ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- הלל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
בשולחן ערוך או"ח סימן תפז סעיף ג נפסק: "בליל ראשון של פסח גומרין את ההלל בציבור בנעימה בברכה תחילה וסוף..." והרמ"א נחלק: "וכל זה אין נוהגים כן, כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת ההלל כלל".
הר"ן בפרק ערבי פסחים (דף כו מדפי הרי"ף) מביא מחלוקת ראשונים בענין הזה. לדעת הרמב"ן, מברכים על הלל שבליל פסח, והראיה מדין הגמרא, שאומרת שיש לברך "יהללוך" בתום ההלל, שהרי שנינו (נדה, לא) "כל הטעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו". ועוד ראיה מברייתא במסכת סופרים: "ר' שמעון בן יהוצדק אומר שמונה עשר יום ולילה אחד יחיד גומר בהן את ההלל... ויום טוב ראשון של פסח ולילו... ומצווה מן המובחר לקרות הלל בבית הכנסת בשני לילות של גלויות ולאמרו בנעימה, לקיים מה שנאמר ונרוממה שמו יחדיו..." (מסכת סופרים, פרק כ, הלכה ט). בהמשך דבריו מביא הר"ן את דעת רב האי גאון, שכתב בתשובה שאין לברך על ההלל שבליל פסח, משום שאין אנו קוראין אותו בתורת קוראין, אלא בתורת אומר שירה, כפי שמוכח מן המשנה בפרק ערבי פסחים: "לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל... ונאמר לפניו הללויה" (קטז, ב) אלו דבריו.
ומה ההבדל בין קריאת ההלל בתורת קוראין ובין אמירת הלל בתורת שירה. "תורת קוראין" היא נובעת מחיוב מצות קריאה, ותורת אומר שירה היא נובעת מצורך פנימי להודות ולהלל. בקריאה שנובעת ממצוה יוצאין ידי חובה בעצם הקריאה גם ללא כוונה כי עיקרה היא הקריאה שבפה, משא"כ באומר שירה היא צריכה לנבוע מעומק הלב המתעורר לשיר.
הסבר מעין זה מביא המהר"ל בספר "גבורות ה'" (סוף פרק סב) לגבי השאלה מדוע אין מברכים על ההגדה, אף על פי שמקיימים בכך מצוות סיפור יצאת מצרים. והוא מסביר, שעיקר המצווה מתקיים על ידי מחשבת הלב, הבנת הסיפור של יציאת מצרים, ואם לא יבין אלא סתם יקרא - לא יצא ידי חובתו. על מצוות כאלה, שעיקרן מתקיים על ידי מחשבת הלב - אין מברכים, אלא רק על מצוות שעיקרן מעשה. הוא מחדש לפי העיקרון הזה, שעל תלמוד תורה מברכים גם כשאין מבין, משום שהמצווה היא עצם ההתעסקות בדברי תורה, ומתקיימת גם אם אין מבין בסופו של דבר, כפי שמברכים " לעסוק בדברי תורה". כאמור, בהגדה אין זה כך, והעיקר הוא הבנת הלב.
ולכן לדעת רב האי גאון שונה הלל של ליל פסח משאר ההלל בימות השנה, שבליל פסח עיקרו הוא בלב הנרגש מעומק המאורע של סיפור יצ"מ ומתפרץ בשירת ההלל. וכיוון שעיקרו בלב אין מברכין עליו.
הלל מדאורייתא ומדרבנן
הרמב"ם (הלכות חנוכה פרק ג הלכה ו) פוסק: "קריאת הלל לעולם מדברי סופרים". כותב שם הראב"ד, שיש בהלל עשה מדברי קבלה, על פי הפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיה ל, כט). מגיד משנה שם מחלק, ואומר שאמירת הלל בימים קבועים היא אמנם מדרבנן, אבל אמירתו על נס והצלה היא מדברי קבלה, כפי שאומרת הגמרא בפסחים (קיז), שנביאים ראשונים תקנו הלל על כל צרה שנגאלין ממנה. מקשה עליו הכסף משנה, שלפי חילוק זה גם הלל של חנוכה היה צריך להיות מדברי קבלה, שהרי נאמר על הצלה, ובכל זאת מונה אותו הרמב"ם בהלכה הנ"ל בין הימים שנאמר בהם מדרבנן.
ניתן לתרץ לדעת המגיד משנה, שאכן בשעת הנס עצמו, אמירת ההלל היא דאורייתא מדברי נביאים, ואילו בשנים שלאחר מכן, בימים שנקבעו לזכר אותו הנס, אמירת ההלל היא מדרבנן, ולכך מתכוון הרמב"ם. כלומר יש הבדל בין הלל שנאמר בשעת הנס שהוא בגדר של שירה מעומק הלב שהוא מהתורה, ובין הלל שנאמר בשנים שאח"כ שאין בו כבר את אותה התלהבות והוא רק מתקנת חכמים. ובזה יש דמיון לדבריו של רב האי גאון לעיל המחלק בין הלל מהלב לבין הלל בתורת קוראין.
גדרו ומהותו של ההלל שבליל הסדר
בירושלמי פסחים (פרק ט, הלכה ג) נאמר: "אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יהוצדק, כתוב 'השיר יהיה לכם כליל התקדש חג' - בא ללמד על מפלתו של סנחריב ונמצא למד ממנו: מה זה (מפלתו של סנחריב) טעון הלל, אף זה (ליל הסדר) טעון הלל". כלומר, הירושלמי לומד מליל פסח הראשון, שבו יצאו ממצרים, את החיוב לומר הלל גם בשעת הנס שנעשה במפלתו של צבא אשור, וממנו חוזר ולומד חיוב אמירת הלל בליל הסדר שבכל שנה. על פי מה שאמרנו אין זה ברור, משום שאמירת ההלל בשעת הנס עצמו היא מדברי קבלה, ואיך לומדים ממנה לגבי אמירת הלל שבכל שנה, שאינה אלא מדרבנן?
על כרחנו נצטרך לומר, שלליל הסדר יש גדר מיוחד, כאילו כעת היא שעת הנס עצמו, וכפי שאומרת המשנה (פסחים קטז, ב): "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", והכוונה כפשוטו, כאילו ממש עכשיו הוא יוצא ממצרים.
את ההלל של ליל פסח אומרים בשמחה מיוחדת, וכפי שמתארת הגמרא בפסחים (דף פה, ב): "כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא", כלומר חבורות הנמנות על פסח היו כה גדולות, עד שלא נותר אלא כזית לכל אחד, ושירת ההלל היתה כה חזקה, שהיה נדמה כאילו הגגות עומדים להשבר מעוצמת הקולות.
כבר בליל פסח מצרים נהגו באופן הזה, כפי שמתואר בפרקי דרבי אליעזר (פרק מח): רבי יהודה אומר כל אותו הלילה היו ישראל אוכלין ושותין יין ושמחים והללים להקב"ה בקול גדול והמצרים היו צועקים במר נפש".
מכל המקורות הללו ניתן לראות שהלל זה נאמר בתורת שירה, ולא רק בתורת קוראין, כדברי רב האי גאון.
אפשר על פי זה שהלל של ליל פסח הוא מדאורייתא, משום שנלמד מהפסוק "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג". ואם נאמר שהוא חלק מן ההגדה, יתחייבו בו גם נשים, כפי שהן מחוייבות בשאר סיפור יציאת מצרים מדאורייתא.
ולכן העובדה שאין מברכים על הלל בליל פסח לדעת רב האי אינה גריעותא, אלא להיפך, מעלה מיוחדת של הלל זה. ואולי גם לדעת הרמב"ן אין מחלוקת על מהותו המיוחדת של ההלל שבליל הסדר, ונוספו לו גם הגדרים של חיוב קוראין, על פי תקנת חכמים, ולכן גם מברכים עליו, בנוסף לגדר השירה שבו. וכך גם אומר המהר"ל בגבורת ה', בסוף פרק סב.
ולכן גם מובן מדוע פה דווקא אומר השולחן ערוך שיש לקרוא את ההלל בנעימה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
