בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
לחץ להקדשת שיעור זה
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה

הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'

undefined

מפעל משנה תורה

מהדורה מעודכנת לתשרי תשע"ד
6 דק' קריאה






פֶּרֶק עֲשִׂירִי

טעויות בתפילה



הכוונה והטעות בתפילה


א מִי שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא כִּוֵּן אֶת לִבּוֹ - יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. וְאִם כִּוֵּן לִבּוֹ בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה - שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ. מִי שֶׁטָּעָה בְּאַחַת מִשָּׁלשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת - חוֹזֵר לָרֹאשׁ. וְאִם טָעָה בְּאַחַת מִשָּׁלשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת - חוֹזֵר לָ'עֲבוֹדָה'. וְאִם טָעָה בְּאַחַת מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת - חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה בָּהּ, וּמַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ עַל הַסֵּדֶר. וְכֵן שְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁטָּעָה כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם - עַל דֶּרֶךְ זֶה הוּא חוֹזֵר.

א  כִּוֵּן אֶת לִבּוֹ - ראה לעיל ד,טו טז. אֵינוֹ צָרִיךְ - לחזור. חוֹזֵר לָרֹאשׁ... חוֹזֵר לָעֲבוֹדָה - שלוש הברכות הראשונות נחשבות חטיבה אחת, ובכל טעות בהן צריך לחזור לתחילת החטיבה, והוא הדין בשלוש הברכות האחרונות. וּמַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ עַל הַסֵּדֶר - ואינו ממשיך ממקום שהפסיק כדי לתקן את טעותו, כיוון שסדר הברכות האמצעיות מעכב.

טעות שליח ציבור


ב אֲבָל אִם טָעָה שְׁלִיחַ צִבּוּר כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ - אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ פַּעַם שְׁנִיָּה, מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר, אֶלָּא סוֹמֵךְ עַל הַתְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, וְהִיא שֶׁאִם טָעָה בָּהּ לְעוֹלָם חוֹזֵר כְּמוֹ שֶׁהַיָּחִיד חוֹזֵר.

ב  אֲנִי אוֹמֵר - הצהרת הרמב"ם שהלכה זו מדעתו ואין לה מקור מפורש (איגרת לר' פנחס הדיין, מהדורת שילת, עמ' תמג). טֹרַח הַצִּבּוּר - בהמתנה מיותרת (ראה להלן יב,כג ועוד). וְהִיא - תפילת שליח ציבור הנזכרת בסוף הלכה א. שֶׁאִם טָעָה בָּהּ לְעוֹלָם חוֹזֵר - חוץ משחרית של ראש חודש (להלן יב).

ספק התפלל


ו מִי שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם הִתְפַּלֵּל אוֹ לֹא הִתְפַּלֵּל - אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ עַל דַּעַת שֶׁהִיא נְדָבָה; שֶׁאִם רָצָה הַיָּחִיד לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַיּוֹם תְּפִלּוֹת נְדָבָה - יִתְפַּלֵּל. מִי שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה וְנִזְכַּר שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל - פּוֹסֵק וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה. וְאִם הָיְתָה תְּפִלַּת עַרְבִית - אֵינוֹ פּוֹסֵק, שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ מִתְּחִלָּה אֶלָּא עַל דַּעַת שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה.

ו  תְּפִלָּה זוֹ - השנייה. כדי שלא יהיו ברכותיו לבטלה, אם יתברר שאינו חייב בהן. תְּפִלּוֹת נְדָבָה - ראה לעיל א,ט י. פּוֹסֵק - כדי שלא יברך לבטלה את שאר הברכות. עַרְבִית... שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה - ראה לעיל א,ו.

התפלל תפילה אחרת


ז מִי שֶׁטָּעָה וְהִתְפַּלֵּל שֶׁלְּחֹל בַּשַּׁבָּת - לֹא יָצָא*. וְאִם נִזְכַּר וְהוּא בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה - גּוֹמֵר בְּרָכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ, וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל שֶׁלַּשַּׁבָּת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמַעֲרִיב אוֹ בַּשַּׁחֲרִית וּבַמִּנְחָה. אֲבָל בַּמּוּסָף - פּוֹסֵק וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַבְּרָכָה. וְכֵן אִם הִשְׁלִים תְּפִלָּה שֶׁלְּחֹל עַל דַּעַת שֶׁהִיא מוּסָף - חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל מוּסָף; אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד יוֹם טוֹב אוֹ רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

ז  שֶׁלְּחֹל - תפילת שמונה עשרה רגילה, בלא להזכיר בה עניין שבת. בתפילת שמונה עשרה של חול יש 19 ברכות, במקור היו 18 (לעיל ב,א). לֹא יָצָא* - כך היא הגרסה שהוגהה בכ"י א' וכן הנוסח בשו"ת ר"א בן הרמב"ם (סימן עט), וטעם הדבר, כמו בראש חודש ובחול המועד (להלן הלכות י יא). כ"י ק': "יָצָא", וטעמו משום שיש קידוש על הכוס (ק'). גּוֹמֵר בְּרָכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ - כיוון שאין איסור לאמרה, אלא שלא הטריחוהו חכמים להתפלל תפילת שמונה עשרה משום כבוד שבת, שלא ישאל בה את צרכיו (בבלי ברכות כא,א. וראה לעיל ב,ה). אֲבָל בַּמּוּסָף פּוֹסֵק - כיוון שמתחילה אין מתפללים בה שמונה עשרה ברכות. עַל דַּעַת שֶׁהִיא מוּסָף - כלומר, התפלל תפילת שמונה עשרה של חול במקום תפילת מוסף.

ח מִי שֶׁטָּעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְלֹא אָמַר 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' וְלֹא 'מוֹרִיד הַטַּל' - חוֹזֵר לָרֹאשׁ; וְאִם הִזְכִּיר הַטַּל - אֵינוֹ חוֹזֵר. וְאִם טָעָה בִּימוֹת הַחַמָּה וְאָמַר 'מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' - חוֹזֵר לָרֹאשׁ; וְאִם לֹא הִזְכִּיר טַל - אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, שֶׁאֵין הַטַּל נֶעֱצָר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ בַּקָּשָׁה.

ח  יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, יְמוֹת הַחַמָּה - נתבארו לעיל ב,טו. אֵין הַטַּל נֶעֱצָר - בדרך הטבע, הטל יורד תמיד, ואינו תלוי בהצטרפות תנאים כגשם.

ט מִי שֶׁשָּׁכַח הַשְּׁאֵלָה בְּ'בִרְכַּת הַשָּׁנִים': אִם נִזְכַּר קֹדֶם 'שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה' - שׁוֹאֵל אֶת הַגְּשָׁמִים בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁבֵּרֵךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה - חוֹזֵר לְבִרְכַּת הַשָּׁנִים; וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁהִשְׁלִים כָּל תְּפִלָּתוֹ - חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל שְׁנִיָּה.

ט  הַשְּׁאֵלָה - בקשת גשמים. כָּל תְּפִלָּתוֹ - ואפילו עדיין לא עקר רגליו, חוזר ומתפלל, שהרי אמר ברכה אחת שלא כתקנה. חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל שְׁנִיָּה - כדי שישלים את כל תפילתו.

יעלה ויבוא


י טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא': אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ - חוֹזֵר לָ'עֲבוֹדָה' וּמַזְכִּיר; וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ - חוֹזֵר לָרֹאשׁ. וְאִם הָיָה רָגִיל לוֹמַר דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים אַחַר תְּפִלָּתוֹ, וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר רַגְלָיו - חוֹזֵר לָ'עֲבוֹדָה'.

י  הָיָה רָגִיל לוֹמַר - כפי שנתבאר לעיל ו,ב. דִּבְרֵי תַּחֲנוּנִים - דוגמת "אלוהיי, נצור לשוני מרע...", הנהוגה כיום (נזכרת בבבלי ברכות יז,א). יַעֲקֹר רַגְלָיו - יפסע לאחוריו בסיום תפילתו.

יא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּחֻלּוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד אוֹ בְּשַׁחֲרִית וּמִנְחָה שֶׁלְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים. אֲבָל עַרְבִית שֶׁלְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ - אִם לֹא הִזְכִּיר, אֵינוֹ חוֹזֵר.

יא  אֵינוֹ חוֹזֵר - מפני שבית דין מקדשים את החודש רק ביום.

בין יחיד לשליח ציבור


יב כָּל מָקוֹם שֶׁחוֹזֵר הַיָּחִיד וּמִתְפַּלֵּל, שְׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל אִם טָעָה כְּמוֹתוֹ בְּעֵת שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, חוּץ מִשַּׁחֲרִית שֶׁלְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁאִם שָׁכַח שְׁלִיחַ צִבּוּר וְלֹא הִזְכִּיר 'יַעֲלֶה וְיָבוֹא' עַד שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ - אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי טֹרַח הַצִּבּוּר, שֶׁהֲרֵי תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין לְפָנָיו, שֶׁהוּא מַזְכִּיר בָּהּ רֹאשׁ חֹדֶשׁ.


עשרת ימי תשובה


יג עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים: טָעָה וְחָתַם בָּהֶם בִּבְרָכָה שְׁלִישִׁית 'הָאֵל הַקָּדוֹשׁ' - חוֹזֵר לָרֹאשׁ; טָעָה וְחָתַם בָּאַחַת עֶשְׂרֵה 'אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט' - חוֹזֵר לִתְחִלַּת הַבְּרָכָה וְחוֹתֵם בָּהּ 'הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט', וּמִתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ עַל הַסֵּדֶר. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ - חוֹזֵר לָרֹאשׁ, אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר.

יג  עֲשֶׂרֶת הַיָּמִים - שנתבארו דיניהם לעיל ב,יח. אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט - ונראה מדברי רבנו שאם חתם "מלך אוהב צדקה ומשפט" יצא בדיעבד, וכן משמע בתשובת רבנו (שו"ת קפב). ראה חילופי הנוסחאות שבסדר התפילות טז, ברכה יא. וְהוֹלֵךְ עַל הַסֵּדֶר - ממשיך בסדר הברכות האמצעיות.

הבדלה


יד טָעָה וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה בְּ'חוֹנֵן הַדָּעַת' - מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ*, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר. וְכֵן מִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר 'עַל הַנִּסִּים' בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים וַ'עֲנֵנוּ' בִּתְפִלַּת תַּעֲנִית - אֵינוֹ חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר. וְאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֶׁיַּעֲקֹר רַגְלָיו - אוֹמֵר "עֲנֵנוּ אָבִינוּ עֲנֵנוּ... כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צָרָה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי...".

יד  וְלֹא הִזְכִּיר הַבְדָּלָה - במוצאי שבתות וימים טובים (כלעיל ב,יב). מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ* - נראה שכן הוא הנוסח הסופי, שראשית נוסף: "אִם נִזְכַּר קֹדֶם שֹוֹמֵעַ תְּפִלָּה - מַבְדִּיל בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, וְאִם נִזְכַּר אַחַר שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה - מַשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ...". וכן הוא בכ"י ק'. ובהמשך תוקן להסתייגות שפסק זה רק על פי כמה גאונים: "יֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאִם נִזְכַּר קֹדֶם שֹוֹמֵעַ תְּפִלָּה...", וכן הוא הנוסח בחלק מכ"י תימן. ולבסוף נקבע הנוסח שלפנינו, וכן הוגה בכ"י א'. וטעם הנוסח הראשון, שנכתב בו שמבדיל בשומע תפילה, שהרי "אם רצה לשאול כל צרכיו בשומע תפילה - שואל" (לעיל ו,ג; וראה ב,יז; ק'). וטעם הנוסח האחרון, מפני שעיקר ההבדלה הוא הכרזה ושבח, ולא בקשה ושאלת צרכים, ולכן אינה נכללת בשומע תפילה. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר - שהרי יכול להבדיל על הכוס (בבלי ברכות כט,א).

טו שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת - יִתְפַּלֵּל עַרְבִית שְׁתַּיִם שֶׁלַּשַּׁבָּת. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב. שָׁכַח וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בַּשַּׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב - מִתְפַּלֵּל בְּמוֹצָאֵיהֶן עַרְבִית שְׁתַּיִם שֶׁלְּחֹל, מַבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה. וְאִם הִבְדִּיל בִּשְׁתֵּיהֶן אוֹ לֹא הִבְדִּיל בְּאַחַת מֵהֶן - יָצָא. אֲבָל אִם לֹא הִבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה, וְהִבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה - חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה שְׁלִישִׁית, מִפְּנֵי שֶׁהָרִאשׁוֹנָה לֹא עָלְתָה לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּימָהּ לַתְּפִלָּה שֶׁהִיא תְּפִלַּת עַרְבִית. וְכָל הַמִּתְפַּלֵּל שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת, אֲפִלּוּ שַׁחֲרִית וּמוּסָף - לֹא יִתְפַּלֵּל זוֹ אַחַר זוֹ, אֶלָּא יִשְׁהֶה בֵּין תְּפִלָּה לִתְפִלָּה, כְּדֵי שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו.

טו  שְׁתַּיִם שֶׁלַּשַּׁבָּת - ואף על פי שהשנייה היא תמורת תפילת יום חול. וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה - הראשונה היא ערבית, ולפיכך מבדיל בה, והשנייה היא תשלום מנחה. מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּימָהּ לַתְּפִלָּה שֶׁהִיא תְּפִלַּת עַרְבִית - מפני שהקדים את התשלומים לחובה. שֶׁתִּתְחוֹנֵן דַּעְתּוֹ עָלָיו - שתהיה דעתו מיושבת עליו, כדי שיוכל להתפלל בתחנונים, ולא קבע (כדלעיל ד,טו).

הממהר והמאחר


טז אָסוּר לוֹ לַמִּתְפַּלֵּל בַּצִּבּוּר שֶׁיַּקְדִּים תְּפִלָּתוֹ לִתְפִלַּת הַצִּבּוּר. הַנִּכְנָס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָצָא צִבּוּר מִתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ: אִם יָכוֹל לְהַתְחִיל וְלִגְמֹר עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לְ'קָדוֹשׁ' - יִתְפַּלֵּל; וְאִם לָאו - יַמְתִּין עַד שֶׁיַּתְחִיל שְׁלִיחַ צִבּוּר לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, וְיִתְפַּלֵּל עִמּוֹ בְּלַחַשׁ מִלָּה מִלָּה, עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לַקְּדֻשָּׁה, וְעוֹנֶה הַקְּדֻשָּׁה עִם הַצִּבּוּר, וּמִתְפַּלֵּל שְׁאָר תְּפִלָּה לְעַצְמוֹ. וְאִם הִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל קֹדֶם שְׁלִיחַ צִבּוּר וְהִגִּיעַ שְׁלִיחַ צִבּוּר לַקְּדֻשָּׁה - לֹא יַפְסִיק, וְלֹא יַעֲנֶה קְדֻשָּׁה עִמָּהֶן. וְכֵן לֹא יַעֲנֶה 'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ' וְהוּא בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת.

טז שֶׁיַּקְדִּים תְּפִלָּתוֹ - שיתחיל שמונה עשרה לפני הציבור. לְ'קָדוֹשׁ' - דהיינו לקדושה, שמתחילה ב'קדוש קדוש קדוש'. יִתְפַּלֵּל - שהרי יוכל לענות קדושה עמהן, ולא יפסיד אותה. וְעוֹנֶה הַקְּדֻשָּׁה - ואינו נחשב מפסיק. לֹא יַפְסִיק וְלֹא יַעֲנֶה - אפילו רק להקשיב, אלא ממשיך תפילתו כרגיל, שהרי "אסור לו לאדם להניח מצווה ולעבור ממנה למצווה אחרת" (תפילין ד,ח) וכן העוסק במצווה פטור מן המצווה (אישות טו,ב). בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת - כשהוא מברך ברכות אחרות, גם בהן אינו מפסיק כדי לענות לא לקדיש ולא לקדושה (ק').

מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה

מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
rambam4u@gmail.com
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il