ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק שֵׁנִישינויים ותוספות בתפילה | הקדמה: יש להכיר את סדר התפילות שבסוף ספר אהבה, ובעיקר את ברכות התפילה ואת שמותיהן הנזכרים כאן לעתים קרובות (ראה שם,טז). |
ברכת המינים | |
א בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל רַבּוּ הַמִּינִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ מְצֵרִין לְיִשְׂרָאֵל וּמְסִיתִין אוֹתָן לָשׁוּב מֵאַחֲרֵי יי. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁזּוֹ גְּדוֹלָה מִכָּל צָרְכֵי בְּנֵי אָדָם, עָמַד הוּא וּבֵית דִּינוֹ וְהִתְקִין בְּרָכָה אַחַת שֶׁתִּהְיֶה בָּהּ שְׁאֵלָה מִלִּפְנֵי יי לְאַבֵּד הַמִּינִים, וְקָבַע אוֹתָהּ בַּתְּפִלָּה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲרוּכָה בְּפִי הַכֹּל, וְנִמְצְאוּ הַבְּרָכוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה - תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת. | א בִּימֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל - מאות שנים אחרי עזרא ובית דינו, והוא הדור שלאחר חורבן בית שני (הקדמה לפה"מ). הַמִּינִים - ראשוני הנוצרים עובדי עבודה זרה (למשמעות הביטוי ראה ביאור תפילין א,יג). שֶׁזּוֹ - הפסקת ההסתה המרחיקה מה', גְּדוֹלָה מִכָּל צָרְכֵי בְּנֵי אָדָם - והבקשה על איבוד המינים המאיימים על קיום האומה כעם ה', שבזמנו לא הייתה כלולה בתפילה, היא מחויבת, כיוון "שהאכזריות על אלו שמטעין את העם אחר ההבל - רחמים היא בעולם" (סנהדרין יא,ה). בְּרָכָה אַחַת - הנקראת 'ברכת המינים'. |
ברכת 'הביננו' | |
ב בְּכָל תְּפִלָּה מִשָּׁלשׁ תְּפִלּוֹת אֵלּוּ שֶׁבְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת אֵלּוּ עַל הַסֵּדֶר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁמָּצָא דַּעְתּוֹ מְכֻוֶּנֶת וּלְשׁוֹנוֹ תְּמַהֵר לִקְרוֹת. אֲבָל אִם הָיָה טָרוּד וְדָחוּק אוֹ שֶׁקָּצְרָה לְשׁוֹנוֹ - מִתְפַּלֵּל שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וּבְרָכָה אַחַת מֵעֵין כָּל הָאֶמְצָעִיּוֹת, וְשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וְיָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. | ב דַּעְתּוֹ מְכֻוֶּנֶת - פנוי לרכז את מחשבתו במה שהוא אומר. לְשׁוֹנוֹ תְּמַהֵר לִקְרוֹת - בקי בנוסח התפילה על פה. קָצְרָה לְשׁוֹנוֹ - אינו בקי. |
ג וְזוֹ הִיא הַבְּרָכָה שֶׁתִּקְּנוּ מֵעֵין כָּל הָאֶמְצָעִיּוֹת: "הֲבִינֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ לָדַעַת דְּרָכֶיךָ, וּמוֹל אֶת לְבָבֵנוּ לְיִרְאָתֶךָ. לְסוֹלֵחַ הֱיֵה לָנוּ, לִהְיוֹת גְּאוּלִים. רַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב, וְדַשְּׁנֵנוּ וְשַׁכְּנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצִים מֵאַרְבַּע תְּקַבֵּץ, וְהַתּוֹעִים בְּדַעְתְּךָ יִשָּׁפֵטוּ, וְעַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ, וְיִשְׂמְחוּ צַדִּיקִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ, וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ, וּבְהַצְמָחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וּבַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ. טֶרֶם נִקְרָא וְאַתָּה תַּעֲנֶה, טֶרֶם נְדַבֵּר וְאַתָּה תִּשְׁמָע, כִּי אַתָּה הוּא עוֹנֶה בְּכָל עֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל מִכָּל צוּקָה. בָּרוּךְ אַתָּה יי, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה". | ג הֲבִינֵנוּ - תן בנו בינה. להבנת הברכה, השווה לברכות התפילה. צוּקָה - מצוקה. |
ברכה אמצעית | |
ה1 בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע בְּרָכוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה מֵאַרְבַּע תְּפִלּוֹת שֶׁלְּאוֹתוֹ הַיּוֹם: שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וּבְרָכָה אֶמְצָעִית מֵעֵין אוֹתוֹ הַיּוֹם. | ה1 בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים - מפני כבוד השבת והמועדים, שאסור לבקש בהם או להתחנן לפני ה' (שו"ת רח), וכן מפני הטורח ואריכות התפילה בשבת (בבלי ברכות כא,א). |
ה2 בְּשַׁבָּתוֹת חוֹתְמִין בִּבְרָכָה אֶמְצָעִית "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת", וּבָרְגָלִים חוֹתֵם בָּהּ "מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים", וְאִם הָיָה שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב חוֹתְמִין בָּהּ "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים". | ה2 מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת - שהשבת קבועה מבראשית, ואינה תלויה בישראל. מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים - שהמועדים נקבעים על ידי קידוש החודש על ידי בית דין (קידוש החודש ב,י). |
ה3 בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה חוֹתְמִין בָּהּ "מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן". וְאִם הָיָה שַׁבָּת, חוֹתֵם בָּהּ "מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן". | ה3 מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ - ראש השנה הוא יום קבלת מלכות ה' על הכל. יוֹם הַזִּכָּרוֹן - שנזכרים בו לפני ה' כל הברואים ועומדים לדין על מעשיהם, וגם אנו זוכרים בו את בוראנו ("זכרון תרועה" - ויקרא כג,כד; "עורו עורו ישנים משינתכם" - תשובה ג,ד). |
ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְפִלַּת עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה. אֲבָל תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה - מִתְפַּלֵּל תֵּשַׁע בְּרָכוֹת: שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת שֶׁלְּכָל יוֹם, וְשָׁלשׁ אֶמְצָעִיּוֹת. רִאשׁוֹנָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת עִנְיָנָהּ מַלְכֻיוֹת; שְׁנִיָּה - זִכְרוֹנוֹת; שְׁלִישִׁית - שׁוֹפָרוֹת. וְחוֹתֵם בְּכָל אַחַת מֵהֶן מֵעִנְיָנָהּ. | ו וְשָׁלשׁ אֶמְצָעִיּוֹת - וטעם סדרן: "אִמרו לפני מלכויות, כדי שתמליכוני עליכם; זיכרונות, כדי שיעלה זיכרונכם לפניי לטובה. ובמה? בשופר" (פה"מ ראש השנה ד,ה ע"פ בבלי ר"ה לד,ב). וראה נוסח הברכות בסדר התפילות (מז מט). |
פתיחה וסיום | |
ט בְּכָל תְּפִלָּה מִן הַתְּפִלּוֹת פּוֹתֵחַ קֹדֶם לִבְרָכָה רִאשׁוֹנָה וְאוֹמֵר "יי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תהילים נא,יז). וּכְשֶׁהוּא חוֹתֵם בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, אוֹמֵר "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יי צוּרִי וְגֹאֲלִי" (שם יט,טו), וְאַחַר כָּךְ צוֹעֵד לְאַחֲרָיו. | ט צוֹעֵד לְאַחֲרָיו - בסיום תפילתו (ראה להלן ה,י). |
ראש חודש, חול המועד והבדלה | |
י בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד מִתְפַּלֵּל עַרְבִית שַׁחֲרִית וּמִנְחָה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת כִּשְׁאָר הַיָּמִים, וְאוֹמֵר בָּ'עֲבוֹדָה': "אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא...". בַּמּוּסָף: בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד - מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּיוֹם טוֹב; וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים - מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע בְּרָכוֹת, שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וְאֶמְצָעִית מֵעֵין קָרְבַּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְחוֹתֵם בָּהּ "מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים". | י יַעֲלֶה וְיָבוֹא - ראה הנוסח בסדר התפילות יט כ. וְאֶמְצָעִית מֵעֵין קָרְבַּן רֹאשׁ חֹדֶשׁ - ראה הנוסח בסדר התפילות מ. |
חנוכה ופורים | |
יג בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים מוֹסִיפִין בַּ'הוֹדָיָה' "עַל הַנִּסִּים...". שַׁבָּת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים - מַזְכִּיר 'עַל הַנִּסִּים' בַּמּוּסָף כְּמוֹ שֶׁמַּזְכִּיר בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת. | יג עַל הַנִּסִּים - ראה הנוסח בסדר התפילות כד כה. |
'עננו' | |
יד בִּימֵי הַתַּעֲנִיּוֹת, אֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁהִתְעַנָּה מוֹסִיף בְּ'שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה' "עֲנֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ, עֲנֵנוּ"*. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין 'גּוֹאֵל' לְ'רוֹפֵא', וְחוֹתֵם בָּהּ "הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה", וְנִמְצָא מִתְפַּלֵּל עֶשְׂרִים בְּרָכוֹת. בְּתִשְׁעָה בְּאָב מוֹסִיפִין בְּ'בוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם' "רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, הָעִיר הָאֲבֵלָה, הַחֲרֵבָה, הַשּׁוֹמֵמָה...". | יד ראה סדר התפילות כא כג. עֲנֵנוּ יי אֱלֹהֵינוּ עֲנֵנוּ* - בכ"י א': "עֲנֵנוּ אָבִינוּ...". ונוסח הפנים כנוסח שבסדר התפילות כב. |
הזכרת גשמים ושאלת גשמים | |
טו כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים אוֹמֵר בִּבְרָכָה שְׁנִיָּה 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם', וּבִימוֹת הַחַמָּה - 'מוֹרִיד הַטַּל'. מֵאֵמָתַי אוֹמֵר 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם'? מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין שֶׁלְּיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג, עַד תְּפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁלְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח. וּמִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין שֶׁלְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח אוֹמֵר 'מוֹרִיד הַטַּל'. | טו שֶׁלֶּחָג - חג הסוכות, כלומר יום שמיני עצרת. |
טז מִשִּׁבְעָה יָמִים בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּ'בִרְכַּת הַשָּׁנִים', כָּל זְמַן שֶׁמַּזְכִּיר הַגֶּשֶׁם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּשִׁנְעָר וּבְסוּרְיָה וּמִצְרַיִם וּמְקוֹמוֹת הַסְּמוּכוֹת לָאֵלּוּ וְהַדּוֹמִין לָהֶן - שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּיוֹם שִׁשִּׁים אַחַר תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי. | טז מִשִּׁבְעָה יָמִים בְּמַרְחֶשְׁוָן - 15 יום אחר חג הסוכות, כדי שיגיע אחרון עולי הרגל לנהר פרת. כידוע, בימי בית שני, המשיך רוב עם ישראל לגור בבבל. שִׁנְעָר - בבל. בתחומי פרס עיראק של ימינו. וְהַדּוֹמִין לָהֶן - מבחינה אקלימית, ש"אווירו קרוב לאווירה" (פה"מ תעניות א,ג). זה הכלל: "תהיה השאלה בזמן הראוי לגשמים באותו מקום" (שם). תְּקוּפַת תִּשְׁרֵי - השנה מתחלקת לארבע תקופות לפי מסלול השמש, "ותקופת תשרי היות השמש בראש מזל מאזניים [23 בספטמבר]... ויהיה היום והלילה שווין בכל היישוב" (קידוש החודש ט,ג; יט,ה). |
עשרת ימי תשובה | |
יח כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ חוֹתֵם בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית "הָאֵל הַקָּדוֹשׁ" וּבְבִרְכַּת אַחַת עֶשְׂרֵה "מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", וּבַעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים חוֹתֵם בַּשְּׁלִישִׁית "הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ" וּבָאַחַת עֶשְׂרֵה "הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט". | יח מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט - למילת "מלך" ראה חילופי הנוסח בסדר התפילות טז, ברכה יא, ולהלן י,יג. מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים - בתפילת נעילה, שהיא בצאת היום. |
יט יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ בַּעֲשֶׂרֶת יָמִים אֵלּוּ לְהוֹסִיף בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה "זָכְרֵנוּ לְחַיִּים..." וּבַשְּׁנִיָּה "מִי כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן...", וּמוֹסִיפִין בְּבִרְכַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה "זְכֹר רַחֲמֶיךָ [...] וּכְבֹשׁ..." וּמוֹסִיפִין בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה "וּבְסֵפֶר חַיִּים...". וְכֵן יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לְהוֹסִיף בַּעֲשֶׂרֶת יָמִים אֵלּוּ בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית "וּבְכֵן [...] וּבְכֵן...". אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים - מִנְהָג פָּשׁוּט הוּא לְהוֹסִיף בַּשְּׁלִישִׁית "וּבְכֵן [...] וּבְכֵן...". | יט נָהֲגוּ... לְהוֹסִיף - כדעת כמה מן הגאונים, ויש שהתנגדו להוספתן. נוסח תוספות אלו הובא בסדר התפילה מה. מִנְהָג פָּשׁוּט - מנהג מקובל שפשט בישראל. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה (15)
מפעל משנה תורה
1 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים א'
2 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ב'
3 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים ג'
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות עבודה זרה – מפעל משנה תורה הלכות עבודה זרה ח
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ג
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ב
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה ללמוד גמרא?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
