בית המדרש
  • הלכה מחשבה ומוסר
  • לימוד יומי באמונה
  • מסילת ישרים
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

פֶּרֶק יט – בְּבֵאוּר חֶלְקֵי הַחֲסִידוּת
חלקי ה'חסידות' במעשה, באופן ובכוונה
חֶלְקֵי הַחֲסִידוּת הָרִאשׁוֹנִים שְׁלֹשָׁה – הָרִאשׁוֹן בַּמַּעֲשֶׂה , הַשֵּׁנִי בְּאֹפֶן הָעֲשִׂיָּה , הַשְּׁלִישִׁי בַּכַּוָּנָה . הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בַּמַּעֲשֶׂה – אַף הוּא יִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים, הָאֶחָד בְּמַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, וְהַשֵּׁנִי בְּמַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ:

ה'חסידות' שבמעשה - בין אדם למקום
הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרִאשׁוֹן, הוּא בַּמַּעֲשֶׂה שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם , וְעִנְיָנוֹ – קִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁבָּהֶם עַד מָקוֹם שֶׁיַּד הָאָדָם מַגַּעַת, וְאֵלֶּה הֵם שֶׁקְּרָאוּם חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "שְׁיָרֵי מִצְוָה",* וְאָמְרוּ (סוכה לח ע"א), "שְׁיָרֵי מִצְוָה מְעַכְּבִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת", כִּי אַף עַל פִּי שֶׁגּוּף הַמִּצְוָה נִשְׁלַם זוּלָתָם וּכְבָר יָצָא בָזֶה יְדֵי חוֹבָתוֹ, הִנֵּה זֶה לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל, אַךְ הַחֲסִידִים אֵין לָהֶם אֶלָּא לְהַרְבּוֹת בְּהַשְׁלָמָתָם וְלֹא לְמַעֵט בָּהֶם כְּלָל.

ה'חסידות' שבמעשה - בין אדם לחברו
הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁבָּרִאשׁוֹן הוּא בְּמַה שֶּׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ , וְעִנְיָנוֹ גֹדֶל הַהֲטָבָה, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם לְעוֹלָם מֵיטִיב לַבְּרִיּוֹת וְלֹא מֵרֵעַ לָהֶם. וְזֶה בַּגּוּף, בַּמָּמוֹן וּבַנֶּפֶשׁ: בַּגּוּף – שֶׁיִּהְיֶה מִשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹר כָּל אָדָם בְּמַה שֶּׁיּוּכַל וְיָקֵל מַשָּׂאָם מֵעֲלֵיהֶם, וְהוּא מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ (אבות ו, ו), "וְנוֹשֵׂא בְעוֹל עִם חֲבֵרוֹ", וְאִם מַגִּיעַ לַחֲבֵרוֹ אֵיזֶה נֶזֶק בְּגוּפוֹ וְהוּא יוּכַל לִמְנֹעַ אוֹתוֹ אוֹ לַהֲסִירוֹ יִטְרַח כְּדֵי לַעֲשׂוֹתוֹ.
בַּמָּמוֹן – לְסַיְּעוֹ בַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ וְלִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הַנְּזָקִין בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, כָּל-שֶׁכֵּן שֶׁיַּרְחִיק הוּא כָּל מִינֵי נְזָקִין שֶׁיְּכוֹלִים לָבוֹא מֵחֲמָתוֹ, בֵּין לְיָחִיד בֵּין לְרַבִּים, וַאֲפִלּוּ שֶׁעַתָּה מִיָּד אֵין הֶזֵּקָן מָצוּי, כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא לִידֵי כָךְ יְסִירֵם וְיַעֲבִירֵם, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם ב, יב), "יְהִי מָמוֹן חֲבֵרְךָ חָבִיב עָלֶיךָ כְּשֶׁלָּךְ".
בַּנֶּפֶשׁ – שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת לַחֲבֵרוֹ כָּל קֹרַת רוּחַ שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ, בֵּין בְּעִנְיְנֵי הַכָּבוֹד בֵּין בְּכָל שְׁאָר הָעִנְיָנִים, כָּל מַה שֶּׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאִם יַעֲשֵׂהוּ לַחֲבֵרוֹ הוּא מְקַבֵּל נַחַת רוּחַ מִמֶּנּוּ, מִצְוַת חֲסִידוּת הוּא לַעֲשׂוֹתוֹ, כָּל-שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְצַעֲרֶנּוּ בְּשׁוּם מִינֵי צַעַר כְּלָל, יִהְיֶה בְאֵיזֶה אֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה. וּכְלַל כָּל זֶה הוּא גְמִילוּת חֲסָדִים, אֲשֶׁר הִפְלִיגוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּשִׁבְחָהּ וּבְחוֹבָתֵנוּ בָּהּ. וּבִכְלָל זֶה רְדִיפַת הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא הַהֲטָבָה הַכְּלָלִית בֵּין כָּל אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
___________________________________
שְׁיָרֵי מִצְוָה – חלקים במצווה שאינם מעכבים את קיומה.


ביאורים
קבלן השואף לבנות בניין מגורים איכותי ומושלם לא ישקיע רק בעיצוב החיצוני של הבניין, שכן אף הבניין המרשים ביותר ביופיו, לא ימלא את ייעודו אם לא יהיה יציב ומתוכנן היטב. הקבלן לא יסתפק בבניית 'בלוק' מגורים סטנדרטי, אלא ישאף לתכנון בניין ייחודי ומשוכלל. על הקבלן לבחור את החומרים המתאימים, להשתמש בטכנולוגיות בנייה חדישות, לבנות יסודות חזקים ולא לשכוח לתכנן ביעילות ובחכמה את החלק הפנימי – צנרת המים והחשמל בתוך קירות הבניין.
גם החסיד המשתוקק לעבוד את ה' בשלמות, אינו יכול להסתפק במעשים טכניים בלבד, אלא צריך להשקיע גם בתוכן הפנימי. בפתח הפרק העוסק בחלקי החסידות הרמח"ל פורש בפנינו את עיקרי התוכנית לבניין מדרגת החסידות.
כבר הזכרנו בפרק הקודם שהחסידות נסמכת על בניין המדרגות הקודמות – לימוד התורה וקיום המצוות. כעת אנו בונים את הקומה הבאה. מתוך ההשתוקקות לשלמות בעבודת ה', החסיד סוקר את כל מעשיו, ולא מסתפק בשורת הדין, אלא משתוקק להוסיף הידורים בכל מעשה ומעשה. הדקדוק במצוות שבין אדם למקום, לא בא על חשבון הדקדוק במצוות שבין אדם לחברו, שגם בהן החסיד מדקדק. הוא משעבד את כל כוחותיו הגופניים, ורותם אף את ממונו לעזרת חברו. הוא אינו מסתפק במתן סיוע חומרי בלבד אלא לא שוכח לתת גם עזרה נפשית לחברו. חלק מפרטי המצוות שבין אדם לחברו הוא לזרוק מילה טובה ולדבר בכבוד גם לאדם פשוט.
אך החסיד שואף ליותר מזה. הוא לא מסתפק רק בביצוע, אלא מתכנן את אופן העשייה ומקפיד עליו, ובכל מעשיו כוונותיו לשם שמים. על כך נלמד בהמשך הפרק.
הרחבות
•הידור במצוה וקישור לצדיק
"שְׁיָרֵי מִצְוָה מְעַכְּבִים אֶת הַפֻּרְעָנוּת". הגמרא [סוכה לח.] מדברת על הנפת הקרבן (נענועו לארבע רוחות השמים), ואומרת שגם אם לא נעשתה הנפה, הקרבן מכפר לבעליו. אבל יש עניין בהנפה משום שהיא משיירי המצוה, ומעכבת את הפורענות. הרמח"ל מבאר כי מידה זו של השלמת המצוה על כל פרטיה שייכת ביותר למדרגת החסיד.
רבי ישראל הגר ביאר שדברי הגמרא הם "רמז על שיריים מהצדיק שמעכבת פורענות ומביא ברכה" [אהבת ישראל עמ' קא], האדמו"ר מגור כתב כי הסיבה לכך היא שיש בכח הצדיק להוריד שפע רוחני עליון ולהשפיע בכך על העולם החומרי. אם-כן, על ידי האכילה משייריו של הצדיק האדם נקשר אל הצדיק ואל הברכה שהוא מביא ובזכותו מעכב את הפורענויות מלבוא עליו. גם בדברי הרמח"ל מבואר כן, אם אדם מהדר במצוה עד כדי הקפדה בקיום ה'שיריים' שלה, הוא מראה שמעשיו האמיתיים הם לרצון ה' וזו הדרך להוריד שפע לעולם. מטעם זה שיירי המצוה מעכבים את הפורענות (על פי אמרי אמת על התורה, ימים ראשונים של פסח).
•אדם כללי
וְנוֹשֵׂא בְעוֹל עִם חֲבֵרוֹ. זוהי אחת מארבעים ושמונה המעלות הנדרשות לקניין התורה. המהר"ל מסביר שבאדם רוחני קיימות שתי מעלות. הראשונה – ניכר ממעשיו שהוא אדם טוב "ומורה דבר זה שהוא אדם טוב כאשר נכנס בעול עם חברו להצילו"; השנייה – הוא לא אדם פרטי המחפש את טובתו האישית, "שאינו נבדל מהכלל כאשר נושא בעול עם חברו וראוי אל התורה שהיא עם הכלל" [דרך חיים ו, ז].
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il