ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
עַנְפֵי חִלּוּל הַשֵּׁם גַּם כֵּן הֵם רַבִּים וּגְדוֹלִים, כִּי הַרְבֵּה צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ וּבְכָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה צָרִיךְ שֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיִתְבּוֹנֵן מְאֹד שֶׁלֹּא יֵצֵא מִשָּׁם מַה שֶּׁיּוּכַל לִהְיוֹת חִלּוּל לִכְבוֹד שָׁמַיִם חַס-וְחָלִילָה וּכְבָר שָׁנִינוּ (אבות ד, ד), "אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם".
וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו ע"א), "הֵיכִי דָמֵי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רַב, כְּגוֹן אֲנָא דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא וְלָא יָהִיבְנָא דָמֵי לְאַלְתַּר.* וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, כְּגוֹן אֲנָא דְּמַסְגִּינָא* אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה וּבְלֹא תְּפִלִּין". וְהָעִנְיָן שֶׁכָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי מַה שֶּׁהוּא נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הַדּוֹר, צָרִיךְ שֶׁיִּתְבּוֹנֵן לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת דָּבָר בִּלְתִּי הָגוּן לְאִישׁ כְּמוֹתוֹ, כִּי כְפִי רְבוֹת* חֲשִׁיבוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ כֵּן רָאוּי שֶׁיַּרְבֶּה זְהִירוּתוֹ בְּדִבְרֵי הָעֲבוֹדָה וְדִקְדּוּקוֹ בָּהּ. וְאִם אֵינֶנּוּ עוֹשֶׂה כֵן, הֲרֵי שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל בּוֹ חַס-וְחָלִילָה. כִּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה הוּא שֶׁמִּי שֶׁמַּרְבֶּה הַלִּמּוּד בָּהּ יַרְבֶּה כְּמוֹ כֵן בְּיֹשֶׁר וּבְתִקּוּן הַמִּדּוֹת, וְכָל מַה שֶּׁיֶּחְסַר מִזֶּה לְמִי שֶׁמַּרְבֶּה בְּלִמּוּד גּוֹרֵם בִּזָּיוֹן לַלִּמּוּד עַצְמוֹ, וְזֶה חַס-וְחָלִילָה חִלּוּל לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְצִוָּנוּ לַעֲסֹק בָּהּ לְהַשִּׂיג עַל יָדָהּ שְׁלֵמוּתֵנוּ.
'נקיות' בשמירת שבת ויו"ט
וְהִנֵּה גַם שְׁמִירַת הַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים רַבָּה הִיא, כִּי הַמִּשְׁפָּטִים רַבִּים, וְכֵן אָמְרוּ (שבת יב ע"א), "הִלְכְתָא רַבָּתִי* לְשַׁבָּת", וַאֲפִלּוּ דִבְרֵי הַשְּׁבוּת*, אַף עַל פִּי שֶׁמִּדִּבְרֵי חֲכָמִים הֵם, עִקָּרִים הֵם. וְכֵן אָמְרוּ (חגיגה טז ע"ב), "לְעוֹלָם אַל תְּהִי שְׁבוּת קַלָּה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהֲרֵי סְמִיכָה* שְׁבוּת הִיא וְנֶחְלְקוּ בָּה גְּדוֹלֵי הַדּוֹר". וְאוּלָם פְּרָטֵי הַדִּינִים לְמַחְלְקוֹתָם מְבֹאָרִים הֵם אֵצֶל הַפּוֹסְקִים בְּסִפְרֵיהֶם, וְכֻלָּם שָׁוִים לְחוֹבָתֵנוּ בָּם וְלַזְּהִירוּת הַמִּצְטָרֵךְ.
וּמַה שֶּׁקָּשֶׁה עַל הֶהָמוֹן שְׁמִירָתוֹ, הוּא הַשְּׁבִיתָה מִן הָעֵסֶק, וּמִדַּבֵּר בְּמַשָּׂאָם וּבְמַתָּנָם, וְאוּלָם הָאִסּוּר הַזֶּה מְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא (ישעיה נח, יג), "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר". וְהַכְּלָל הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָסוּר בְּשַׁבָּת לַעֲשׂוֹתוֹ, אָסוּר לְהִשְׁתַּדֵל בַּעֲבוּרוֹ, אוֹ לְהַזְכִּירוֹ בְּפִיו. וְלָכֵן אָסְרוּ (טור או"ח סי' שו) לְעַיֵּן בִּנְכָסָיו – לִרְאוֹת מַה צָּרִיךְ לְמָחָר, אוֹ לֵילֵךְ לְפֶתַח הַמְּדִינָה – לָצֵאת בַּלַּיְלָה מְהֵרָה לַמֶּרְחָץ. וְאָסְרוּ לוֹמַר (שם סי' שז), "דָּבָר פְּלוֹנִי אֶעֱשֶׂה לְמָחָר", אוֹ "סְחוֹרָה פְּלוֹנִית אֶקְנֶה לְמָחָר", וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
'נקיות' בכל הלאווין
וְהִנֵּה עַד הֵנָּה דִבַּרְתִּי מִן קְצָת הַמִּצְווֹת מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּנֵי הָאָדָם נִכְשָׁלִים בָּהֶם עַל הָרֹב, וּמֵאֵלֶּה נִלְמַד לְכָל שְׁאָר הַלָּאוִין, שֶׁאֵין לְךָ אִסּוּר שֶׁאֵין לוֹ עֲנָפִים וּפְרָטִים, מֵהֶם חֲמוּרִים וּמֵהֶם קַלִּים. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת נָקִי, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מִכֻּלָּם וְטָהוֹר מִכֻּלָּם, וּכְבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה ו, ו), "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים" – "מָה רָחֵל זוֹ צְנוּעָה, כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל צְנוּעִין וּכְשֵׁרִים בְּמִלְחֶמֶת מִדְיָן, רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אַחָא אָמַר, שֶׁלֹּא הִקְדִּים אֶחָד מֵהֶם תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לִתְפִלִּין שֶׁל יָד, שֶׁאִלּוּ הִקְדִּים לֹא הָיָה מֹשֶׁה מְשַׁבְּחָן וְלֹא הָיוּ יוֹצְאִים מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם", וְכֵן אָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי (עיין הגהות מיימוניות הלכות תפלה יז, יב), "הַמְסַפֵּר* בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר – עֲבֵרָה הִיא בְּיָדוֹ וְחוֹזֵר עָלֶיהָ מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה", הֲרֵי לְךָ עַד הֵיכָן צָרִיךְ לְהַגִּיעַ הַדִּקְדּוּק וְהַנְּקִיּוּת הָאֲמִתִּי בַּמַּעֲשִׂים.
___________________________________
אֲנָא דְּשָׁקִילְנָא בִּשְׂרָא וְלָא יָהִיבְנָא דָמֵי לְאַלְתַּר – אני שאקנה בשר ולא אשלם למוכר כסף מיד. דְּמַסְגִּינָא – שאֵלֵך. רְבוֹת – רוב, גודל. הִלְכְתָא רַבָּתִי – הלכות מרובות. שְּׁבוּת – דברים שחכמים אסרו בשבת. סְמִיכָה – סמיכה על ראש הקורבנות ביום טוב. הַמְסַפֵּר – המדבר.
ביאורים
יש עברות שבהן לא מקפידים להיזהר בפינות הקטנות בגלל נגיעות אישיות, כמו שלמדנו בתחילת הפרק. כעת עובר הרמח"ל לדבר על פרטים שאיננו שמים לב אליהם מסיבה הפוכה לחלוטין, והיא שאנחנו לא מספיק מרגישים את הקשר אלינו. ילד לא מבין בדיוק איך פועלת המכונית. הוא עולה לרכב ואביו מסיע אותו. כשהוא מתחיל ללמוד נהיגה לפתע הוא מבחין בפרטים שונים – יש דוושות גז ובלם, יש מעצור יד, הילוכים, מד מהירות ועוד שלל פרטים קטנים שחשוב מאוד לשים לב אליהם בעת הנהיגה. רק כאשר מרגישים את הקשר ואת השייכות, אפשר להבין את החשיבות של כל פרט ולשים לב אליו.
במהלך השגרה היומיומית, לצערנו, לא תמיד אנחנו מרגישים את הקרבה לקב"ה בצורה חזקה מספיק. לא תמיד אנחנו חשים את הקשר אליו בצורה טובה, ואנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתפללים, מברכים ואפילו לומדים תורה בלי שנשים לב בצורה אמיתית שאנו מקיימים בכך את רצון ה'. התרגלנו להיפגש עם כל דבר דרך החושים. הקב"ה לעומת זאת לא מופיע לעינינו בצורה חזותית, ולכן לא מצטיירת בדמיון שלנו הקרבה שאנחנו רגילים אליה כל כך.
זה מה שיכול להוביל אותנו לא לשים לב למעשים שאנחנו עושים במצוות כמו שמירת שבת או חילול השם. גזל ולשון הרע הם דברים שאנחנו יכולים להבין, הם נתפשים בשכל, ואפשר לראות את הנזק שהם גורמים. אבל שבת היא משהו פחות קרוב אלינו וממילא פחות מובן. כך, לפעמים, גם איננו שמים לב שאנחנו עושים מעשה שיש בו חילול שם שמיים. לכן אומר הרמח"ל שעלינו להיות נקיים גם בדברים הללו שאינם מורגלים אצלנו מספיק. נשים לב אליהם, ועל ידי כך נוכל לשמור גם בהם על נקיות.
הרחבות
•והייתם נקיים מישראל
שֶׁכָּל אָדָם לְפִי מַדְרֵגָתוֹ וּלְפִי מַה שֶּׁהוּא נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הַדּוֹר. הרמח"ל מסביר שכל אדם צריך להקפיד על לבוש ועל דיבור המתאימים לו לפי מה שמחשיבים אותו בציבור. מסופר על רבי יואל סירקיש (הב"ח) שבא להתקבל לרבנות באחת הקהילות. הוא שהה שם כמה ימים, ולילה אחד כבה לו הנר והוא למד לאור הירח. למחרת באו אנשי הקהילה ואמרו לו שהם לא מקבלים אותו כי הם לא רוצים רב שהולך לישון בלילה... מדובר פה על זהירות בכבוד שמים ולא בכבודו האישי של החכם, ויש ללמוד איך להביט בעיניים כאלו על העולם ['ישרי לב', ביאור למסילת ישרים, עמ' 229].
•חשיבות הפרטים הקטנים
וְכֻלָּם שָׁוִים לְחוֹבָתֵנוּ בָּם וְלַזְּהִירוּת הַמִּצְטָרֵךְ. הרמח"ל מסביר שכל פרטי הדינים דורשים אותה רמה של נקיות. לפעמים ניתן לחשוב שיש פרטים קטנים שאינם חשובים כל כך ומספיק לעשות אותם בחיצוניות או בצמצום. הרב קוק מסביר שכל דבר שה' מצָווה עליו, עשייתו היא קיום רצונו: "וידע שרצונו יתברך (הוא) בכל דבר טוב. וכל דבר רע הוא מרידה ממש. ויסתכל כי כל מה שאין אנו עושים נגד רצון אדם נכבד אינו כי אם מצד פנימיות רצונו, לא מצד גופו, ואם כן איך אפשר לעשות אף כדבר קטן נגד רצון אדון כל, שכל חיי העולמים הוא רק רצונו הגדול יתברך שמו" [מוסר אביך ד, ג].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
