אותנו עם שכל מוגבל. אין אנחנו יכולים להבין בעניינים שהם מעבר לעולם המושגים שלנו. אם הקב"ה עשה את זה כך שאיננו יכולים להבין את זה – כנראה כך עדיף, כי אם היתה לנו תועלת בהבנת דבר זה – הקב"ה היה מגלה זאת לנו. לא הכל אנחנו צריכים לדעת, ולפעמים אם נדע דברים שאיננו צריכים לדעת – הם יזיקו לנו. על כן מביא רבנו בחיי משל לשמש, שמי שמנסה להביט בה בלי מסכים חוצצים יכול להיפגע ממנה. כאשר אנחנו מבינים את הנהגת ה' – זה יכול לקרב אותנו אליו ולהשלים את אמונתנו, אך כאשר אנחנו מנסים להבין דברים שאין ביכולתנו להבין – זה עלול להביא אותנו להבנות מוטעות ולהתרחקות מה'.
הנקודה השנייה היא שיש הרבה מושגים בעולם שאיננו מבינים, ואנחנו מסתדרים עם אי ההבנה הזאת. לדוגמה: רבנו בחיי מביא כלים שונים שהיו בזמנו, שלכאורה אופן פעולתם מנוגד לשכל, אך כיוון שבעינינו אנחנו רואים שזה עובד – איננו יכולים להכחיש את העובדה. אותו הדבר בנושא שלנו. אנחנו יכולים לחיות גם אם אי הבנה, ולכן אנחנו צריכים לדעת שכנראה יש דברים שאין ביכולתנו להבין.
הרחבות
•מה צריך לחקור ומה לא ניתן לחקור
אֵין מִן הַתֵּמַהּ שֶׁלֹא יֵדַע מַהַלְכֵי הַגֹּזֶר וְהַצֶּדֶק מִמִּשְׁפְּטֵי הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה. רבנו בחיי מלמדנו שכפי שאיננו משיגים עניינים מסוימים במדעי הטבע, כך על אחת כמה וכמה ישנם דברים שאיננו מצליחים להשיג באלוהות. יחד עם דבריו של רבנו בחיי על חולשת שכלנו בהשגת האלוהות יש לזכור את התחומים שבהם החקירה אפשרית ואף ראויה. על עניין זה מעמידנו רבנו בחיי בן אשר שמבחין בין שני תחומים שונים בחקר האלוהות: החקירה בעצמות ה' – שהיא אינה אפשרית, והחקירה אחר מלכות ה' והאופן שבו הוא מתגלה בעולם – שהיא רצויה ואפשרית: "העניין הגדול הזה נכלל בפסוק אחד מספר משלי, והוא זה: 'כבוד אלוהים הסתר דבר, וכבוד מלכים חקור דבר' [משלי כה, ב]. שלמה המלך ע"ה גלה לנו בזה על ידיעת ה' יתברך, שהוא שני חלקים: נמנע ואפשר. הנמנע הוא החקירה על השגתו מצד עצמו ומהותו, ועל זה אמר: 'הסתר דבר'. האפשר הוא חקירת מלכותו מצד דרכיו ופעולותיו, ועל זה אמר: 'וכבוד מלכים חקור דבר'" [פירוש על התורה, הקדמה לפרשת בראשית]. לעומת החקירה בעצמות ה' החורגת מתחום אפשרות ההבנה של האדם בעצם היותו נברא, החקירה באופן ההתגלות של ה' בעולם מהווה בירור משמעותי הנוגע לחייו של האדם שעל ידו ניתן להתרומם לקרבת אלוהים.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אוצרות בלב הים
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
איך מכינים תה בשבת?
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
"איזהו העשיר השמח בחלקו!"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
