ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
מפסידי התשובה
אֲבָל מַפְסִידֵי הַתְּשׁוּבָה* רַבִּים מְאֹד, וּכְבָר זָכַרְתִּי רֻבָּם בְּמַה שֶּׁקָּדַם מִן הַשַּׁעַר הַזֶּה.
התמדת העבירה
וּמִמַּפְסִידֶיהָ עוֹד, הַהֶסְכֵּם עַל הָעֲבֵרָה*, וְהוּא הַהַתְמָדָה עַל עֲשׂוֹתָהּ וְהָאִחוּר מֵהַנִּיחַ אוֹתָהּ, וְלֹא תִתָּכֵן תְּשׁוּבָה עַל זֶה*.
וּכְבָר נֶאֱמַר: אֵין קְטַנָּה* בָּעֲבֵרוֹת עִם הַהַתְמָדָה, וְלֹא גְדוֹלָה בָהֶן עִם בַּקָּשַׁת הַמְּחִילָה. וְהוּא, שֶׁהַהַתְמָדָה מוֹרָה עַל בְּזוֹתוֹ דְבַר הָאֱלֹהִים, וְשֶׁהוּא מֵקֵל בְּמִצְוָתוֹ וְהַזְהָרָתוֹ, וּמְזַמֵּן עַצְמוֹ לְעָנְשׁוֹ, וּבוֹ נֶאֱמַר (בְּמִדְבַּר טו, ל-לא): "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה... וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ, כִּי דְבַר יְיָ בָּזָה".
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
117 - התשובה חלק י"א
118 - התשובה חלק י"ב
119 - התשובה חלק י"ג
טען עוד
הֲלֹא תִרְאֶה הַחוּט שֶׁל מֶשִׁי כַּמָּה הוּא חָזָק כְּשֶׁיִּכָּפֵל פְּעָמִים רַבּוֹת, וּכְבָר יָדַעְתָּ כִּי עִקָּרוֹ מֵחָלוּשׁ שֶׁבַּדְּבָרִים, וְהוּא רִיר הַתּוֹלַעַת. וְנִרְאֶה הַחֶבֶל הַגָּדוֹל שֶׁל סְפִינָה, כְּשֶׁמְּשַׁמְּשִׁים בּוֹ זְמַן אָרֹךְ, הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְחָסֹר, עַד אֲשֶׁר יִפָּסֵק וְיָשׁוּב חָלוּשׁ מִכָּל חָלוּשׁ.
וּכְמוֹ כֵן עִנְיַן הַקַּטְנוּת וְהַגַּדְלוּת בָּעֲבֵרוֹת עִם הַהַתְמָדָה וּבַקָּשַׁת הַמְּחִילָה. וְעַל כֵּן דִּמָּה אוֹתָם הַכָּתוּב בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה ה, יח): "הוֹי משְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא".
וּכְבָר נֶאֱמַר: אַל תַּבֵּט לְקַטְנוּת מַה שֶּׁעָשִׂיתָ, אַךְ תַּבִּיט לִגְדֻלַּת מִי שֶׁחָטָאתָ לוֹ. וְאַל תִּשְׂמַח לְסִכְלוּת* בְּנֵי אָדָם בְּרֹעַ מַצְפּוּנֶךָ, וְרָאוּי שֶׁתֶּאֱבַל לִידִיעַת הַבּוֹרֵא בְּמַה שָּׁאַתָּה צוֹפֵן, וְהַשְׁקָפָתוֹ עַל נִסְתְּרוֹתֶיךָ וְנִגְלוֹתֶיךָ, וְשֶׁהוּא זוֹכֵר אוֹתָם לְךָ יוֹתֵר מִמַּה שָּׁאַתָּה זוֹכֵר, מִפְּנֵי שָּׁאַתָּה תִשְׁכַּח וְהוּא לֹא יִשְׁכַּח, וְתִתְעַלֵּם וְלֹא יִתְעַלָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה סה, ו): "הִנֵּה כְתוּבָה לְפָנָי", וְאָמַר (יִרְמְיָה יז, א): "חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה".
החזרה אל העבירה אחר התשובה
וּמִמַּפְסִידֶיהָ עוֹד, הַחֲזָרָה אֶל הָעֲבֵרָה אַחַר הַשְׁלָמַת תְּנָאֵי הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָרָשַׁת (יִרְמְיָה לד, א): "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר, לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ", וּשְׁאָר הָעִנְיָן הַהוּא.
___________________________________
מַפְסִידֵי הַתְּשׁוּבָה - דברים המפריעים ומונעים את התשובה. הַהֶסְכֵּם עַל הָעֲבֵרָה וכו' - אדם המתרגל אל העבירה ומסכים עימה. דבר זה נוצר כתוצאה מההתמדה בחטא ומהעיכוב בעזיבתו. עַל זֶה - במצב שכזה אי אפשר לשוב בתשובה. אֵין קְטַנָּה וכו' – ההתמדה בעבירות, אפילו הקטנה שבהן, הופכת אותה לגדולה. אולם, בפני התשובה אין גודל העבירה מהווה גורם מעכב. וְעָזַב אוֹתָהּ לְיִרְאַת - עזב את העבירה למען יראת ה'. לְסִכְלוּת - חוסר ידע בני האדם על מחשבות רוע ליבו.
ביאורים
מי שבא 'למדוד' ולהגדיר את עצמו, אחד הדברים שהוא חייב לעסוק בהם הוא ההרגלים שלו, מכיוון שדברים שהאדם מאד רגיל אליהם הופכים להיות חלק ממנו. מסיבה זו, דברים שליליים שהפכו להיות הרגל של האדם, הוא בדרך כלל אינו מודע מספיק לצורך לשנותם, והם נותרים כאילו הם חלק ממנו ומאישיותו. דברים אלו נכונים במיוחד כאשר אנו עוסקים בחטאים קטנים, שאליהם קל יותר להתרגל, ולא לשים לב לבעייתיות שבהם.
בפרק זה עוסק רבנו בחיי בדברים הגורמים לאדם שלא לשוב בתשובה. בגלל הקושי לשים לב להרגלים הצריכים שינוי, הוא בוחר לעסוק קודם כל באותם חטאים קטנים שהאדם התרגל אליהם ולא שם לב לצורך לתקנם. הוא אומר שכאשר האדם לא שב מחטאים קטנים אלו, מצבו חמור יותר מאשר מצבו של מי שחטא בחטא גדול ושב ממנו, מכיוון שאפילו אם החטא קטן, אם ממשיכים לדבוק בו, כל אותן הפעמים הרבות שהאדם חטא מצטברות עם הזמן ונאספות לחשבון גדול. סיבה נוספת שאותה הוא מונה היא שעצם העובדה שאדם ממשיך לחטוא ללא הפסקה, ואפילו בחטא קטן, מבטאת זלזול בבורא, שהרי הבורא ציווה אותו להימנע מחטא, ובהתמדתו בחטא, הוא מפגין אדישות לציוויו.
החומרה שבחטאים אלו מתבטאת גם בזה שכל חטא הוא כלפי הבורא, שלגדולתו אין חקר, ולכן כל חטא כלפיו נחשב לדבר נורא, אפילו אם הוא קטן.
רבנו בחיי מוסיף להזכיר עוד עניין שגורם לאדם שלא לשוב בתשובה, והיא חזרה אל החטא אחרי עזיבתו. בימי ירמיהו רבים מעם ישראל נכשלו בשעבוד העבדים העבריים יותר משש שנים שהוא הזמן שהתורה מצווה שלא לחרוג ממנו, אולם לאחר מכן הם החליטו לשוב בתשובה, וכרתו ברית על שחרורם, אלא שלאחר מכן העם לא עמד בזה ושב לשעבד את העבדים, הקב"ה מוכיחם על תופעה זו בחומרה רבה, ואומר שהם יענשו בעונשים קשים מאוד. אדם השב על חטאיו, צריך להתאמץ להתנתק מהם ניתוק מוחלט ולא לשוב אליהם כלל.
הרחבות
•כיצד לצאת ממעגל החטא?
הַהַתְמָדָה עַל עֲשׂוֹתָהּ. עשיית החטא בקביעות מקשה על האדם לשוב בתשובה. הרא"ש כתב שכפתרון לבעיה זו ציווה הקב"ה על החוטא להביא קרבן: "כבר הסכימו כל חכמי ישראל התורניים כי הקרבנות אינם באים לצורך הקדוש ברוך הוא, שהרי אין לפניו לא אכילה ולא שתיה. אלא ברוך המקדים רפואה למכותינו שציווה להקריב הקרבנות לזכות בהם ישראל. כי כשאדם חוטא ומקריב קרבן ומתכפר לו ויודע שהוא נקי מחטאו, הוא נזהר מלחטוא ומלהיות בעבירות מלוכלך. אבל אם לא היה מתכפר היה מוסיף לחטוא כמו שאמרו חז"ל: "כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה - נעשית לו כהיתר". משל לאדם שיש לו בגדים צואים (מלוכלכים) אינו משמרן מן הטיט, אבל אדם שבגדיו נקיים משמרן מן הטיט ומן הטינוף" [רא"ש, ויקרא א, ג].
בזמנינו בית המקדש חרב לצערנו, ואין אפשרות להקריב קורבנות. אולם כתב הרמב"ם: "בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין לנו מזבח כפרה אין שם אלא תשובה, התשובה מכפרת על כל העבירות" [הלכות תשובה א, ג]. אם כן, אדם שעשה תשובה שלימה צריך להאמין שהקב"ה טיהר את נפשו, ומתוך כך יישמר שלא יחטא ויטנף שוב את נפשו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
