ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
קניית ה'זריזות' באותם אמצעים בהם נקנית ה'זהירות'
הִנֵּה הָאֶמְצָעִים אֲשֶׁר נִקְנֶה בָם הַזְּרִיזוּת הֵם הֵם אוֹתָם אֲשֶׁר נִקְנֶה בָם הַזְּהִירוּת, וּמַדְרֵגוֹתֵיהֶם כְּמַדְרֵגוֹתֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. כִּי עִנְיָנָם קָרוֹב זֶה לָזֶה מְאֹד וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁזֶּה בַּעֲשִׂין וְזֶה בְּלָאוִין. וְכַאֲשֶׁר יִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם גֹּדֶל עֵרֶךְ הַמִּצְווֹת וְרֹב חוֹבָתוֹ בָּהֶם, וַדַּאי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִבּוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה וְלֹא יִתְרַפֶּה מִמֶּנָּה.
טיפוח הכרת הטוב מגביר את קניית ה'זריזות'
וְאָמְנָם מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַגְבִּיר הַהִתְעוֹרְרוּת הַזֶּה הוּא, הַהִסְתַּכְּלוּת בְּרֹב הַטּוֹבוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וְהַנִּפְלָאוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ מֵעֵת הַלֵּידָה עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן, כִּי כָל מַה שֶּׁיַּרְבֶּה לְהִסְתַּכֵּל וּלְהִתְבּוֹנֵן בִּדְבָרִים אֵלֶּה, הִנֵּה יַרְבֶּה לְהַכִּיר לְעַצְמוֹ חוֹבָה רַבָּה אֶל הָאֵל הַמֵּיטִיב לוֹ, וְיִהְיוּ אֵלֶּה אֶמְצָעִים לְשֶׁלֹּא יִתְעַצֵּל וְיִתְרַפֶּה מֵעֲבוֹדָתוֹ, כִּי הֲרֵי הוֹאִיל וְאֵינוֹ יָכוֹל וַדַּאי לִגְמֹל לוֹ טוֹבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, לְפָחוֹת יוֹדֶה לִשְׁמוֹ וִיקַיֵּם מִצְווֹתָיו.
ההכרה שאדם תלוי בכל צרכיו בקב"ה והם ניתנים לפי עבודתו, מגבירה את ה'זריזות'
וְהִנֵּה אֵין לְךָ אָדָם בְּאֵיזֶה מַצָּב שֶׁיִּמָּצֵא, אִם עָנִי וְאִם עָשִׁיר, אִם בָּרִיא וְאִם חוֹלֶה, שֶׁלֹּא יִרְאֶה נִפְלָאוֹת וְטוֹבוֹת רַבּוֹת בְּמַצָּבוֹ, כִּי הֶעָשִׁיר וְהַבָּרִיא – כְּבָר הוּא חַיָּב לוֹ יִתְבָּרַךְ עַל עָשְׁרוֹ וְעַל בְּרִיאוּתוֹ. הֶעָנִי – חַיָּב לוֹ שֶׁאֲפִלּוּ בְּעָנְיוֹ מַמְצִיא לוֹ פַּרְנָסָתוֹ דֶרֶךְ נֵס וָפֶלֶא וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ לָמוּת בָּרָעָב. הַחוֹלֶה עַל שֶׁמַּחֲזִיקוֹ בְּכֹבֶד חָלְיוֹ וּמַכּוֹתָיו, וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ לָרֶדֶת שַׁחַת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, עַד שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁלֹּא יַכִּיר עַצְמוֹ חַיָּב לְבוֹרְאוֹ. וּבְהִסְתַּכְּלוֹ בְּטוֹבוֹת אֵלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, וַדַּאי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהִזְדָּרֵז לַעֲבוֹדָתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה. כָּל-שֶׁכֵּן אִם יִתְבּוֹנֵן הֱיוֹת כָּל טוּבוֹ תָּלוּי בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַה שֶׁמִּצְטָרֵךְ לוֹ וּמַה שֶׁמוּכְרָח אֵלָיו מִמֶּנוּ יִתְבָּרַךְ הוּא וְלֹא מֵאַחֵר, אֲשֶׁר עַל כֵּן וַדַּאי שֶׁלֹּא יִתְעַצֵּל מֵעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא יֶחְסַר לוֹ מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח אֵלָיו.
התאמת דרכי קניית ה'זריזות' למדרגת שאיפותיו של האדם (כבקניית ה'זהירות')
וְהִנְּךָ רוֹאֶה שֶּׁכָּלַלְתִּי פֹּה בִּדְבָרַי שְׁלֹשֶׁת הַמַּדְרֵגוֹת אֲשֶׁר חִלַּקְתִּים בַּזְּהִירוּת, כִּי כְבָר עִנְיָנָם אֶחָד, וְהַדָּבָר לָמֵד מֵעִנְיָנוֹ, שֶׁלִּשְׁלֵמֵי הַדַּעַת תִּהְיֶה הַהֶעָרָה• מִצַּד הַחוֹבָה וּמִצַּד עֵרֶךְ הַמַּעֲשִׂים וַחֲשִׁיבוּתָם, לַפְּחוּתִים מֵהֶם מִצַּד הָעוֹלָם הַבָּא וּכְבוֹדוֹ, שֶׁלֹּא תַּשִּׂיגֵהוּ בּוּשָׁה לְיוֹם הַגְּמוּל בִּרְאוֹתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג וְאִבְּדָהּ, וְלֶהָמוֹן מִצַּד הָעוֹלָם הַזֶּה וּצְרָכָיו כְּעִנְיָן שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם לְמַעְלָה.
_____________________________________
הַהֶעָרָה – הגורם המעורר לעבודה.
ביאורים
כהמשך לבירור ענייני ה'זריזות', מביא לנו הרמח"ל עצה כיצד להגביר את ההשתוקקות לעבוד את ה' בהתמדה בכל כוחותינו – לעבוד את ה' ב'זריזות'.
כאשר אדם מסתכל סביבו, הוא נפגש עם הטוב האלוהי. הקב"ה ברא את עולמנו בצורה מופלאה. גם ההתנהלות ה'טבעית' בעולם כמו גדילת הצמחים מעוררת התפעלות גדולה. כל צרכי האדם נבראו בעולם – מזון, חומרים לביגוד ועוד. סדר היום והלילה מאפשר לאדם לנוח ממלאכתו. גוף האדם נברא בחכמה עליונה ונסתרת, ועמו ניתנה מתנה נוספת – כוח השכל. אף לאחר הבריאה מנהיג הקב"ה את עולמו בחסד. טל ומטר מרווים את הצמחייה וממלאים את מאגרי המים. גם ברובד האישי לכל אחד יש תכונות מיוחדות שניתנו לו מאת ה'.
ההתבוננות בטובת ה' בבריאה יכולה להשפיע עלינו בשתי דרכים:
"הכרת קטנות האדם" – כאשר אנו נפגשים עם חכמתו וכוחו הגדולים של ה', אנו מקבלים קצת ענווה, ומכירים בקטנות שלנו אל מול הגודל האלוהי. אנו מבינים שהחכמה האלוהית גדולה יותר מחכמתנו ולכן בוחרים ללכת בדבקות בדרכו של ה' – דרך התורה [ע"פ יד המלך הלכות יסודי התורה ב' ב'].
אך ישנה דרגה מרוממת יותר. "הידמות לכוח הטוב" – מתוך הסתכלות במעשי ה', אנו נפגשים עם הטוב והיושר האלוהי. מכירים בגודל החסד שה' משפיע בעולם. כיוון שנפש האדם שואפת לפעול טוב, גם אנו רוצים להידמות אל הטוב והיושר האלוהי. התורה היא גילוי הופעת ה' בעולם וההליכה בדרך התורה – היא הליכה בדרכו של ה'. אנו מחליטים להשתדל בכל כוחנו ללכת בדרך התורה ולהיות מובילים של דרך ה' בעולם.
הרחבות
•עבודת ה' – חסד לאנושות
מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַגְבִּיר הַהִתְעוֹרְרוּת הַזֶּה. נשאל הרב קוק : כיצד אפשר להתעורר לעבודת ה' מתוך שמחה וגבורה? ענה הרב שישנם שני כלים חשובים: לימוד אמונה מתוך שמחה: "וכל עיקר זירוזי לדידי ולדכוותי (לי ולשכמותי) הוא רק לקבוע זמנים הגונים על חלק התורה הרוחני , בכל מקצעותיו, שלא יהיה מונח בקרן זוית ונתון רק לקריאה ארעית, וממילא יזרח אור הנשמה, ורוח שמחה וגבורה תפעם בלב הדורש את האמת בלא לב ולב (באופן אמיתי)".
מוסיף הרב קוק גם את הרצון להטיב, לכל אדם בעולם ולעולם כולו: "גם הירוד שבאנשים אם יציעו לפניו שיכול הוא בכל עת לעשות חסד על (עם) כל העולם כולו , הכולל בתוכו כל כך הויות עד אין תכלית, יתעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב", כדי לזרז עצמנו בידיעה זו יש לברר בעומק את "גודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה, המצות, העבודה, וזכיכות (זיכוך) המדות". "אמנם צריך הדבר להתקרב אל הציור השכלי, כדי שיהיה הזירוז אמיץ והשמחה מבוססה. וזה הציור בא על ידי ההבנה של האחדות הרוחנית, דהיינו (כלומר) להשכיל שאור הנשמה של כל יחיד הוא מקושר עם הנשמה הכללית של כל ההויה כולה" [אגרות ראיה א, שא].
לעילוי נשמת רייזל בת מליה ויוסף מאיר הכהן ע"ה

איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?

למה ללמוד גמרא?

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

כיצד מתחזקים באהבת ישראל?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

"בזאת התורה" - איזו תורה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















