ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
פרשתנו פותחת בפרשית הביכורים, החיוב להביאם והחובה להודות לקב"ה על הכל הטוב שהשפיע עלינו כעם וכפרטים.
וז"ל התורה בקיצור: "וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ: וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם:... וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי יְקֹוָק וְהִנַּחְתּוֹ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (דברים כ"ו א-יא).
פסוקיה של פרשיה זו והמדרשי חז"ל עליה, נאמרים על ידי כל משפחה יהודית בליל הסדר בכל שנה ושנה.
בסופה של הפרשה בהקשר הפוך אנו מוצאים את התוכחה הקשה:
"וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וּרְדָפוּךָ וְהִשִּׂיגוּךָ עַד הִשָּׁמְדָךְ ... תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל" (שם כ"ח מה-מז)
מסביר רש"י כי – "בעוד שהיה לך כל טוב" לא הייתה לך הכרת הטוב. רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק מעיר על פרשית הביכורים ובכך מאיר את עיננו כי : "בפרשת בכורים נזכר י"ג פעמים שם הויה כנגד שלוש עשרה מידות של רחמים. ובפרשה "ויעבור ד' על פניו ויקרא וכו'" (שמות לד, ו - ז), - י"ג מידות, הזהיר על (שם שם, כו) "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך".
שתי הערות - הארות מצויות בדבריו.
הראשונה - מספר הפעמים ששם הויה מופיע בפרשית הביכורים הוא שלש עשרה. מה שקושר את פרשת הסליחה שלאחר חטא העגל לפרשית הביכורים.
השניה - שזו הסיבה שבאותה פרשיה בספר שמות נזכר גם החיוב להביא את הביכורים וממילא להודות עליהם.
שם הויה מסמל את מידת החסד, שבזכותה העולם יכול להתקיים ולכן שיתף הקב"ה את מידת הרחמים עם מידת הדין, בפרשית הבריאה.
שם ההויה מופיע פעמיים (לשיטת ר"ת, עיינו בתוס' ראש השנה יז ע"ב) בתחילת שלש עשרה מידות המכונות כולן שלש עשרה מידות של רחמים. על שלש עשרה מידות אלה הבטיח הקב"ה למשה רבנו (כמבואר בגמרא שם): "אל רחום וחנון, אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם" וזה חסד עצום!.
כפי שהסברנו גם בעבר, זו הסיבה שאנו נוהגים לומר בתקופה זו בכל יום, "לְדָוִד יְקֹוָק אוֹרִי וְיִשְׁעִי" (תהילים כ"ז). הפרק שפותח ומסיים בשם הויה כהסבר הגמרא שם "ד' ד' - אני הוא קודם שיחטא האדם, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה תשובה". זהו הפרק ששם הויה מופיע בו שלש עשרה פעמים, בדיוק כמו בפרשת הביכורים.
המסקנה העולה מן הדברים היא כפולה.
א. היסוד והבסיס להיות ראויים לחסדיו של הקב"ה, היא היכולת שלנו להיות מכירי טוב. הכרת הטוב היא המידה הבסיסית ביותר מבחינה רוחנית. מי שחסרה לו מידה זו אין לו מידות כלל. אין קיום לשום בניין רוחני ללא בסיס ויסוד זה.
ב. טובו של הקב"ה הוא הבסיס לבריאת העולם ולכן האפשרות לתשובה קודמת לכל. גם קודם שיחטא האדם זקוק הוא לאפשרות של תשובה. בלעדיה אין לו קיום. זו המשמעות העמוקה של שם ההויה.
אין תשובה ללא הכרת הטוב ואין הכרת הטוב ללא הבנת הערך והחסד של התשובה.
דווקא בימים אלה, שחסד התשובה מתנוצץ בהם ונותן תקווה לקראת ימי הדין המגיעים לשיאם בימי הסליחה והרחמים, עלינו לחזור ולהודות לקב"ה על כל החסדים והאמת אשר הוא גומל עמנו בכל יום ויום ובכל שעה ושעה.

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

החיבור הרוחני של פסח ושבועות

למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?

איך ללמוד אמונה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך ללמוד גמרא?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

אנחנו קודש למענך

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















