ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות דעות
- רמב"ם יומי – הלכות דעות – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שְׁלִישִׁיבכל דרכיך דעהו | |
החוטא בסיגוף | |
א1 שֶׁמָּא יֹאמַר אָדָם: הוֹאִיל וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן דֶּרֶךְ רָעָה הֵן, וּמוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, אֶפְרֹשׁ מֵהֶן בְּיוֹתֵר, וְאֶתְרַחֵק לַצַּד הָאַחֲרוֹן, עַד שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּשָׂר, וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, וְלֹא יִשָּׂא אִשָּׁה, וְלֹא יֵשֵׁב בְּדִירָה נָאָה, וְלֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ נָאֶה, אֶלָּא הַשַּׂק וְהַצֶּמֶר הַקָּשֶׁה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, כְּגוֹן כּוּמְרֵי אֱדוֹם - גַּם זוֹ דֶּרֶךְ רָעָה הִיא, וְאָסוּר לֵילֵךְ בָּהּ. | א1 וְאֶתְרַחֵק לַצַּד הָאַחֲרוֹן - אתנתק מן המידות הללו בקיצוניות. כּוּמְרֵי אֱדוֹם וכו' - אלו הנזירים הנוצרים (הנקראים כן במסורת ישראל). לפי טעות הנצרות, ההתרחקות מאישה מביאה למעלה גבוהה, ודין הכומר שלא יישא אישה. לא כן לפי התורה, שמי שנושא אישה הוא בדרגת טהרה וקדושה גבוהה, ואף יש מצוה מן התורה להוליד בנים (איסורי ביאה כב,כא; אישות טו,א). |
א2 הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ נִקְרָא חוֹטֵא; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּנָּזִיר: "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ" (במדבר ו,יא) - אָמְרוּ חֲכָמִים: וּמָה אִם נָזִיר, שֶׁלֹּא פֵּרֵשׁ אֶלָּא מִן הַיַּיִן, צָרִיךְ כַּפָּרָה - הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִכָּל דָּבָר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. | א2 הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּנָּזִיר וכו' - נזיר יהודי (כמתואר בספר במדבר פרק ו) הוא מי שבמשך זמן מסוים מתרחק משלושה דברים: מכל מאכל או משקה העשוי מענבים, מן התספורת ומטומאת מת. אך הוא חייב לשאת אישה ככל יהודי. בסוף נזירותו, וכן אם נטמא במהלך נזירותו (כמובא בציטוט בהלכה), הוא מביא קרבן חטאת, מפני שהביא את עצמו לידי זהירות מיותרת, קל וחומר למי שמתנזר מכל הנאה חומרית מותרת. אמנם לעתים ההתנזרות רצויה, אם היא נעשית לצורך ריפוי ובאופן זמני, אך זו אינה דרך לרבים, ואין לחקותה. וראוי להדגיש שקרבת ה' אינה מושגת בעינויי הגוף, "כאילו ה' אויבו של הגוף ורוצה לאבדו ולהשמידו" (פה"מ אבות, הקדמה ד; נזירות י,יד; וראה גם נדרים יד,כג). |
א3 לְפִיכָךְ צִוּוּ חֲכָמִים שֶׁלֹּא יִמְנַע אָדָם עַצְמוֹ אֶלָּא מִדְּבָרִים שֶׁמָּנְעָה הַתּוֹרָה בִּלְבַד, וְלֹא יִהְיֶה אוֹסֵר עַצְמוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת עַל דְּבָרִים הַמֻּתָּרִין. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: לֹא דַּיְּךָ מַה שֶּׁאָסְרָה תּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁאַתָּה אוֹסֵר עָלֶיךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים? | א3 אוֹסֵר עַצְמוֹ - כגון האומר: 'אני נודר שיהא הבשר אסור עלי השנה'; 'אני נשבע שלא אוכל השנה בשר'. דַּיְּךָ - מספיק לך. |
חיים לשם שמים | |
ב1 צָרִיךְ אָדָם שֶׁיְּכַוֵּן כָּל מַעֲשָׂיו כֻּלָּם כְּדֵי לֵידַע אֶת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד. וְיִהְיֶה שִׁבְתּוֹ וְקוּמוּ וְדִבּוּרוֹ - הַכֹּל לְעֻמַּת זֶה הַדָּבָר. כֵּיצַד? כְּשֶׁיִּשָּׂא וְיִתֵּן אוֹ יַעֲשֶׂה מְלָאכָה לִטֹּל שָׂכָר, לֹא יִהְיֶה בְּלִבּוֹ קִבּוּץ מָמוֹן בִּלְבַד, אֶלָּא יַעֲשֶׂה דְּבָרִים הַלָּלוּ כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא דְּבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וִישִׁיבַת בַּיִת וּנְשִׂיאַת אִשָּׁה. | ב1 לֵידַע אֶת הַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא בִּלְבַד - לחיות חיים המלווים בתודעה של הכרת ה' וממוקדים במטרה זו בלבד. כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא דְּבָרִים שֶׁהַגּוּף צָרִיךְ לָהֶן - שיהיה לו ממון לקניית צורכי גופו המעטים, ויתמקד בהם, ולא יכלה את כוחותיו ברכישת דברים שהלב רוצה אותם והגוף אינו צריך להם (מו"נ ג,יב). |
ב2 וְכֵן כְּשֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה וְיִבְעֹל, לֹא יָשִׂים עַל לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים הַלָּלוּ כְּדֵי לֵהָנוֹת בִּלְבַד, עַד שֶׁנִּמְצָא שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה אֶלָּא הַמָּתוֹק לַחֵךְ וְיִבְעֹל כְּדֵי לֵהָנוֹת, אֶלָּא יָשִׂים עַל לִבּוֹ כְּשֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה כְּדֵי לְהַבְרוֹת גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו בִּלְבַד. | ב2 לְהַבְרוֹת - להבריא. |
ב3 לְפִיכָךְ לֹא יֹאכַל כָּל שֶׁהַחֵךְ מִתְאַוֶּה, כְּמוֹ הַכֶּלֶב וְהַחֲמוֹר, אֶלָּא יֹאכַל דְּבָרִים הַמּוֹעִילִין לוֹ, אִם מָרִים אִם מְתוּקִים. וְלֹא יֹאכַל דְּבָרִים הָרָעִים לַגּוּף, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְתוּקִין לַחֵךְ. | ב3 וְלֹא יֹאכַל דְּבָרִים הָרָעִים לַגּוּף - דברים שאינם בריאים או בכמות גדולה (לפירוט בעניין זה ראה להלן ד,ו-טו). |
ג1 הַמַּנְהִיג עַצְמוֹ עַל פִּי הָרְפוּאָה - אִם שָׂם עַל לִבּוֹ שֶׁיִּהְיֶה כָּל גּוּפוֹ וְאֵבָרָיו שְׁלֵמִים חֲזָקִים בִּלְבַד, וְשֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים עוֹשִׂין מְלַאכְתּוֹ וַעֲמֵלִין לְצָרְכּוֹ, אֵין זוֹ דֶּרֶךְ טוֹבָה. אֶלָּא יָשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיְּהֵא גּוּפוֹ שָׁלֵם וְחָזָק, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ יְשָׁרָה לָדַעַת אֶת יי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין וְיִסְתַּכֵּל בַּחָכְמוֹת וְהוּא חוֹלֶה אוֹ אֶחָד מֵאֵבָרָיו כּוֹאֵב. וְיָשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בֵּן, אוּלַי יִהְיֶה חָכָם וְגָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל. | ג1 אֵין זוֹ דֶּרֶךְ טוֹבָה - מפני שעדיין נשארה מטרתו סיפוק הנאת הגוף, שהחליף את הנאת המאכל בהנאה אחרת של הגוף, ואין זו דרך אמתית אלא של סיפוק הנאות. יִסְתַּכֵּל - ישכיל (לראייה שכלית ראה מו"נ א,ד). |
ג2 נִמְצָא הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זוֹ כָּל יָמָיו כֻּלָּן - עוֹבֵד אֶת יי תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן, וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹעֵל, מִפְּנֵי שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ בַּכֹּל כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא צְרָכָיו עַד שֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ שָׁלֵם לַעֲבֹד אֶת יי. | |
ג3 וַאֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יָשֵׁן - אִם יָשֵׁן לְדַעַת כְּדֵי שֶׁתָּנוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו וְיָנוּחַ גּוּפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחֱלֶה, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד אֶת יי וְהוּא חוֹלֶה, נִמְצֵאת שֵׁנָה שֶׁלּוֹ עֲבוֹדָה לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. וְעַל עִנְיָן זֶה צִוּוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ: וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְהוּא שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (שם ג,ו). | ג3 וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם - זו דרגה גבוהה ביותר, שלמיצוייה מגיע אדם בדרגת נביא. בשאיפה למעשים לשם שמים מתפנה לאדם זמן רב. ובמצב זה, מותר לאדם באופן זמני להרגיע את חושיו מעומס ולשמור על בריאות נפשו גם בראיית דברים יפים ובהתעסקות ביופי ובאומנות (פה"מ אבות, הקדמה ה). |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות דעות – מפעל משנה תורה (7)
מפעל משנה תורה
2 - הלכות דעות ב'
3 - הלכות דעות ג'
4 - הלכות דעות ד'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ט'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
קשה עליי פרידתכם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
