ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
וּתְנָאֵי הָעֲזִיבָה גַּם כֵּן חֲמִשָּׁה. אֶחָד מֵהֶם, עֲזִיבַת כָּל מַה שֶּׁהִזְהִיר הַבּוֹרֵא מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עָמוֹס ה, טו): "שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב", וְאָמַר (יְשַׁעְיָה נו, ב): "וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע", וְאָמַר (יְשַׁעְיָה נה, ז): "יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו". וְהַשֵּׁנִי, עֲזִיבַת הַמֻּתָּר הַמֵּבִיא לִידֵי אִסּוּר, כַּדְּבָרִים הַמְסֻפָּקִים אִם מֻתָּרִים הֵם אוֹ אֲסוּרִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל קְצָת הַחֲסִידִים, שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׁים מִשִּׁבְעִים שְׁעָרִים מִשַׁעֲרֵי הַמֻּתָּר, מִיִּרְאָתָם* שַׁעַר אֶחָד מִשַּׁעֲרֵי הָאָסוּר, וּכְמוֹ הַסְּיָגִים* שֶׁצִּוּוּ עֲלֵיהֶם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְאָמְרוּ (אָבוֹת א, א): "וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה". וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת אַחַר יְכָלְתּוֹ* עֲלֵיהֶן וְהִזְדַּמְּנוּתָן לוֹ, לֹא יִמָּנַע מֵעֲשׂוֹתָן כִּי אִם מִיִּרְאַת עֹנֶשׁ הַבּוֹרֵא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיט, קכ): "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי". וְהָרְבִיעִי, שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת מִבָּשְׁתּוֹ מִן הַבּוֹרֵא, לֹא מִיִּרְאַת בְּנֵי אָדָם, וְלֹא לְתִקְוָתוֹ לָהֶם, וְלֹא לְבָשְׁתּוֹ מֵהֶם, וְלֹא יִהְיֶה כְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יְשַׁעְיָה כט, יג): "וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה", וְאָמַר (מְלָכִים־ב יב, ג): "וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיַּעֲזֹב עֲשׂוֹת הָרָע עֲזִיבַת הַיֵּאוּשׁ מִמֶּנּוּ*, שֶׁלֹּא יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לִשְׁנוֹת* אֵלָיו, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָסִיד (אִיּוֹב לד, לב): "אִם עָוֶל פָּעַלְתִּי לֹא אֹסִיף".
___________________________________
מִיִּרְאָתָם – מפחדים שמא יגיעו לשער של איסור. הַסְּיָגִים – איסורים מדרבנן שמטרתם להרחיק את האדם מן החטא. אַחַר יְכָלְתּוֹ וכו' – עזיבת החטא במצב שהייתה לו האפשרות והכוח לחטוא. עֲזִיבַת הַיֵּאוּשׁ מִמֶּנּוּ – עזיבה גמורה ללא רצון לשוב אל הרע. לִשְׁנוֹת – לחזור.
ביאורים
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
94 - התשובה חלק כ"א
95 - התשובה חלק כ'
96 - התשובה חלק י"ט
טען עוד
דבר זה נכון גם בעניין החטאים. הכרת החטאים והרע שבהם, ואפילו הצורך המיידי לשוב בתשובה מהם, הם שלב קריטי במהלך החזרה בתשובה, אך אינם מספיקים כדי שהאדם אכן יתנתק מהחטא. כדי שהתהליך יהיה אכן משמעותי יש לעשות עבודה של הפרדה. ראשית, לעזוב את החטאים ואת דרכם, ואפילו את מה שמוביל או עלול להוביל את האדם לשוב אליהם. להשקיע מחשבה מהם הגדֵרות שכדאי לו לבנות, כדי שלא תהיה שוב יכולת לחזור ולחטוא. זאת ועוד, יש לדאוג שהעזיבה תהיה כוללת, אמיתית ושורשית, מכיוון שלעיתים האדם מצליח לעזוב את החטאים אך עדיין מה שמחזיק אותו הוא גורמים חיצוניים כמו חוסר הזדמנות לחטוא או בושה מבני אדם. לכן, כדי שהתהליך יהיה אמיתי ועמוק צריך להשקיע בכך שלטווח הארוך העזיבה תהיה אמיתית ומהותית, עד כדי כך שגורם העזיבה לא יהיה חיצוני אלא פנימי ועמוק, ויהיה נובע מהחובה כלפי הבורא, ומהבושה מפניו, וכך גם יחזיק מעמד לאורך זמן. מתוך כל זה האדם מגיע לשלב הניתוק המוחלט מהחטא, ועזיבה גמורה שלו.
לדוגמה, אדם שהשימוש באינטרנט גורם לו לנפילות קשות, צריך לא רק להצטער על הנפילות ולרצות לעזוב אותן, אלא להשקיע בעזיבה מעשית של הרע שבו, ולעשות לעצמו גדרים משמעותיים שיגרמו שלא תהיה אפילו אפשרות של נפילה. לאחר מכן עליו לעבוד על עצמו עד כדי כך שיהיה לו מספיק חוסן נפשי מתוך ההתמסרות לרצון ה', לעמוד בפני הפיתוי אפילו כשאין תנאים חיצוניים שמונעים זאת ממנו, עד שבעזרת ה' יגיע לניתוק מוחלט מנפילות.
הרחבות
•חשיבותו של הסייג
וּכְמוֹ הַסְּיָגִים שֶׁצִּוּוּ עֲלֵיהֶם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. ניתן להבין את חשיבותו של הסייג בכך שהסייג שומר על האדם שלא יגיע אל האיסור. הרב קוק מוסיף רובד נוסף בהבנת משמעות הסייג: "ענין סייגות התורה אינו מצד עצם ההבאה לעבירה, רק שכמו שהעבירה רעה בעניינה כמו-כן כל העניינים שמקושרים בה, בקשר עילה ועלול, רעים בעניינם, וכדאי לפרוש מהם מאוד". [מוסר אביך א, ה]. למדנו כאן שהסייג הינו רע בעצמו בגלל היותו קשור לעבירה ומביא אליה. הפרישה מן המותר כדי שלא להיכשל באיסור, איננה רק אמצעי שלא להיכשל באיסור, אלא גם ערך עצמי שלא לעסוק במעשה הגרוע הזה.
•בוחן ליבות הוא יבין
שֶׁתִּהְיֶה עֲזִיבָתוֹ הָעֲבֵרוֹת אַחַר יְכָלְתּוֹ עֲלֵיהֶן וְהִזְדַּמְּנוּתָן לוֹ. לדברים אלה יש מקור בגמרא. הגמרא אומרת שבעל תשובה הוא מי שנזדמנה לו האפשרות לחטוא כפי שהייתה כשחטא, ובעל התשובה התגבר ולא חטא. [יומא פו:]. נשאלת השאלה: מה יעשה מי שרוצה לחזור בתשובה ולא נזדמנה לו שוב האפשרות לחטוא? עונה על כך רבנו יונה: "ומי שלא הזדמן לידו כענין הזה, יוסיף בנפשו יראת השם דבר יום ביומו, ככה כל הימים. וכאשר יחליף כוח היראה, די כבוש בכוח הזה את יצרו וּמִיסַת מְשַׁלוֹ בעוצם התאווה, הלוא בוחן ליבות הוא יבין ונוצר נפשו הוא ידע, כי אם יבוא לידי ניסיון ויגיע לידו כעניין הראשון, יציל את נפשו מיד יצרו. והנה הוא לפני ה' במדרגה העליונה מן התשובה". [שערי תשובה א, מט].
לעילוי נשמת ר' נפתלי בן שלמה שפנגנטל הלוי ז"ל

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אנחנו קודש למענך

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

למה ללמוד גמרא?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















