ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְאִם תִּשְׁאַל וְתֹאמַר, אִם כֵּן אֵפוֹא, שֶׁזֶּה דָבָר מִצְטָרֵךְ וּמֻכְרָח, לָמָּה לֹא גָזְרוּ עָלָיו הַחֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁגָּזְרוּ עַל הַסְּיָגוֹת וְתַקָּנוֹת שֶׁגָּזְרוּ? הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה מְבֹאֶרֶת וּפְשׁוּטָה, כִּי לֹא גָזְרוּ חֲכָמִים גְּזֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לַעֲמֹד בָּהּ, וְאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לִהְיוֹת חֲסִידִים, אֲבָל דַּי לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים.
אַךְ הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר בָּעָם, הַחֲפֵצִים לִזְכּוֹת לְקִרְבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְזַכּוֹת בִּזְכוּתָם לְכָל שְׁאָר הֶהָמוֹן הַנִּתְלֶה בָּם, לָהֶם מַגִּיעַ* לְקַיֵּם מִשְׁנַת חֲסִידִים אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ לְקַיֵּם הָאֲחֵרִים, הֵם הֵם סִדְרֵי הַפְּרִישׁוּת הָאֵלֶּה, כִּי בָזֶה בָּחַר ה', שֶׁכֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָאֻמָּה שֶׁתִּהְיֶה כֻלָּהּ שָׁוָה בְּמַעֲלָה אַחַת, כִּי יֵשׁ בָּעָם מַדְרֵגוֹת מַדְרֵגוֹת, אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ, הִנֵּה לְפָחוֹת יְחִידֵי סְגֻלָּה יִמָּצְאוּ אֲשֶׁר יָכִינוּ אֶת עַצְמָם הֲכָנָה גְמוּרָה, וְעַל יְדֵי הַמּוּכָנִים יִזְכּוּ גַם הַבִּלְתִּי מוּכָנִים אֶל אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ, וְכָעִנְיָן שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב* (ויקרא רבה ל, יב), "יָבוֹאוּ אֵלֶּה וִיכַפְּרוּ עַל אֵלֶּה". וּכְבָר מָצָאנוּ לְאֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב שֶׁאָמַר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּמַעֲשֶׂה דְּעוּלָא בַּר קוֹשֶׁב (עיין ירושלמי תרומות פרק ח, הלכה י) כְּשֶׁהֱשִׁיבוֹ, "וְלֹא מִשְׁנָה הִיא?" אַף הוּא אָמַר לוֹ, "וְכִי מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא? "*.
הפרישות הרעה - להימנע מהמוכרח ולנהוג בסיגופים
אַךְ הַפְּרִישׁוּת הָרָע הוּא כְּדֶרֶךְ הַגּוֹיִים הַסְּכָלִים, אֲשֶׁר לֹא דַי שֶׁאֵינָם לוֹקְחִים מִן הָעוֹלָם מַה שֶּׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵחַ בּוֹ, אֶלָּא שֶׁכְּבָר יִמְנְעוּ מֵעַצְמָם גַּם אֶת הַמֻּכְרָח וִייַסְּרוּ גוּפָם בְּיִסּוּרִין וּדְבָרִים זָרִים אֲשֶׁר לֹא חָפֵץ בָּהֶם ה' כְּלָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא חֲכָמִים אָמְרוּ (תענית כב ע"ב), "אָסוּר לָאָדָם שֶׁיְּסַגֵּף עַצְמוֹ", וּבְעִנְיַן הַצְּדָקָה אָמְרוּ (ירושלמי פאה פרק ח, הלכה ט), "כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל וְאֵינוֹ נוֹטֵל, הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים", וְכֵן אָמְרוּ (תענית כב ע"ב), "לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית ב, ז) – "נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתִּי בְּךָ הַחֲיֵה אוֹתָהּ", וְאָמְרוּ (שם יא ע"א), "כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתַעֲנִית נִקְרָא חוֹטֵא", וְהֶעֱמִידוּהָ בִּדְלָא מָצֵּי מְצַעֵר נַפְשֵׁיהּ.* וְהִלֵּל הָיָה אוֹמֵר (משלי יא, יז), "גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד", עַל אֲכִילַת הַבֹּקֶר, וְהָיָה רוֹחֵץ פָּנָיו וְיָדָיו לִכְבוֹד קוֹנוֹ, קַל-וָחֹמֶר מִדְּיוֹקְנָאוֹת* הַמְּלָכִים (עיין ויקרא רבה לד, ג).
סיכום דרכי ה'פרישות' הכלליות
הֲרֵי לְךָ הַכְּלָל הָאֲמִתִּי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאֵינוֹ מֻכְרָח לָאָדָם בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה רָאוּי לוֹ שֶׁיִּפְרֹשׁ מֵהֶם, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מֻכְרָח לוֹ מֵאֵיזֶה טַעַם שֶׁיִּהְיֶה, כֵּיוָן שֶׁהוּא מֻכְרָח לוֹ, אִם הוּא פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה חוֹטֵא. הִנֵּה זֶה כְּלָל נֶאֱמָן. אַךְ מִשְׁפַּט הַפְּרָטִים עַל פִּי הַכְּלָל הַזֶּה אֵינוֹ מָסוּר אֶלָּא אֶל שִׁקּוּל הַדַּעַת, וּלְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּץ כָּל הַפְּרָטִים, כִּי רַבִּים הֵם, וְאֵין שֵׂכֶל הָאָדָם יָכוֹל לְהַקִּיף עַל כֻּלָּם אֶלָּא דָבָר דָּבָר בְּעִתּוֹ.
___________________________________
מַגִּיעַ - ראוי. בְּאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב – שכידוע, כל מין מארבעת המינים רומז לקבוצה אחרת מעם ישראל. מִשְׁנַת חֲסִידִים הִיא - כלומר, אף על פי שנהגת כהלכה, ראוי אתה שתחמיר על עצמך כמנהג חסידות. בִּדְלָא מָצֵּי מְצַעֵר נַפְשֵׁיהּ – במי שאינו מסוגל לצער עצמו בלא להינזק בבריאותו. דְּיוֹקְנָאוֹת – פסלים בדמות המלך שרגילים לרחצם.
ביאורים
כפי שכבר ראינו אתמול, הפרישות החיובית היא דבר חשוב ונצרך מאוד, ורק בעזרתה יכול האדם לדבוק בה' באמת.
הרמח"ל מוסיף ומבאר, שלמרות שמדרגת הפרישות מאוד יסודית וחשובה, היא אינה מתאימה לכולם. מדרגה גבוהה זו של פרישה מדברי ההיתר הינה מדרגה מיוחדת המתאימה רק לצדיקי הדור.
ומה עם האנשים הפשוטים? אמת, גם האנשים הפשוטים שייכים למדרגה זו, אבל לא בעצמם ממש, אלא על ידי צדיקי הדור. כאשר מגיעים צדיקי הדור למדרגה גבוהה זו, הם אינם מגיעים לשם באופן פרטי. הגעתו של צדיק הדור למדרגת הפרישות, הינה מעין מילוי שליחות בשם כל העם, ולכן הוא מזכה בזה את כולם.
ויש גם פרישות שלילית. הפרישות השלילית היא הניכור של האדם אל עולם החומר, והניסיון להתעלם מכך שיש לאדם גם צרכים חומריים. כאשר האדם מנסה לבטל את עולם החומר, ולהתנזר ממנו כאילו אינו קיים, הריהו מנסה לטעון שכביכול ה'חומר' אינו יצירה אלוהית, ושלא מוטל על האדם לדאוג גם לצד החומרי.
כללו של דבר: כשברא הקב"ה את העולם הוא ברא בו חומר ורוח, ולכן לא שייך להתעלם מאף אחד מהם. כאשר האדם עושה בהם שימוש נכון, התואם את מגמתו של כל אחד מהם, הריהו הולך בדרך הישר. אולם כאשר האדם יוצא מהמסלול ו'חונק' צד אחד, הוא נלחם ביצירה אלוהית, ונקרא חוטא. בפרישות החיובית אין האדם מבטל את הצד החומרי ומוחקו, אלא מעמידו על מקומו הנכון כדי שהוא לא יסחף את האדם למקומות מסוכנים של שקיעה חומרית.
הרחבות
•הסכנה שבפרישות שלא בזמנה
וְאֵין רֹב הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לִהְיוֹת חֲסִידִים, אֲבָל דַּי לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים. בעבודת ה' האדם תמיד צריך להיזהר מלקפוץ ומלדלג באופן שבו ינהג באופן מרוחק מהמדרגה שאליה הגיע. במיוחד במידת הפרישות – אם האדם לא יֵדע להיזהר ולהישמר, עלולה התביעה הפנימית שלו לחיים נורמליים "להתפרץ", ולהזיק לו ולעולמו הרוחני. וכפי שכתב ריה"ל : "ואך בזמן הזה ובמקום הזה והעם הזה ואין חזון נפרץ, עם מיעוט החכמה הקנויה והעדר החכמה ההיא הטבעית (כלומר במצבנו בגלות), מי שהכניס עצמו להינזר בפרישות, כבר הכניס נפשו בייסורין וחולי נפשי וגשמי (מכניס עצמו למקום הסכנה)... ויישאר בעִתי היום והלילה ונפשו תתבענו בכוחותיה אשר נטבעה עליהם (כוחות הנפש יבקשו את שמגיע להם), מהשמע והראייה והדיבור והעסק והאכילה והשתייה והמשגל והרוח בממון ותקנת ביתו ועזרת דלים ועזר התורה בממונו, כשיראה שום קלקול הלא יישאר מתחרט על מה שקשר נפשו אליו , ויוסיף בחרטתו רוחק מהעניין האלוהי אשר טרח להתקרב אליו " [כוזרי ג, א]. נפש כל כך מיוסרת לא מתקרבת בעצמה אל ה' ואף לאחרים איננה מועילה. אדרבא, רק נזק היא מביאה לעצמה: "אבל מי שלא גברו בחילו (בכוחו) בקדושה עליונה כזאת... וירבו בתעניות וסיגופים, והלב ריק ומצטער על כל הסבל הרב אשר הניח עליו, לא יועילו מאומה, לא לנפשם ולא לדורם" [אגרות ראיה א, עג].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
