ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מסילת ישרים
וְהִנֵּה בֵּאַרְנוּ עַד הֵנָּה הַחֲסִידוּת מַה שֶּׁתָּלוּי בַּמַּעֲשֶׂה וּבְאֹפֶן הָעֲשִׂיָּה.
נְבָאֵר עַתָּה הַתָּלוּי בַּכַּוָּנָה. וּכְבָר דִּבַּרְנוּ גַם כֵּן לְמַעְלָה מֵעִנְיַן לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְמַדְרֵגוֹתֵיהֶם. אָמְנָם וַדַּאי שֶׁמִּי שֶׁמִּתְכַּוֵּן בַּעֲבוֹדָתוֹ לְטַהֵר נַפְשׁוֹ לִפְנֵי בוֹרְאוֹ, לְמַעַן תִּזְכֶּה לָשֶׁבֶת אֶת פָּנָיו בִּכְלַל הַיְשָׁרִים וְהַחֲסִידִים, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ וּלְקַבֵּל הַגְּמוּל אֲשֶׁר בָּעוֹלָם הַבָּא, לֹא נוּכַל לוֹמַר שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָה זוֹ רָעָה, אָכֵן לֹא נוּכַל לוֹמַר גַּם כֵּן שֶׁתִּהְיֶה הַיּוֹתֵר טוֹבָה, כִּי עַד שֶׁהָאָדָם מִתְכַּוֵּן לְטוֹבַת עַצְמוֹ סוֹף סוֹף עֲבוֹדָתוֹ לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ.
אַךְ הַכַּוָּנָה הָאֲמִתִּית הַמְצוּיָה בַּחֲסִידִים אֲשֶׁר טָרְחוּ וְהִשְׁתַּדְּלוּ לְהַשִּׂיגָהּ, הוּא שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עוֹבֵד רַק לְמַעַן אֲשֶׁר כְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יִגְדַּל וְיִרְבֶּה, וְזֶה יִהְיֶה אַחַר שֶׁהִתְגַּבֵּר בְּאַהֲבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְיִהְיֶה חוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה אֶל הַגְדָּלַת כְּבוֹדוֹ וּמִצְטַעֵר עַל כָּל שֶׁיִּמְעַט מִמֶּנּוּ, כִּי אָז יַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ לְתַכְלִית זֶה – שֶׁלְּפָחוֹת מִצִּדּוֹ יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְגַּדֵּל, וְיִתְאַוֶּה שֶׁכָּל שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם יִהְיֶה כְּמוֹ כֵן,* וְיִצְטַעֵר וְיִתְאַנַּח עַל מַה שֶּׁמְּמַעֲטִים שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, וְכָל-שֶׁכֵּן עַל מַה שֶּׁמְּמַעֵט הוּא עַצְמוֹ, בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְאֹנֶס אוֹ בְחֻלְשַׁת הַטֶּבַע, אֲשֶׁר קָשֶׁה לוֹ לִשָּׁמֵר מִן הַחֲטָאִים בְּכָל עֵת, כְּעִנְיַן הַכָּתוּב (קהלת ז, כ), "אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא".
וְדָבָר זֶה בֵּאֲרוּהוּ בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב (רבה פרק ד), אָמְרוּ, "כָּל חָכָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְבַר תּוֹרָה לַאֲמִתּוֹ וּמִתְאַנֵּחַ עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כָּל יָמָיו, וּמִתְאַוֶּה וּמֵצֵר לִכְבוֹד יְרוּשָׁלַיִם, וְלִכְבוֹד בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְלַיְשׁוּעָה שֶׁתִּצְמַח בְּקָרוֹב, וּלְכִנּוּס גָּלֻיּוֹת, זוֹכֶה לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְבָרָיו" וְכוּ'. נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁזֹּאת הִיא הַכַּוָּנָה הַמְעֻלָּה, שֶׁהִיא רְחוֹקָה לְגַמְרֵי מִכָּל הֲנָאַת עַצְמוֹ, וְאֵינָהּ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם וּלְקִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הַמִּתְקַדֵּשׁ בִּבְרִיּוֹתָיו בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ. וְעַל זֶה אָמְרוּ (זוהר ח"ג, רפא, א), "אֵיזֶהוּ חָסִיד? – הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ".*
___________________________________
כְּמוֹ כֵן – יעבדו להגדלת כבוד ה'. הַמִּתְחַסֵּד עִם קוֹנוֹ – העוסק בנתינת כבוד לבוראו.
ביאורים
עד עתה עסקנו בצד הגלוי של החסיד – במעשיו ובאופן שפועל אותם. היום אנו נכנסים לעולמו הנסתר של החסיד – כוונתו בעבודת ה'.
בפרק ט"ז העוסק בביאור מידת הטהרה, הרמח"ל מחלק את האנשים לשלוש קבוצות. אנשים שכל מעשיהם הם על מנת לקבל פרס או כבוד, אנשים שחלק ממעשיהם לשמה וחלק על מנת לקבל פרס וכבוד, ואנשים שכל מעשיהם שלא לקבל פרס.
החסיד אינו מתמודד עם הרצון לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס בעולם הזה אלא עובד את ה' לשמה אך גם במידה הגבוהה של עבודת ה' לשמה יש מדרגות.
יש אדם שהתעלה כבר מהרצון לעבוד את ה' על מנת לזכות בפרס או כבוד בעולם הזה, אך עדיין יש מעט אנוכיות במעשיו. הוא הולך בדרך התורה על מנת לזכך את נפשו ולתקן את מידותיו, וכן מקווה שעקב עבודה זו יזכה לחיי עולם הבא. אף שעבודת ה' של אדם זה הינה גם על מנת לקבל שכר בעולם הבא, הרמח"ל 'מתייג' אותו בין העובדים לשמה שכן אין הוא עובד את ה' על מנת לקבל שכר בעולם הזה.
כוונה זו בעבודת ה' היא ראויה, אך יש כוונה טובה ממנה.
כוונת החסיד היא לרומם את שם ה' בעולם ולפעול למען תיקון העולם בדרך התורה על פי רצון ה', ללא כל 'נגיעה' אנוכית, והוא מוכן לבטל את כל רצונותיו לשם מטרה זו. כוונה זו נובעת מאהבתו הרבה לה' ולתורה.
כוונת החסיד בעבודת ה' דומה לחייל שבמהלך הלחימה, מוכן לקפוץ על הרימון ולמסור את נפשו למען המטרה הלאומית בלי לחשוב על טובת עצמו (ע"פ ביאורו של הרב אבינר למסילת ישרים).
הרחבות
•ציפית לישועה
וְלַיְשׁוּעָה שֶׁתִּצְמַח בְּקָרוֹב. חז"ל אומרים בגמרא שכאשר אדם עולה לדין שמים שואלים אותו 'ציפית לישועה'? [שבת לא.]. רש"י מסביר: "לדברי הנביאים", כלומר הציפייה לישועה היא ציפייה להתקיימות דברי הנביאים. הר"ן בחידושיו מוסיף שהכונה לציפייה לישועה בימיו של האדם.
הציפייה כוללת לא רק תקווה בלב, אלא גם השתדלות והגשמה בפועל, בתפילה ובמעשה, כך מבאר הרב קוק: "הצפיה כוללת גם שימת עין תדירית, גם באין שום יחש של הכרה גלויה חיצונית אל הישועה, כמו שהמצפה (תצפיתן בעמדת שמירה) עומד על המשמר ימים על שנה (אפילו שנה שלמה), ולא יעזוב עמדתו גם באין לפניו דבר מחודש – וגם (הציפייה כוללת גם) שבכל עת מצא של איזו הערה (התעוררות, התחדשות), שיראה שראוי לעשות איזה דבר לישועה, יחיש פעולתו ולא יעזוב, כמו שהמצפה בראותו על פי צפיתו, שבאה שעת מעשה, לבריחה או הגנה מאיזה אויב וכאלה, עליו החובה לעשות מה שדרוש לעשות לטובת המצב, כן יזרז לעת הנכון בלא איחור רגע וזמן. לאלה שתי התכניות יחדיו, הנראות כמתנגדות זו לזו, ההתמדה בצפיה מחשבתית והזירוז בעת הכושר, צריך להתרומם בעומק העיון של צפיה לישועה" [עין איה שבת, דף לא].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
