ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות יסודי התורה
- רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שִׁשִּׁיאיבוד דברי קודש | |
השמות הקדושים | |
א כָּל הַמְּאַבֵּד שֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַטְּהוֹרִים שֶׁנִּקְרָא בָּהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: "וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא - לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יב,ג-ד). | א מְאַבֵּד - משמיד, כגון המוחק. לוֹקֶה - מלקות כעונש מן התורה, עד שלושים ותשע מלקות, לפי כוחו של הלוקה (סנהדרין יז,א). |
ב וְשִׁבְעָה שֵׁמוֹת הֵם: הַשֵּׁם הַנִּכְתָּב יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וְהוּא הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אוֹ הַנִּכְתָּב אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד; וְאֵל, וֶאֱלוֹהַּ, וֵאלֹהִים, וְאֶהְיֶה, וְשַׁדַּי, וּצְבָאוֹת. כָּל הַמּוֹחֵק אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת מִשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת אֵלּוּ - לוֹקֶה. | ב שִׁבְעָה שֵׁמוֹת - שם הויה ושם אדנות, הנקרא גם השם המיוחד (עבודה זרה ב,ז), נחשבים לשם אחד, מפני שהגייתם שווה. הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ - הברור, שיש לו רק משמעות אחת, ואינו נגזר מפעולות ה' (מו"נ א,סא; לביאור השמות ראה מו"נ א פרקים סא-סג; לשם אלהים ראה גם שם א,ב; ב,ו; וסוף ב,ל). הַמּוֹחֵק אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת - שהרי שאר השם חסר מובן, וזוהי השחתה. |
ג כָּל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מִלְּפָנָיו - מֻתָּר לְמָחֳקוֹ. כְּגוֹן לָמֶ"ד מִ'לַּיי', וּבֵי"ת מִ'בֵּאלֹהִים', וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵינָן בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְכָל הַנִּטְפָּל לַשֵּׁם מֵאֲחוֹרָיו, כְּגוֹן כָּא"ף שֶׁלֶּ'אֱלֹהֶיךָ', וְכָא"ף מֵי"ם שֶׁלֶּ'אֱלֹהֵיכֶם', וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֵינָן נִמְחָקִין, וַהֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר אוֹתִיּוֹת שֶׁלַּשֵּׁם, מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם מְקַדְּשָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ וְאָסוּר לְמָחֳקָן, הַמּוֹחֵק אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת הַנִּטְפָּלוֹת אֵינוֹ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. | ג מַכַּת מַרְדּוּת - הלקאה מתקנת חכמים. מספר המלקות נקבע על פי הערכת בית דין (עדות יח,ו; פה"מ נזיר ד,ג) לשון רד"י בארמית הוא כמו יס"ר בעברית (ותרגום 'ליסרה אתכם' - ויקרא כו,יח - 'למרדי יתכון'. ו'טובה מרדות אחת בלבו של אדם מכמה מלקיות' - בבלי ברכות ז,א. רב האי גאון שערי תשובה סימן טו) או פירושו "שמרד זה בדברי תורה ובדברי סופרים" (ר' נטרונאי גאון, מהדורת ברודי, תשובות פרשניות, סימן תכ). |
ה שְׁאָר הַכִּנּוּיִין שֶׁמְּשַׁבְּחִין בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּגוֹן: חַנּוּן וְרַחוּם, הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, הַנֶּאֱמָן, קַנָּא וְחָזָק, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר דִּבְרֵי הַקֹּדֶשׁ, וּמֻתָּר לְמָחֳקָן. | ה כִּנּוּיִין - תארים או שמות ה' בלועזית (סנהדרין כו,ג). וּמֻתָּר לְמָחֳקָן - כדי לתקן או לשפר את הכתיבה. אבל דרך השחתה וביזוי, אסור לעשות כן כבשאר כתבי הקודש (להלן ח; ק'). |
חפצי הקודש | |
ז הַסּוֹתֵר אֲפִלּוּ אֶבֶן אַחַת דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה מִן הַמִּזְבֵּחַ אוֹ מִן הַהֵיכָל אוֹ מִשְּׁאָר הָעֲזָרָה - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה: "כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן" (שמות לד,יג), וְכָתוּב: "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יב,ד). וְכֵן הַשּׂוֹרֵף עֲצֵי הֶקְדֵּשׁ דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ [...] לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם" (שם יב,ג-ד). | ז סוֹתֵר - הורס. דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - הריסה שלא לצורך בנייה. הַהֵיכָל - המבנה המרכזי בבית המקדש. הָעֲזָרָה - החלק במקדש המוקף מחיצה ובו ההיכל (בית הבחירה א,ה). תִּתֹּצוּן - תנפצו. עֲצֵי הֶקְדֵּשׁ - עצים שהוקדשו לבניין בית המקדש, ולא עצי הסקה (שו"ת קס). אֲשֵׁרֵיהֶם - עצים שניטעו לעבודה זרה (עבודה זרה ח,ג2). |
כתבי הקודש | |
ח כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּן וּפֵרוּשֵׁיהֶן וּבֵאוּרֵיהֶן - אָסוּר לִשְׂרֹף אוֹתָן אוֹ לְאַבְּדָן בַּיָּד; וְהַמְּאַבֵּד בַּיָּד - לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁכָּתְבוּ אוֹתָן יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל מִין יִשְׂרְאֵלִי שֶׁכָּתַב סֵפֶר תּוֹרָה - שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ עִם הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְלֹא כְּתָבוֹ אֶלָּא וְהוּא מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ שֶׁזֶּה כִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, וְהוֹאִיל וְדַעְתּוֹ כֵּן - לֹא נִתְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, וּמִצְוָה לְשָׂרְפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ שֵׁם לַמִּינִים וְלֹא לְמַעֲשֵׂיהֶן. אֲבָל גּוֹי שֶׁכָּתַב אֶת הַשֵּׁם - גּוֹנְזִין אוֹתוֹ. וְכֵן כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּלוּ אוֹ שֶׁכְּתָבָן גּוֹי - יִגָּנְזוּ. | ח כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ כֻּלָּן - הכוללים את התנ"ך וההלכות וההגדות (ספר תורה י,ה), אף אם אין בהם שמות ה'. וּפֵרוּשֵׁיהֶן וּבֵאוּרֵיהֶן - פירוש המילים וביאור העניין. שֶׁכָּתְבוּ... בִּקְדֻשָּׁה - שדעתו על כך שכותב את שם ה' ומאמין בקדושתו (תפילין א,טו). מִין יִשְׂרְאֵלִי - יהודי שנמשך בדעתו מתוך סכלותו ותאוותו לכפור בעיקר מעיקרי התורה, כגון בייחוד הבורא או בנבואה או בתורה שבעל פה או בתורה שבכתב (עבודה זרה ב,ה; תשובה ג,ז; רוצח ד,י; ממרים ג,א-ג; פה"מ חולין א,ב). וְהוּא מַעֲלֶה בְּדַעְתּוֹ וכו' - כיוון שאינו מאמין בה', מבחינתו אין בשמות ה' כל קדושה, שלא כמו גוי המאמין. הָאַזְכָּרוֹת - השמות הקדושים. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה (10)
מפעל משנה תורה
5 - הלכות יסודי התורה ה'
6 - הלכות יסודי התורה ו'
7 - הלכות יסודי התורה ז'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה א'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות יסודי התורה – מפעל משנה תורה הלכות יסודי התורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תיקון ימי השובבי"ם
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שבועות מעין עולם הבא!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
זמן הדלקת נרות חנוכה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
