ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
בתפילת 'על הניסים' אנו מציינים כי לאחר הניצחון במלחמה וטיהור המקדש, "באו בניך... והדליקו נרות בחצרות קדשך". רגילים להבין זאת בהקשר להדלקת המנורה, אך המנורה נמצאת בהיכל, והחצרות אינן ההיכל. לכן נראה לומר שמדובר על הדלקת נרות החנוכה בעזרות, המכונות חצרות ה'. מדוע טורחת תפילה זו להדגיש כי הדלקת נרות החנוכה נעשתה בעזרות?
נראה כי נרות החנוכה, הדלוקים בחצרות ה', מקבילים לעבודה הנעשית בעזרה. במקורות קבליים מזהים את העזרה עם עולמות העשייה, הבריאה והיצירה. אלו עולמות בהם מתקיימת עבודת בירורים בין הרע לטוב (פרדס רימונים לרמ"ק, דרך מצוותיך לבעל הצמח צדק, מצוות בניית מקדש). דבר זה דורש מהאדם לשתף את כוחותיו בעבודת אלוקיו. ואכן, בעזרה מוצב מזבח גדול מימדים, מזבח העולה, שעליו נאמר כי "אף על פי שאש יורדת מן השמים, מצווה להביא מן ההדיוט" - על ידי הכהנים (יומא כא ע"ב). עם זאת, עבודה זו חייבת להתבצע מתוך קדושה, ולמרות שעצם הכניסה לעזרה לא מחייבת קידוש ידיים ורגליים, כל כהן שמשתתף בעבודה בעזרה על גבי המזבח חייב לקדש את ידיו ורגליו.
לעומת זאת, הדלקת נרות המנורה היא בהיכל ה', מקום המביא לידי ביטוי את התבטלותו המוחלטת של האדם כלפי הקב"ה. לפיכך, אסורה הבאת "אש מן ההדיוט" להדלקת המנורה, והיא חייבת להגיע מאש המערכה הדולקת על מזבח העולה. אפילו עצם הכניסה להיכל מחייבת את הכהן בקידוש ידיים ורגליים. לפיכך, ההיכל מזוהה על ידי הקבלה עם עולם האצילות, העולם העליון ביותר שכולו אלוקות, שבו לא שייכת עבודת הבירורים בין הטוב לרע המתרחשת בשאר העולמות.
מתבטלים או משתתפים
אם כן, ההבדל היסודי בין עבודת ההיכל לעבודת העזרה נעוץ בתפקיד הניתן לאדם על ידי אלוקיו. בהיכל הוא נדרש להתבטלות, ובעזרה - להשתתפות. כבר במדרש נשאלה השאלה מדוע נסמכה פרשת המנורה לפרשת קורבנות הנשיאים. בשתי פרשיות אלו נפגשות שתי הבחינות הללו. פרשת המנורה, המבטאת את בחינת העזרה, ופרשת קורבנות הנשיאים, המבטאת את בחינת ההיכל. המדרש עומד על הפער בין שתי הבחינות: "הקורבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו" (מדרש רבה במדבר טו, ו). הרמב"ן מסביר את דברי המדרש כמכוונים כלפי הדלקת נר החנוכה: "לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי, שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו" (רמב"ן במדבר ח, ב). לפיכך, כדי לבנות תמונה שלמה של היחס בין הדלקת נרות החנוכה ונרות המנורה, נתעמק גם ביסוד ההדלקות עצמן.
יסוד מצוות הדלקת נרות המנורה קשור בתמידיות ההארה, "ואתה תצווה את בני ישראל... להעלות נר תמיד" (שמות כז, כ). נחלקו הראשונים בהבנת ציווי זה. שיטת הרמב"ם היא שהנרות יהיו דלוקים בכל עת, ולפיכך על הכהן להדליק את המנורה בבוקר ובערב. "הטבת הנרות בבוקר ובין הערביים מצות עשה... והדלקת הנרות היא הטבתם, ונר שמצאו שלא כבה מתקנו" (רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פ"ג ה"י-ה"יג). בלשון ר' חיים מבריסק, בביאור דעת הרמב"ם, "שעיקר מצוותה הוא שיהיו הנרות דולקים תמיד" (חידושיו להלכות ביאת המקדש, פ"ט ה"ז). אמנם לפי שיטת רש"י, שסובר כי הדלקת הנרות הייתה רק בערב, הנרות היו דלוקים רק בלילה (רש"י שמות שם, שבת כב ע"ב ד"ה ובה היה מסיים ועוד). אך ברור שגם לפי שיטתו, לא לחינם בחרה התורה בביטוי "תמיד" לגבי הדלקת המנורה. במדרש מסופר בשם רבי חנינא סגן הכהנים ש"מעשה ניסים היה במנורה, משהיו מדליקין אותה מראש השנה לא הייתה מתכבה עד שנה אחרת" (תנחומא פרשת תצווה סימן ג'). במציאות זו, של הארה מתמדת, האדם מצווה להתבטל באופן מוחלט בפני אלוקיו. יתר על כן, הדלקת המנורה עצמה אינה מוגדרת כעבודה, ולפיכך זר שהדליקה אינו חייב מיתה (יומא כד ע"ב). בזמן שהמנורה דולקת נוצרת הרמוניה בין כל שבעת הנרות, הממוקדת בנר המערבי, ולפיכך אין בה אף איסור הדלקה מנר לנר.
לגבי יסוד מצוות הדלקת נרות החנוכה נפלה מחלוקת בגמרא: האם הדלקת הנר עושה את המצווה, או הנחת הנר עושה את המצווה (שבת כב ע"א). להלכה נפסק כי הדלקה עושה מצווה. כמו כן, הדלקת הנר היא דווקא על פתח הבית הפונה כלפי חוץ. יוצא אם כן שיסוד המצווה הוא האדם, המביא אש מן ההדיוט, ובה הוא מדליק את נר החנוכה על ידי עשיית מעשה.
בזמן חורבן הבית, עבודת המנורה, שהיא המבטאת את בחינת ההיכל ומתמקדת בהתבטלות האדם כלפי אלוקיו, מקבלת את צורתה של עבודת מזבח העולה, המבטאת את בחינת העזרה והשתתפות האדם בעבודת אלוקיו. בעומק העניין, כוח ההארה של תורתו של אהרון הכהן מתבטא על ידי הארת המנורה. אך עם החורבן, כוח זה ממשיך להאיר את אור התורה על ידי נרות החנוכה, המוארים על ידי כלל ישראל ומכוונים חוצה. הם מבטאים תקווה להחזרת הארת המנורה, המבטאת את ההארה הפנימית, בקרוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











