ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חובת הלבבות
וּכְבָר בֵּאַרְתִּי לְךָ, אָחִי, מֵחוֹבוֹת הַתְּשׁוּבָה, וְגִלִּיתִי לְךָ מֵאָפְנֵי הַחֲזָרָה מַה שֶּׁיֶּשׁ בּוֹ טַעֲנָה עָלֶיךָ וְנִפְסְקוּ בּוֹ אֲמַתְלָאוֹתֶיךָ*, וּמַה תֹּאמַר מָחָר לֵאלֹהֶיךָ: סָכָלְתִּי, וְלֹא סָכָלְתָּ! אוֹ תֹּאמַר: עָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי וְאֵינִי יוֹדֵעַ. וּמַה תִּהְיֶה תְשׁוּבָתְךָ עַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת? וּמִבְּלִי סָפֵק נִהְיֶה נִשְׁאָלִים. הָכֵן הַתְּשׁוּבָה בְּעוֹד שֶׁמַּאֲרִיכִין לְךָ. וְדַע, אָחִי, כִּי הַתְּשׁוּבָה עַל זֶה אֵינֶנָּה יוֹצֵאת* כִּי אִם מִמַּעֲשֵׂינוּ, לֹא מִדְּבָרֵינוּ, וְחַשֵּׁב עִם נַפְשְׁךָ, תַּגִּיעַ לִרְצוֹן בּוֹרְאֶךָ, כִּי לֹא יַשִּׂיג הַטּוֹב הַיּוֹם אֶלָּא הַמְמַהֵר אֵלָיו, וּפְרִי הַקִּצּוּר הַחֲרָטָה.
הָקִיצָה אָחִי מִשְּׁנַת פְּתַיּוּתְךָ, וַחֲמֹל עַל נַפְשְׁךָ שֶׁהִיא הַנִּכְבֶּדֶת* שֶׁבְּפִקְדוֹנוֹת הַבּוֹרֵא אֶצְלְךָ. וְכַמָּה וְעַד מָתַי הָעִכּוּב הַזֶּה, וּכְבָר כִּלִּיתָ יָמֶיךָ בִּרְצוֹן תַּאֲוָתֶךָ, כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעֶבֶד הָרָע. הֲלֹא תָשׁוּב לְכַלּוֹת שְׁאָר יָמֶיךָ בִּרְצוֹן בּוֹרְאֶךָ. וּכְבָר יָדַעְתָּ, כִּי יְמֵי הָאָדָם קְצָרִים, וְהַשְּׁאָר* בְּלִי סָפֵק יוֹתֵר קָצָר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ב, טו): "הַיּוֹם קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה".
הָיְתָה לְךָ, אָחִי, רוּחַ יְקָרָה וְנִכְבֶּדֶת, כִּבַּדְתָּ בָהּ הָעוֹלָם הַזֶּה הַנִּבְזֶה וְהַכָּלֶה, וְהִנַּחְתָּ* אַחֲרִיתְךָ הַנִּשְׁאֶרֶת לְךָ. הֲלֹא תִנַּשֵּׂא* רוּחֲךָ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּכְבָּד וְהַמָּעוֹן הָרָם, מְקוֹם אֲשֶׁר לֹא תִשְׁפַּלְנָה* הָרוּחוֹת הָעוֹלוֹת אֵלָיו לָעַד. וּתְמַהֵר בְּעוֹד שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה פָתוּחַ, וְהַקַּבָּלָה וְהַכַּפָּרָה מְצוּיָה. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה נה, ו): "דִּרְשׁוּ יְיָ בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב".
מַהֵר, אָחִי, וּמַהֵר קֹדֶם בּוֹא פַּחְדֶּךָ, כִּי אֵינְךָ בָטוּחַ בְּחַיֵּי יוֹם אֶחָד, וְעַיֵּן לְנַפְשְׁךָ עִיּוּן שֶׁיֵּאוֹת לְכָמוֹךָ וְיִהְיֶה שָׁקוּל עִם שִׂכְלֶךָ. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַגִּיעַ לִרְצוֹן בּוֹרְאוֹ, יִכָּנֵס מִן הַפֶּתַח הַצַּר שֶׁיִּכָּנְסוּ מִמֶּנוּ הַחֲסִידִים הַסּוֹבְלִים. וְכֻלָּנוּ נְקַוֶּה הַטּוֹב, וְלֹא יַגִּיעוּהוּ אֶלָּא הַמְמַהֲרִים אֵלָיו, הָרָצִים עָדָיו*, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אָבוֹת ה, כ): "הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם", וְאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים קיט, ס): "חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי".
___________________________________
חובת הלבבות (109)
בשביל הנשמה
133 - התשובה חלק י"ח
134 - התשובה חלק י"ט
135 - התשובה חלק כ'
טען עוד
ביאורים
רבנו בחיי בוחר לחתום את שער התשובה בפניה אל הלומד. בהרבה מהנושאים הקשורים ל'חובות הלבבות', עיקר תפקידו של האדם הוא הלימוד וההפנמה. לעומת זאת שער התשובה דורש בעיקר עבודה . דורש רצון להתקדם ולפעול, לרצות לשוב ולחזור בתשובה בפועל. העולם הזה מבלבל לפעמים את האדם וגורם לו להמשיך את חייו כמו שהם ולשכוח את מה שיוכל באמת לעשות לו הרבה טוב.
לפעמים קורה שהאדם יודע שאם חברו יעשה צעד מסוים ולא יתן לחייו להמשיך להתנהל כמו שהם - הוא יהיה מאושר, ולכן הוא מבקש ממנו לטובתו שיתאמץ ויעשה את הצעד. זוהי בקשתו של רבנו בחיי. לאחר לימוד הפרק, האדם כבר מודע לדרכי התשובה וליכולתה לעשות אצלו שינוי אמיתי, ומה שחסר עוד הוא הדחיפה הפנימית 'לקפוץ למים' ולעשות את השינוי.
האדם במהלך חייו זוכה 'לכבד' את העולם בנוכחותו, הוא זוכה להותיר חותם מסוים על העולם וליצור בו תהליכים שונים. אולם לטווח הארוך, חותם זה עלול להיוותר חסר משמעות ואף להעלם כליל. מי שזוכה לשוב בתשובה ולהתקרב אל הבורא, זוכה להיות חלק ממשהו נצחי וקבוע, שאינו כלה לעולם. אולם בשביל כך צריך להתאמץ ולהזדרז כל עוד חייו הקצרים של האדם ממשיכים. כל עוד הנר דולק, אפשר עוד לתקן!
הרחבות
•הדרך להיות עובד ה'
הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. במשפט זה מתווה רבי יהודה בן תימא, דרך עבור עובד ה'. את משמעותה של אמרה זו ביאר רבי אריה לוין : "הודיענו התנא, שאל יתעצל האדם מלתקן מעשיו אשר לא טובים, ולסגל מצוות ומעשים טובים בטרם יחשך (טרם המוות) כי לא יידע האדם את עיתו, לכן צריך לאזור כגבור חלציו יום יום... הנה המשיל עבודתו יתברך לארבעה מיני בעלי חיים שונים, כי יש ארבע מידות אשר יוחסו לארבעה בעלי חיים הללו, ונחלק לשני חלקים: השניים הראשונים על מצוות עשה, והשניים על מצוות לא תעשה..." והמשיך רבי אריה לבאר, והדריכנו התנא: אל תמנע מעשיית מצוות בחסידות בגלל אנשים שמתלוצצים עליך, אלא "הוי עז כנמר" ואל תיתן לדבריהם להשפיע עליך. אל תסתפק במדרגה הבינונית בעבודת ה' בטענה שדי לך בכך שאתה טוב יותר מכמה בני אדם, אלא הֱיֵה "קל כנשר" שעף גבוה מכל העופות. הֱיֵה "רץ כצבי" ותתרחק במהירות ולמרחק רב מכל חטא. במלחמה עם היצר, תהיה "גיבור כארי" ותגבור עליו כאילו היצר הרע הוא כחיה חלשה לפני הארי.
"ומה שאמר: "לעשות רצון אביך שבשמים" – הכוונה להזהיר שלא יתערב בזה שום פניה חיצונית או מפני היראה או מפני הכבוד, אלא רק לעשות רצון אבינו שבשמים, שהיא עבודה מאהבה" [רבי אריה היה אומר אבות ה, כ].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
