ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
אֲבָל תְּנָאֵי בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה כְּמוֹ כֵן חֲמִשָּׁה. אֶחָד מֵהֶם, הִתְוַדּוֹתוֹ בַּעֲוֹנוֹתָיו, וְשֶׁיִּרְבּוּ בְּעֵינָיו וּבְלִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נט, יב): "כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ". וְהַשֵּׁנִי, שֶׁיִּזְכֹּר אוֹתָם תָּמִיד וִישִׂימֵם לְנֶגְדּוֹ וְנֹכַח* פָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים נא, ה): "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד". וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁיִּתְעַנֶּה בַּיּוֹם וְיִתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה, עֵת שֶׁלִּבּוֹ פָנוּי וְאֵין לוֹ טִרְדָּה בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (אֵיכָה ב, יט): "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה". וַאֲנִי עָתִיד לְבָאֵר מַעֲלַת תְּפִלַּת הַלַּיְלָה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וְהָרְבִיעִי, שֶׁיִּתְחַנֵּן אֶל הָאֱלֹהִים וְיַעֲטֹף* אֵלָיו תָּמִיד לְכַפֵּר עֲוֹנוֹתָיו וְלִמְחֹל לוֹ וּלְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים לב, ה): "חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַייָ", וְאָמַר (תְּהִלִּים לב, ו): "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא". וְהַחֲמִישִׁי, שֶׁיִּטְרַח וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַזְהִיר בְּנֵי אָדָם מִכְּמוֹת עֲבֵרוֹתָיו*, וּלְיָרְאָם מֵעָנְשָׁן, וּלְהַזְכִּירָם בִּתְשׁוּבָה מֵהֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יוֹנָה ג, ט): "מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים", וְנֶאֱמַר (תְּהִלִּים נא, טו): "אֲלַמְּדָה פשְׁעִים דְּרָכֶיךָ".
___________________________________
וְנֹכַח – מול. וְיַעֲטֹף – וישתוקק. מִכְּמוֹת עֲבֵרוֹתָיו – מעבירות כמו אלו שעבר.
ביאורים
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
107 - התשובה חלק ז'
108 - התשובה חלק ח'
109 - התשובה חלק ט'
טען עוד
ברור הוא שאין מטרתם של חז"ל לגרום לנו לחולשה ועצבות סביב העיסוק בחסרונות ובנפילות שלנו, אולם בכל זאת, זיכרון החטאים, כשהוא נעשה בגישה הנכונה ובמינון הנכון, יכול להיטיב לאדם. רבנו בחיי עוסק בקטע שלפנינו בחלקיה של בקשת המחילה שהאדם מבקש מהבורא.
התשובה היא מרכיב חשוב במהלך חיי האדם. כל אחד מאיתנו נכשל לפעמים בעבירה, "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" [קהלת ז, כ], ותפקידנו לעשות את העבודה המאומצת לשוב אל הבורא ולהתקרב אליו. הקב"ה חפץ בכך שכל אחד יתאמץ להתגבר על הנטיות הרעות שקיימות בו, ולשוב בתשובה על נפילותיו, ובכך להוסיף קדושה וטוב בעולם הזה.
כאשר האדם בא לפני ה' ורוצה לשוב על עוונותיו, הוא צריך קודם כל להתוודות ולבקש סליחה מהבורא על חטאיו, להתפלל ולהתחנן שהבורא יסלח לו ויקרבו אליו, ולשמר בליבו את זיכרון הרע שהיה ואת הדרך שעשה כדי לצאת ממנו. זיכרון זה יסייע בידו להיזהר מנפילה נוספת, וכמו כן למנף את הירידה שהייתה ולהביא מכוחה להתחזקות ועליה גדולים יותר, ולתוספת עבודה והתקרבות אל הבורא, בדומה למה שאנו רואים שלפעמים צריך להזכיר לילד את המעשה השלילי שעשה ואת המחיר ששילם, כדי למונעו מלעשות מעשה זה שוב.
נוסף על כך, מתוך ההכרה בגודל השלילה של נפילותיו, האדם נדרש גם להזהיר אחרים ולסייע בידם להימנע מלחטוא כמותו, ובכך להרבות קידוש השם בעולם, ולהיות ראוי יותר לכפרה.
הרחבות
•מהיכן מקבלים אור מתוק?
הִתְוַדּוֹתוֹ בַעֲוֹנוֹתָיו, וְשֶׁיִּרְבּוּ בְעֵינָיו וּבְלִבּוֹ. האם אין מקום לחשוש שהאדם יבוא לידי דיכאון אילו יראה עצמו כבעל עוונות מרובים? לדברי הרב קוק העובדה שאדם זוכר את חטאיו אינה אמורה לדכא אותו. יתירה מזו, זיכרון החטאים מסוגל להביא את האדם לאיזון נפשי ומצב רוח בריא: "טבעה של התשובה היא, שהיא נותנת לאדם מנוחה וכובד ראש כאחד. היא מנחמת אותו גם בהרהור תשובה, בנקודה אחת קטנה מאורה הגדול כבר מונח אושר רם ונשא של עולם מלא, ועם זה היא מצגת לעיני רוחו תמיד חובות של השלמה, המצילות אותו מזחיחות הדעת, ונותנות עליו אור מתוק, הנותן ערך גדול וקבוע לחייו" [אורות התשובה ז, א]. זיכרון החטאים עוזר לאדם לזכור את חובתו ומציל אותו מן הגאווה, ומתוך כך חייו מקבלים משמעות של התעלות וחיפוש שלימות.
•על מה מתוודים ביום כיפור?
כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. בגמרא [יומא פו:] מובאת מחלוקת תנאים האם אדם צריך להתוודות ביום כיפור על עברות ישנות שכבר התוודה עליהן ביום כיפור שעבר ולא עשאן שוב. לפי הדעה הראשונה בברייתא אין להתוודות שוב על עבירות אלו, אולם לדעת ר' אליעזר בן יעקב מי שמתוודה עליהן הוא משובח. זאת הוא למד מן הפסוק: "כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד " [תהילים נא, ה]. גם אחרי ששב בתשובה. אכן בשולחן ערוך נפסק כדעת רבי אליעזר בן יעקב [אורח חיים תרצז, ד].
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך עושים קידוש?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
עבודה שאין לה סוף
איך מותר להכין קפה בשבת?
למה ללמוד גמרא?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
