ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות עבודה זרה
- רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שֵׁנִימחשבות כפירה והמגדף | |
איסור פנייה אחר עבודה זרה | |
א1 עִקַּר הַצִּוּוּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה - שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֶחָד מִכָּל הַבְּרוּאִים: לֹא מַלְאָךְ, וְלֹא גַּלְגַּל, וְלֹא כּוֹכָב, וְלֹא אֶחָד מֵאַרְבַּע הַיְּסוֹדוֹת, וְלֹא אֶחָד מִכָּל הַנִּבְרָאִים מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹבֵד יוֹדֵעַ שֶׁיי הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא עוֹבֵד הַנִּבְרָא הַזֶּה עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָבַד אֱנוֹשׁ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ תְּחִלָּה - הֲרֵי זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. | א1 מַלְאָךְ- ראה לעיל ביאור א,ב3. גַּלְגַּל - ראה לעיל ביאור א,א1. ואף על פי שנתברר שאין גלגל במובנו הקדום, הרי שהאדם מוגדר כעובד עבודה זרה גם אם הוא עובד דבר דמיוני (ק'). מֵאַרְבַּע הַיְּסוֹדוֹת - העתיקים: אש, רוח, מים, ארץ (יסודי התורה ג,י-יא; ד,א). עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָבַד אֱנוֹשׁ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ תְּחִלָּה - ראה לעיל א,א. |
איסור פנייה אחר מינות וזנות | |
ג2 וְלֹא עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבַד הוּא שֶׁאָסוּר לְהִפָּנוֹת אַחֲרֶיהָ בְּמַחֲשָׁבָה, אֶלָּא כָּל מַחֲשָׁבָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ לָאָדָם לַעֲקֹר עִקָּר מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה - מֻזְהָרִים אָנוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבֵּנוּ, וְלֹא נַסִּיחַ דַּעְתֵּנוּ לְכָךְ וְנַחֲשֹׁב וְנִמָּשֵׁךְ אַחַר הִרְהוּרֵי הַלֵּב, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְצָרָה, וְלֹא כָּל הַדֵּעוֹת יְכוֹלוֹת לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל בֻּרְיוֹ; וְאִם יִמָּשֵׁךְ כָּל אָדָם אַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ - נִמְצָא מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם לְפִי קֹצֶר דַּעְתּוֹ. | ג2 לְהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבֵּנוּ - להרהר שמא היא אמת. אבל 'להעלות על הדעת' משמעו לסבור שזו האמת (ראה יסודי התורה א,ו; י'). וְלֹא נַסִּיחַ דַּעְתֵּנוּ - ולא נפנה את דעתנו. שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְצָרָה - שהבנתו מועטת. עַל בֻּרְיוֹ - לעומקו, בשלמותו. מַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם - הרמב"ם מזכיר ביטוי זה במקום אחר כלפי האדם, "ומפסיד דבר גדול... את נפשו" (פה"מ אבות ה,א), וכן בהמשך, "גורם לאדם לטרדו מן העולם הבא" (להלן ג4), מפני שהאדם אינו מוכשר לספוג את התובנות הנכונות ועלול להשחית את מידותיו בעשייית רע ובזנות (מו"נ א,לב). |
ג3 כֵּיצַד? פְּעָמִים יָתוּר אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה, וּפְעָמִים יַחֲשֹׁב בְּיִחוּד הַבּוֹרֵא: שֶׁמָּא הוּא שֶׁמָּא אֵינוֹ, מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה, מַה לְּפָנִים מַה לְּאָחוֹר, וּפְעָמִים בַּנְּבוּאָה: שֶׁמָּא הִיא אֱמֶת שֶׁמָּא אֵינָהּ, וּפְעָמִים בַּתּוֹרָה: שֶׁמָּא הִיא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁמָּא אֵינָהּ. וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הַמִּדּוֹת שֶׁיָּדוּן בָּהֶן עַד שֶׁיֵּדַע הָאֱמֶת עַל בֻּרְיוֹ, וְנִמְצָא יוֹצֵא לִידֵי מִינוּת. | ג3 מַה לְּמַעְלָה וכו' - מה למעלה מן השמים ומתחת לארץ. מסגנון השאלה ניכרת סכלותו, מפני שמי ששואל שאלה זו, הוא חסר דעת המדמה את השמים לבית בקומה שנייה, ונמצא שהוא רוצה לדעת דבר מה לא לפי מצבו האמתי במציאות (פה"מ חגיגה ב,א). מַה לְּפָנִים מַה לְּאָחוֹר - מה היה לפני הבריאה ומה יהיה בסופה, שהרהורים אלו עלולים להביא את הסכל לידי שיגעון ושיממון (פה"מ שם). מִינוּת - עבודה זרה וכל סטייה מחשבתית מדרך האמת (ק'). |
חומרת עבודה זרה | |
ד מִצְוַת עֲבוֹדָה זָרָה - כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת..." (שם טו,כב), וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה - כָּפַר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּבְכָל הַנְּבִיאִים וּבְכָל מַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים מֵאָדָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יי וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם" (שם טו,כג); וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה - מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהִיא עִקַּר כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. | ד שֶׁנֶּאֱמַר - בעניין הקרבן על הוראה שגויה של הסנהדרין בעניין עבודה זרה: "וְכִי תִשְׁגּוּ [תחטאו בשגגה] וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה. אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה, מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יי [מימי אדם הראשון, שהרי עבודה זרה אסורה לכל בן אדם (ראה מלכים ט,א1)] וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה - כפי ששמעו איש מפי רבו במסורת שבעל פה כיצד להבין את דברי המקרא (ק'). |
משומדים ומינים | |
ה1 יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה - הֲרֵי הוּא כְּגוֹי לְכָל דָּבָר, וְאֵינוֹ כְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עַל עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְקִילָה. וּמְשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה - הֲרֵי הוּא מְשֻׁמָּד לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. | ה1 כְּגוֹי לְכָל דָּבָר - לדינים רבים, כגון ששחיטתו נבלה (שחיטה ד,יד), אבל לא לכל הדינים, שהרי קידושיו תקפים, ועליו לגרש את אשתו בגט (אישות ד,טו; מ"מ). סְקִילָה - החמורה במיתות בית דין (סנהדרין יד,ד). וּמְשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה - שדבק בעובדי עבודה זרה, אף אם לא עבד אותה (ק', י'). מְשֻׁמָּד לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ - הרי הוא כעובר על כל מצוות התורה. ובמקום אחר (תשובה ג,ט) המשומד מוגדר כמי שעבר לדת הגויים והתחבר עמהם. |
ה2 וְכֵן הַמִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל - אֵינָן כְּיִשְׂרָאֵל לְדָבָר מִן הַדְּבָרִים, וְאֵין מְקַבְּלִים אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" (משלי ב,יט). וְהַמִּינִים הֵם הַתָּרִים אַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבָּם בְּסִכְלוּת בִּדְבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ עוֹבְרִים עַל גּוּפֵי תּוֹרָה לְהַכְעִיס בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ בְּיָד רָמָה, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין בָּזֶה עָווֹן. וְאָסוּר לְסַפֵּר עִמָּהֶן וּלְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ" (שם ה,ח). וּמַחֲשֶׁבֶת מִין - לַעֲבוֹדָה זָרָה. | ה2 וְאֵין מְקַבְּלִים אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה - ביחס החברה אליהם, שחזרתם בתשובה יכולה להיות מזויפת. אבל כלפי ה', אם שבו באמת, תשובתם מתקבלת בוודאי (ראה תשובה ג,יד4; שו"ת רסד). שֶׁנֶּאֱמַר - בהשוואה של הפונה מאת ה' כפונה לזונה: "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה [שאינה מישראל] אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה [שלשונה חלקות ודברי פיתוי]. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף [חבר] נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ [מיהרה אל ביתה, שהוא המוות], וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ [דרכיה]. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" (משלי ב,טז-יט). בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ - בבוז עמוק (על פי יחזקאל כה,טו; ת"א, בראשית כה,לד). בְּיָד רָמָה - בפרהסיה ובפרסום או מתוך מרד (פה"מ אבות ג,יד; מו"נ ג,מא). שֶׁנֶּאֱמַר - על הזונה: "הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ, וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ". |
המגדף | |
ו1 כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא אֱמֶת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ - הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא. וְאֶחָד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְאֶחָד הַמְּגַדֵּף אֶת הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר, אֶת יי הוּא מְגַדֵּף" (במדבר טו,ל). לְפִיכָךְ תּוֹלִין עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּמוֹ שֶׁתּוֹלִין אֶת הַמְּגַדֵּף, וּשְׁנֵיהֶם נִסְקָלִין. | ו1 מְחָרֵף וּמְגַדֵּף - מבזה ומקלל. שֶׁנֶּאֱמַר - לאחר תיאור מי שחוטא בעבודה זרה בשגגה. |
ז2 אֵין הַמְּגַדֵּף חַיָּב סְקִילָה עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד שֶׁלְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, שֶׁהוּא אָלֶ"ף דָּלֶ"ת נוּ"ן יוֹ"ד, וִיבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת שֶׁאֵינָם נִמְחָקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹקֵב שֵׁם יי מוֹת יוּמָת" (ויקרא כד,טז) - עַל הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד חַיָּב סְקִילָה, וְעַל שְׁאָר הַכִּנּוּיִים בְּאַזְהָרָה; וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁעַל שְׁנֵיהֶם הוּא נִסְקָל. | ז2 וִיבָרֵךְ - לשון סגי נהור, שיקלל. הַשֵּׁמוֹת שֶׁאֵינָם נִמְחָקִין - שבעת השמות של הקב"ה (לפרטן ראה יסודי התורה ו,א). הַכִּנּוּיִים - שמשבחים בהם את הקב"ה, כגון: חנון ורחום, הגדול, הגיבור (שם ו,ה) וגם שמותיו של הקב"ה בשפות זרות (סנהדרין כו,ג). וַאֲנִי אוֹמֵר - הצהרת הרמב"ם שהלכה זו מדעתו, ואין לה מקור מפורש (איגרת לר' פנחס הדיין, מהדורת שילת, עמ' תמג). |
י1 כָּל הַשּׁוֹמֵעַ בִּרְכַּת הַשֵּׁם - חַיָּב לִקְרֹעַ, וַאֲפִלּוּ עַל בִּרְכַּת הַכִּנּוּי חַיָּב לִקְרֹעַ; וְהוּא שֶׁיִּשְׁמָעֶנָּה מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ אוֹ הַשּׁוֹמֵעַ מִן הַשּׁוֹמֵעַ. אֲבָל הַשּׁוֹמֵעַ מִן הַגּוֹי - אֵינוֹ חַיָּב לִקְרֹעַ. וְלֹא קָרְעוּ אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁרַבְשָׁקֵה מְשֻׁמָּד הָיָה. | י1 אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא - ששמעו את דברי הנאצה של רבשקה שר צבא סנחריב מלך אשור, שעלה על ירושלים בימי חזקיהו (ישעיה לו,כב). |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר המדע.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה (12)
מפעל משנה תורה
1 - הלכות עבודה זרה א
2 - הלכות עבודה זרה ב
3 - הלכות עבודה זרה ג
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ו
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ט
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה יב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ד
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
