ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק אַחַד עָשָׂרבית הכנסת | |
החובה והמבנה | |
א כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל - צָרִיךְ לְהָכִין בּוֹ בַּיִת שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ לִתְפִלָּה בְּכָל עֵת תְּפִלָּה, וּמָקוֹם זֶה הוּא הַנִּקְרָא 'בֵּית הַכְּנֶסֶת'. וְכוֹפִין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת לָהֶן בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלִקְנוֹת לָהֶן סֵפֶר תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. | א שֶׁיִּכָּנְסוּ - שיתכנסו, שיתאספו. וְלִקְנוֹת לָהֶן - "כדי שיקרא בהן כל מי שירצה לקרות מן הציבור" (שכנים ו,א). |
ב כְּשֶׁבּוֹנִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֵין בּוֹנִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּגָבְהָהּ שֶׁלָּעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא" (משלי א,כא). וּמַגְבִּיהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּבוֹהַּ מִכָּל חַצְרוֹת הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "(ו)לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ" (עזרא ט,ט). וְאֵין פּוֹתְחִין פִּתְחֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא לַמִּזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה..." (במדבר ג,לח). וּבוֹנִין בּוֹ הֵיכָל שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וּבוֹנִין הֵיכָל זֶה בָּרוּחַ שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּנֶגְדָּהּ בְּאוֹתָהּ הָעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנֵיהֶן אֶל מוּל הַהֵיכָל כְּשֶׁיַּעַמְדוּ בִּתְפִלָּה. | ב בְּגָבְהָהּ שֶׁלָּעִיר - במקום הגבוה שבעיר. חַצְרוֹת הָעִיר - הבתים הפרטיים. וההנחיה הכללית: "כל דבר שהוא לשם האל הטוב, שיהיה מן הנאה הטוב. אם בנה בית תפילה, יהיה נאה מבית ישיבתו" (איסורי מזבח ז,יא). אֶלָּא לַמִּזְרָח - כפי שהוא במקדש, הפך מבתי עבודה זרה, שהם פונים מזרחה (ע"פ מו"נ ג,מה). הֵיכָל - מקום מכובד, ובו מניחים ארון שמניחים בו את ספרי התורה דרך קבע (ספר תורה י,י; וראה להלן טו). שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּנֶגְדָּהּ - לכיוון ירושלים או ארץ ישראל. |
ג וּמַעֲמִידִין בִּימָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת*, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה עָלֶיהָ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה אוֹ מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לָעָם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כֻּלָּן. וּכְשֶׁמַּעֲמִידִין הַתֵּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵפֶר תּוֹרָה - מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בָּאֶמְצַע, וַאֲחוֹרֵי הַתֵּבָה כְּלִפְנֵי הַהֵיכָל, וּפָנֶיהָ כְּלִפְנֵי הָעָם. | ג בִּימָה - מקום מוגבה. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת* - כן הנוסח המוגה בכ"י א'. בכ"י ק': "בְּאֶמְצַע הַבַּיִת". כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה עָלֶיהָ - הבימה משמשת גם להקפת ההושענות של סוכות (לולב ז,כג). הבימה אינה משמשת לתפילת שליח הציבור, שהוא מתפלל במקום נמוך (לעיל ה,ו). דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין - מוסר ותוכחה. הַתֵּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵפֶר תּוֹרָה - ארון נייד שספר התורה נמצא בו דרך עראי, להוציאו לקריאת התורה באותו היום או לאחר הקריאה, עד שיניחוהו בהיכל. בָּאֶמְצַע - במרכז הקיר שההיכל בו (ק', י'). כְּלִפְנֵי - מול. וּפָנֶיהָ - פני התיבה, הצד הקדמי שפתח התיבה נמצא בו. למבנה בית הכנסת ראה איור מבאר. איור מבאר להלכה ג: בית הכנסת על פי הרמב"ם. מנהג זה התקבל ביסודו על ידי עדות יוצאי אשכנז.
|
חשיבות בית הכנסת | |
ה בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת - נוֹהֲגִין בָּהֶן כָּבוֹד: מְכַבְּדִין אוֹתָן וּמְרַבְּצִין אוֹתָן. וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד וּבַמַּעֲרָב, בְּשִׁנְעָר וְאֶרֶץ הַצְּבִי, לְהַדְלִיק עֲשָׁשִׁיּוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְהַצִּיעַ בְּקַרְקָעָן מַחֲצָלוֹת כְּדֵי לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן. וּבְעָרֵי אֱדוֹם, יוֹשְׁבִין שָׁם עַל הַכִּסְאוֹת. | ה מְכַבְּדִין - מטאטאים ומנקים. מְרַבְּצִין - מזלפים מים לשקע את האבק כשהקרקע אינה מרוצפת. וּבַמַּעֲרָב - הארצות המערביות בצפון אפריקה (המגרב). שִׁנְעָר - בבל. אֶרֶץ הַצְּבִי - ארץ חמדה, היא ארץ ישראל. עֲשָׁשִׁיּוֹת - נרות מכוסים בזכוכית לשימוש ולשם כבוד דוגמת המנורות במקדש (י'; ראה שבת כט,כו), וּבְעָרֵי אֱדוֹם - ערי הנוצרים, כלומר אירופה. והכל כמנהג המקום. |
ו בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת - אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ, כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהֶתֶל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה, וְאֵין אוֹכְלִין בָּהֶן וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶן וְאֵין נֵאוֹתִין בָּהֶן וְאֵין מְטַיְּלִין בָּהֶן, וְאֵין נִכְנָסִין לָהֶן לֹא בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וְלֹא בַּגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶן מֻתָּרִין לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶן מִדֹּחַק. | ו הֶתֶל - לעג וליצנות. שִׂיחָה בְּטֵלָה - שיחה סתמית, שאין בה לא מצוה ולא עברה, כסיפורי ההמון: היאך נבנה הארמון וכיוצא בזה (פה"מ אבות א,טז). "וזו היא שיחת רוב כל אדם" (דעות ב,ד). נֵאוֹתִין - משתמשים להנאתם (פה"מ ברכות ח,ו; אבל יד,יג). מְטַיְּלִין - הולכים סתם לשם הנאה. מִדֹּחַק - מחוסר אפשרות אחרת, כדי שלא יבטלו מלימודם. |
ח הָיָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שְׁנֵי פְּתָחִים - לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בְּפֶתַח זֶה וְיֵצֵא בַּפֶּתַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְקָרֵב הַדֶּרֶךְ, שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס לָהֶן אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה. | ח לְקָרֵב - לקצר. |
ט מִי שֶׁצָּרַךְ לְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִקְרוֹת תִּינוֹק אוֹ חֲבֵרוֹ - יִכָּנֵס וְיִקְרָא מְעַט אוֹ יֹאמַר שְׁמוּעָה וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא חֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּשְׁבִיל חֶפְצוֹ בִּלְבַד. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ - יֹאמַר לְאֶחָד מִן הַתִּינוֹקוֹת 'קְרָא לִי פָּסוּק שֶׁאַתָּה קוֹרֵא בּוֹ', אוֹ יִשְׁהֶה מְעַט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא, שֶׁהַיְּשִׁיבָה שָׁם מֵעִסְקֵי מִצְוָה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" (תהילים פד,ה). | ט וְיִקְרָא מְעַט - פסוקים מן התורה או מן הנביאים או מן הכתובים. שְׁמוּעָה - דבר הלכה וכיוצא בזה. הַתִּינוֹקוֹת - הילדים, שהיו לומדים בבית הכנסת. |
הרס ובנייה | |
יב אֵין סוֹתְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לִבְנוֹת אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל בּוֹנִין אַחֵר וְאַחַר כָּךְ סוֹתְרִין זֶה; שֶׁמָּא יֶאֱרַע לָהֶן אֹנֶס, וְלֹא יִבְנוּ. אֲפִלּוּ כֹּתֶל אֶחָד מִמֶּנּוּ - בּוֹנֶה חָדָשׁ בְּצַד הַיָּשָׁן, וְאַחַר כָּךְ סוֹתֵר הַיָּשָׁן. | יב סוֹתְרִין - הורסים ומפרקים. אֹנֶס - מקרה לא צפוי, שיכלה את הממון שהוקצה לבנייה או את חומרי הבניין שכבר נקנו, ויגרום לעיכוב הבנייה או לביטולה (ראה מתנות עניים ח,יא). |
מעלים בקודש ודמי בית הכנסת | |
יד מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֲבָל בֵּית הַמִּדְרָשׁ - אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁקְּדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ יְתֵרָה עַל קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְכֵן בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת - יֵשׁ לָהֶן לִקַּח בְּדָמָיו תֵּבָה. מָכְרוּ תֵּבָה - יֵשׁ לָהֶן לִקַּח בְּדָמֶיהָ מִטְפָּחוֹת אוֹ תִּיק לְסֵפֶר תּוֹרָה. מָכְרוּ מִטְפַּחַת אוֹ תִּיק - לוֹקְחִין בְּדָמָיו חֻמָּשִׁין. מָכְרוּ חֻמָּשִׁין - לוֹקְחִין סֵפֶר תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָכְרוּ סֵפֶר תּוֹרָה - אֵין לוֹקְחִין בְּדָמָיו אֶלָּא סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר, שֶׁאֵין שָׁם קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה מִקְּדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. | יד בֵּית הַכְּנֶסֶת - מקום תפילה. בֵּית הַמִּדְרָשׁ - מקום לימוד תורה. מָכְרוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת - כמבואר בהלכה טז. יֵשׁ לָהֶן - מותר להם. בְּדָמָיו - בתמורתו הכספית. מִטְפָּחוֹת - "התכריכין [=כיסויים] שעושין על ספרי תורה, ובהם מחזיק האדם בידיו בשעת קריאת התורה" (פה"מ כלאיים ט,ג). חֻמָּשִׁין - חומשי התורה הכתובים כל אחד בפני עצמו, שאין בהם קדושת ספר תורה, אף על פי שהם כתובים בדיו על קלף (ספר תורה ז,יד). שֶׁאֵין שָׁם - שאין. מילת 'שם' היא מילת קישור על פי הערבית, ואין משמעותה ציון מקום. בְּמוֹתְרֵיהֶן - בעודף הכסף שנשאר, גם אותו אסור להוריד לקדושה נמוכה יותר. |
טז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמֻּתָּר לִמְכֹּר בֵּית הַכְּנֶסֶת? בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלַּכְּפָרִים, שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָהּ אֶלָּא עַל דַּעַת בְּנֵי הַכְּפָר לְבַדָּם שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם לְהִתְפַּלֵּל בָּהּ, הִיא שֶׁאִם רָצוּ כֻּלָּן לְמָכְרָהּ מוֹכְרִין. אֲבָל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלַּכְּרַכִּין - הוֹאִיל וְעַל דַּעַת כָּל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם נַעֲשָׂה, שֶׁיָּבוֹא וְיִתְפַּלֵּל בּוֹ כָּל הַבָּא אֶל הַמְּדִינָה, נַעֲשָׂה שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְעוֹלָם. | טז שֶׁלַּכְּפָרִים - יישוב קטן. רָצוּ כֻּלָּן - לאו דווקא, ואפילו רובם (ראה להלן יט). כְּרַכִּין - ערים גדולות. מְדִינָה - עיר. |
יח וְכֵן אִם הִתְנוּ שִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר עַל מוֹתַר הַדָּמִים שֶׁיִּהְיוּ חֻלִּין - הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין, וּכְשֶׁלּוֹקְחִין הַדָּמִים וּבוֹנִין מֵהֶן בֵּית הַכְּנֶסֶת אַחֵר, אוֹ שֶׁקָּנוּ מֵהֶם תֵּבָה אוֹ מִטְפַּחַת וְתִיק אוֹ סִפְרֵי חֻמָּשִׁין אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, הַשְּׁאָר יִהְיֶה חֻלִּין כְּמוֹ שֶׁהִתְנוּ, וְיַעֲשׂוּ בּוֹ מַה שֶּׁיִּרְצוּ. | יח מוֹתַר הַדָּמִים - עודף הכסף הנותר. חֻלִּין - בלא קדושה המגבילה את השימוש בהם. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה (15)
מפעל משנה תורה
10 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'
11 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"א
12 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ב
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
הלכות תפילין, מזוזה וספר תורה הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה י'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ד'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ח'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ג'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ד
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
