ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
ספר בראשית, הינו ספר הראשית של העולם, בו מתגלה הקב"ה כבורא העולם הטבעי ויוצרו. זהו ספרם של אבות האומה, שעבודתם את ה' באה להם מתוך טבעיותם הפנימית הבריאה, המביאתם לדקדק בכל מצוותיה של תורה, אף אלו שחיובן הוא מדרבנן. מכח עבודה זו, נעשים האבות מרכבה להופעת שכינה בעולם.
מכחם של האבות הופכת המשפחה לעם, המופיע לראשונה ככזה, בתחילתו של ספר שמות - "ואלה שמות בני ישראל". ספר שמות, כשמו, הינו ספר העוסק בשמות. השמות הם גילוי המהות הפנימית של בעל השם. עם תחילתו של הספר, מגלים אנו את שמו של העם ההולך ומתגבש ממשפחת יעקב - "בני ישראל", ואת שמו המיוחד של הקב"ה: א-ל ש-די, המתאים להופעה המתחדשת של האומה.
בספר בראשית התגלה הקב"ה בהנהגה טבעית בעולם, הנהגה המתאימה לדרך הטבעית של עבודת ה' שהיתה באבות. בספר שמות, מתגלה ה' לציבור. כאן, קיים צורך בהתגלות מפורשת וברורה יותר, בהנהגה ניסית, על-טבעית. ספר שמות אם-כן הוא ספר המעבר ממהלך פרטי ומצומצם העוסק בבנינם של יחידים, אל גילוי שמות בני-ישראל, שמה של האומה הישראלית, ועל-גבי גילויים אלה, ומעליהם - גילוי שם ה' בעולם.
את ההנהגה הניסית המיוחדת לספר שמות, פוגשים אנו בצורה מרשימה ביותר במכות מצריים, ומכאן ממשיכים אנו לקריעתו של ים-סוף, מעמד בו ראתה השפחה, דברים שיחזקאל בן בוזי לא זכה לראות. מתוך גילויים אלו באים אנו לשיא התגלותו של הקב"ה בעולם במעמד מתן תורה. מעמד, שעליו מספרים חכמינו ז"ל, שעם-ישראל שמע את קולו של הקב"ה בוקע מצפון, ומדרום, ממזרח, ממערב, מלמעלה, ומלמטה, עד ששאלו - "והחכמה מאין תמצא". בני-ישראל מורגלים היו לקולות המבטאים צדדים מסוימים במציאות, קולות מוגבלים, וכאן, קול ה' הנובע מכל צדדי ההויה, שאיננו מוגבל בשום צורה שהיא, בכל השפות, ובכל גווני ההגיון לקבלת הקול - קול אינסופי. זהו שיאו של גילוי שם ה' בעולם לישראל ולעולם כולו, באמצעות נתינת התורה, שהיא כולה מורכבת משמותיו של הקב"ה.
מעמד מתן-תורה הרשים מאוד לא רק את ישראל אלא גם את אומות העולם. על כך מספרים חכמינו ז"ל, שבשעה ששמעו אומות העולם את קולות הברקים והשופר בעת מתן תורה, חרדו ופנו בשאלה אל בלעם - "ה' למבול ישב?", האם חפץ הקב"ה לשוב ולהחריב את עולמו במבול? על שאלה זו עונה בלעם - "ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום", ואין "עוז" אלא תורה.
על המסופר במגילת אסתר - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", דרשו חכמינו ז"ל - "אורה זו תורה". שאל על כך בעל 'שפת אמת', אם-כן, מדוע לא נכתב "ליהודים היתה תורה"? והשיב - ללמדך שתורה היא אורה.
על דרך זו נוכל ללמוד גם בעניננו, לא נאמר - "ה' תורה לעמו יתן" ללמדנו שתורה עוז היא לישראל. העסק בתורה מאחד את עם-ישראל תחת תכלית אחת, והיא - תיקון עולם לאור רצונו של הקב"ה. אחדות זו היא הנותנת עוז לישראל, והיא המבטיחה שלום פנימי באומה. שלום עם גויי הארץ, מוצאים אנו בתורה רק בהקשר של מצור על עיר, שם נאמר - "וקראת אליה לשלום". שלום זה, אינו אלא תנאי כניעה.
השבת
בפתחה של הפרשה, משה רבנו מקהיל את עם-ישראל, ומצוה אותם על בניית המשכן ועל שמירת השבת. מסמיכות הפרשיות, למדו חכמינו ז"ל של"ט מלאכות חשובות שנצרכו לבנינו של המשכן, הן האסורות בשבת. ומניין שהיו ל"ט מלאכות? דבר זה נלמד מן הכתוב בציווי על בניית המשכן - "אלה הדברים", "אלה" בגימטריא הוא ל"ו ומילת "הדברים" מרמזת על מיעוט רבים שהוא לכל הפחות שניים נוספים, ובצירוף לאות "ה" המופיעה בתחלית המילה, נרמז על ל"ט מלאכות שבהן נבנה המשכן.
העבודה שנעשתה בעת מלאכת המשכן, אינה עבודת חול, זוהי עבודה לצורך גבוה, עבודת קודש. וממלאכות אלו, נלמד איסור עשיית המלאכה בשבת, שהיא מציאות אלוקית קבועה וקיימת, שבה הקב"ה משפיע עלינו שפע אלוקי מבלי שאנו צריכים להתאמץ להשיג שפע זה מכוחנו. בכל שבוע, מצווים אנו לעצור מעשייתנו ביום השביעי, ולהניח לקב"ה להשפיע שפע קדושה עלינו.
רגילים אנשים לחשוב שבששת ימי המעשה אנו עושים מלאכה, וזהו מצבנו הטבעי, ובשבת מונע אותנו הקב"ה מעשיית מלאכה, ואוסרה עלינו. השקפה זו מעמידה את ששת ימי המעשה כעיקר, ואת השבת כחריג שבו יוצא האדם ממצבו הטבעי. אולם, השקפה זו אינה השקפתה של תורה. בהשקפת התורה, השבת היא עיקר ימי המעשה, ושאר הימים נובעים מכוחה, ממילא , כפי שמדגישה התורה - "ששת ימים תיעשה מלאכה". העולם ומלואו לה' הוא, ולפיכך עשיית המעשים לתיקונו ושכלולו של עולם בששת ימי המעשה, הינה רשות מיוחדת שנתן הקב"ה לברואיו באומרו - "ששת ימים תיעשה מלאכה". בשבת, לא נאסרה עשיית מלאכה, אלא לא חודש ההיתר שניתן לעשיית מלאכה בימי המעשה, ובכך שב האדם ומבין כי "לה' הארץ ומלואה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











