ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אורי שרגא בן פנינה
א. מותר להוסיף דם דגים לתבשיל באופן שיתבטל ולא יהיה ניכר. אם הדם ניכר בתבשיל יש להוסיף לתבשיל מעט קשקשים או חתיכת דג על מנת שיהיה ניכר שמדובר בדם דגים.
ב. דג שהתבשל עם בשר אסור באכילה, אך מותר לבטלו בששים לכתחילה.
א. ביטול איסור שמקורו הוא 'מראית עין'
שאלה מעניינת בדיני ביטול איסור לכתחילה נשאלה בשו"ת אמרי טעם.
האם מותר לבטל איסור שאסרו חז"ל משום מראית עין? לדוגמא, דם דגים אסור משום מראית עין, ועל מנת לאוכלו יש להניח בו קשקשים כדי להראות שהוא דם דגים.
האם ניתן להתיר באופן אחר, כגון להוסיף אותו לתבשיל שיש בו ששים כנגדו וכך הוא יתבטל או שהדבר אסור מדין 'ביטול איסור לכתחילה'?
בעל ה"אמרי טעם" משיב הדבר מותר, מאחר והסיבה שאסור לבטל איסורים היא שאם נתיר זאת לא יהיו כלל איסורים בעולם, והכל יהיה מותר. סיבה זו שייכת רק באיסור מחמת עצמו, אך בדבר שמותר מצד עצמו, ורק אסרו אותו משום מראית עין, לא שייכת סיבה זו, וממילא יהיה מותר לעשות זאת. ובפרט בדוגמא שהבאנו, שהתירו את המראית עין על ידי קשקשים אין טעם לאסור על ידי ביטול4.
אולם בדיני ביצים משמע להיפך. שכן במקרה של דם שנמצא בביצה באופן שלא אוסר אותה (מעיקר הדין, אלא רק מחמת מראית עין), פסק השו"ע שאם טרפו את הביצה בשוגג מותרת. הש"ך מבאר שמאחר והאיסור בדם זה הוא רק מדין מראית עין מאחר ועירבו בשוגג מותר, אך אם היה מערבו במזיד אסור. הרי לפנינו, שאף בדבר שאסור רק מדין מראית עין אסור לבטל איסור לכתחילה.
להלכה, נראה שבדברים בהם חז"ל הגדירו דרך היתר (כגון, דם דגים שכנסו בכלי- מותר לשתותו אם יתנו בו קשקשים) מותר לבטל לכתחילה. בדברים בהם לא הגדירו דרך היתר (כגון, דם בקשר הביצה) אסור לבטל לכתחילה5.
ב. ביטול דגים שהתערבו עם בשר
שאלה מצויה ומעשית בדיני ביטול איסור לכתחילה שייכת למאכלים שיש בהם סכנה.
דבר ידוע ומפורסם שאסרו לאכול דג ובשר יחד משום סכנה. מה הדין כאשר התבשל דג עם בשר, האם מותר לבטל את הדג או הבשר על ידי עירובו בחתיכות אחרות?
מצינו שלש שיטות בדבר:
א. יש אומרים שמאחר ולא שייך בדין זה איסור, לא שייך דין ביטול איסור. לכן מותר לכתחילה לרבות חתיכות ולבטל את החתיכה שיש סכנה באכילתה3.
ב. יש אומרים שמאחר ומדאורייתא אסור לאדם להכניס עצמו לסכנה, אסור לבטל את החתיכה, שהרי הוא מבטל איסור4.
ג. דעת הט"ז שבדבר שאסור משום סכנה כלל אין ביטול ותמיד הוא מסוכן (גם כשיש נגדו ששים)5.
להלכה פסק הגר"ע יוסף זצ"ל כדעה הראשונה6.
-ההפניות הממוספרות מפנות להערות בדף מקורות והערות המצורף-
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
