ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
סיפורו של ר' חיים מצאנז עוסק באיש שתעה ביער. זהו סיפור על אובדן דרך, על עברות וחטאים העומדים על דרכו של האדם והופכים ליער של עצים החוסמים את הדרך. ברגעים מסוימים חש האדם את הצורך לצאת מן הסבך שהוא עצמו גזר על עצמו. הוא חש שהוא זקוק לעזרה. בדיוק אז נקרה על דרכו אדם אחר, שאף הוא תעה ביער. כאן מתברר לו כי גם האדם שהוא פונה אליו לעזרה איננו יודע את הדרך החוצה מן הסבך; הוא רק יודע לומר באיזו דרך לא ללכת.
הקטע הזה בסיפור מציף את הצורך בכוח החבורה בעבודת התשובה. זה גם המסר שבו חותם הרבי מצאנז את הסיפור שלו: "אחי, נחפש יחד את הדרך החדשה". החסיד חושב שהרבי יודע בוודאי את הדרך החוצה מן הסבך, אך הרבי מבהיר לו שההתמודדות עם העברות והחטאים היא נחלתו של הרבי, ולא רק של החסיד. כל אדם והיער שלו, כל אדם והסבך שלו, כל אדם והתעייה שלו.
תשובתו של איש היער אולי קצת מאכזבת: התועה היה בטוח כי יוכל להיעזר באיש היער על מנת לצאת מן הסבך, אולם מתברר לו שהוא יודע רק לאלו שבילים אין להיכנס, משום שהם מובילים לסבך גדול עוד יותר. מסתבר כי לכל תחתית יש תחתית עמוקה ממנה, ולכל נפילה עלולה להיות נפילה גדולה הימנה. גם אדם שהסתבך כבר בחטאיו צריך להיות מודע לסכנה שיסתבך עוד יותר ולהישמר מפניה.
למרות שאיש היער איננו יודע את הדרך, הוא מציע לתועה להראות לו לאלו שבילים לא להיכנס, ולאחר מכן ילכו יחד לחפש את הדרך הנכונה. הדרך שמציע הרבי לחסידיו הופכת את הכישלון למנוף של הצלחה: החטא וסיבוכיו יכולים ללמד את האדם בדרך השלילה מהי הדרך הטובה שיבור לו האדם.
לימדונו חז"ל כי אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם. בניינו האמיתי של האדם בא לו מתוך ההתמודדות עם הכישלונות. דווקא ההיכרות עם שבילי היער שאין לבוא בהם מפני הסבך עשויה להעמיד את האדם על דרך נכונה. החיפוש שיבוא לאחר הלימוד מן הכישלונות יהיה בבחינת לימוד משותף מן הניסיון הקולקטיבי: "נלך יחד לחפש את הדרך". הדרך תתברר לאחר שהציבור כציבור ישכיל למצוא אותה מתוך למידה מעמיקה מהכישלונות הפרטיים והציבוריים גם יחד.
סיפורו של ר' חיים מצאנז סופר בדרך כלל בחודש אלול, בשעה שהבריות היו מכינים את עצמם לקראת יום הדין. גלוי וידוע לכל כי הדרך אל יום הדין עוברת בפשפוש ובחשבון נפש של האדם עם עצמו על מעשיו הרעים וחטאיו. קשה היא עבודה זו על האדם: חש הוא בושה בתעייה הגדולה שגזר על עצמו, בסיבוכים הפנימיים שבאו עליו בשל טעויותיו שלו. כאיש היער עומד הרבי על פרשת הדרכים של חודש אלול, ופונה אל התועים להפוך את הנפילות והכישלונות למנוף לתיקון ולהבנה של הנקודות הדורשות תיקון ובנייה, ליציאה לדרך חדשה שמסקנות הכישלונות כולם מוטבעות בה.
קריאתו של הרבי, כקריאת "נחפשה דרכינו ונחקורה", נאמרות בלשון רבים. סוד גדול של ראש השנה גנוז בכוח הרבים המחפשים את הדרך; הזוהר עמד על כך שכוחו של הפרט נשען בראש השנה על כוחו של הכלל, בבחינת "בתוך עמי אנוכי יושבת". הטעויות, התעיות והתהיות השונות מתקבצות יחדיו לכוח עצום המניע את הציבור כולו לפנות ולחפש את הדרך החדשה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך יוצרים את השבת ?
הלכות שטיפת כלים בשבת
אנחנו קודש למענך
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אחדות זו מעבדה של בירורים
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להתכונן לחגים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
