ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכות תפילה ונשיאת כפיים
- רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה
פֶּרֶק אַחַד עָשָׂרבית הכנסת | |
החובה והמבנה | |
א כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל - צָרִיךְ לְהָכִין בּוֹ בַּיִת שֶׁיִּכָּנְסוּ בּוֹ לִתְפִלָּה בְּכָל עֵת תְּפִלָּה, וּמָקוֹם זֶה הוּא הַנִּקְרָא 'בֵּית הַכְּנֶסֶת'. וְכוֹפִין בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת לָהֶן בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלִקְנוֹת לָהֶן סֵפֶר תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים. | א שֶׁיִּכָּנְסוּ - שיתכנסו, שיתאספו. וְלִקְנוֹת לָהֶן - "כדי שיקרא בהן כל מי שירצה לקרות מן הציבור" (שכנים ו,א). |
ב כְּשֶׁבּוֹנִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֵין בּוֹנִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּגָבְהָהּ שֶׁלָּעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא" (משלי א,כא). וּמַגְבִּיהִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה גָּבוֹהַּ מִכָּל חַצְרוֹת הָעִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: "(ו)לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ" (עזרא ט,ט). וְאֵין פּוֹתְחִין פִּתְחֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא לַמִּזְרָח, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה..." (במדבר ג,לח). וּבוֹנִין בּוֹ הֵיכָל שֶׁמַּנִּיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וּבוֹנִין הֵיכָל זֶה בָּרוּחַ שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּנֶגְדָּהּ בְּאוֹתָהּ הָעִיר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנֵיהֶן אֶל מוּל הַהֵיכָל כְּשֶׁיַּעַמְדוּ בִּתְפִלָּה. | ב בְּגָבְהָהּ שֶׁלָּעִיר - במקום הגבוה שבעיר. חַצְרוֹת הָעִיר - הבתים הפרטיים. וההנחיה הכללית: "כל דבר שהוא לשם האל הטוב, שיהיה מן הנאה הטוב. אם בנה בית תפילה, יהיה נאה מבית ישיבתו" (איסורי מזבח ז,יא). אֶלָּא לַמִּזְרָח - כפי שהוא במקדש, הפך מבתי עבודה זרה, שהם פונים מזרחה (ע"פ מו"נ ג,מה). הֵיכָל - מקום מכובד, ובו מניחים ארון שמניחים בו את ספרי התורה דרך קבע (ספר תורה י,י; וראה להלן טו). שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כְּנֶגְדָּהּ - לכיוון ירושלים או ארץ ישראל. |
ג וּמַעֲמִידִין בִּימָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת*, כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה עָלֶיהָ הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה אוֹ מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר לָעָם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כֻּלָּן. וּכְשֶׁמַּעֲמִידִין הַתֵּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵפֶר תּוֹרָה - מַעֲמִידִין אוֹתָהּ בָּאֶמְצַע, וַאֲחוֹרֵי הַתֵּבָה כְּלִפְנֵי הַהֵיכָל, וּפָנֶיהָ כְּלִפְנֵי הָעָם. | ג בִּימָה - מקום מוגבה. בְּבֵית הַכְּנֶסֶת* - כן הנוסח המוגה בכ"י א'. בכ"י ק': "בְּאֶמְצַע הַבַּיִת". כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה עָלֶיהָ - הבימה משמשת גם להקפת ההושענות של סוכות (לולב ז,כג). הבימה אינה משמשת לתפילת שליח הציבור, שהוא מתפלל במקום נמוך (לעיל ה,ו). דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין - מוסר ותוכחה. הַתֵּבָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵפֶר תּוֹרָה - ארון נייד שספר התורה נמצא בו דרך עראי, להוציאו לקריאת התורה באותו היום או לאחר הקריאה, עד שיניחוהו בהיכל. בָּאֶמְצַע - במרכז הקיר שההיכל בו (ק', י'). כְּלִפְנֵי - מול. וּפָנֶיהָ - פני התיבה, הצד הקדמי שפתח התיבה נמצא בו. למבנה בית הכנסת ראה איור מבאר. איור מבאר להלכה ג: בית הכנסת על פי הרמב"ם. מנהג זה התקבל ביסודו על ידי עדות יוצאי אשכנז.
|
חשיבות בית הכנסת | |
ה בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת - נוֹהֲגִין בָּהֶן כָּבוֹד: מְכַבְּדִין אוֹתָן וּמְרַבְּצִין אוֹתָן. וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בִּסְפָרַד וּבַמַּעֲרָב, בְּשִׁנְעָר וְאֶרֶץ הַצְּבִי, לְהַדְלִיק עֲשָׁשִׁיּוֹת בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּלְהַצִּיעַ בְּקַרְקָעָן מַחֲצָלוֹת כְּדֵי לֵישֵׁב עֲלֵיהֶן. וּבְעָרֵי אֱדוֹם, יוֹשְׁבִין שָׁם עַל הַכִּסְאוֹת. | ה מְכַבְּדִין - מטאטאים ומנקים. מְרַבְּצִין - מזלפים מים לשקע את האבק כשהקרקע אינה מרוצפת. וּבַמַּעֲרָב - הארצות המערביות בצפון אפריקה (המגרב). שִׁנְעָר - בבל. אֶרֶץ הַצְּבִי - ארץ חמדה, היא ארץ ישראל. עֲשָׁשִׁיּוֹת - נרות מכוסים בזכוכית לשימוש ולשם כבוד דוגמת המנורות במקדש (י'; ראה שבת כט,כו), וּבְעָרֵי אֱדוֹם - ערי הנוצרים, כלומר אירופה. והכל כמנהג המקום. |
ו בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת - אֵין נוֹהֲגִין בָּהֶן קַלּוּת רֹאשׁ, כְּגוֹן שְׂחוֹק וְהֶתֶל וְשִׂיחָה בְּטֵלָה, וְאֵין אוֹכְלִין בָּהֶן וְאֵין שׁוֹתִין בָּהֶן וְאֵין נֵאוֹתִין בָּהֶן וְאֵין מְטַיְּלִין בָּהֶן, וְאֵין נִכְנָסִין לָהֶן לֹא בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וְלֹא בַּגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וַחֲכָמִים וְתַלְמִידֵיהֶן מֻתָּרִין לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בָּהֶן מִדֹּחַק. | ו הֶתֶל - לעג וליצנות. שִׂיחָה בְּטֵלָה - שיחה סתמית, שאין בה לא מצוה ולא עברה, כסיפורי ההמון: היאך נבנה הארמון וכיוצא בזה (פה"מ אבות א,טז). "וזו היא שיחת רוב כל אדם" (דעות ב,ד). נֵאוֹתִין - משתמשים להנאתם (פה"מ ברכות ח,ו; אבל יד,יג). מְטַיְּלִין - הולכים סתם לשם הנאה. מִדֹּחַק - מחוסר אפשרות אחרת, כדי שלא יבטלו מלימודם. |
ח הָיָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שְׁנֵי פְּתָחִים - לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דֶּרֶךְ כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס בְּפֶתַח זֶה וְיֵצֵא בַּפֶּתַח שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְקָרֵב הַדֶּרֶךְ, שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס לָהֶן אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה. | ח לְקָרֵב - לקצר. |
ט מִי שֶׁצָּרַךְ לְהִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִקְרוֹת תִּינוֹק אוֹ חֲבֵרוֹ - יִכָּנֵס וְיִקְרָא מְעַט אוֹ יֹאמַר שְׁמוּעָה וְאַחַר כָּךְ יִקְרָא חֲבֵרוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּשְׁבִיל חֶפְצוֹ בִּלְבַד. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ - יֹאמַר לְאֶחָד מִן הַתִּינוֹקוֹת 'קְרָא לִי פָּסוּק שֶׁאַתָּה קוֹרֵא בּוֹ', אוֹ יִשְׁהֶה מְעַט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא, שֶׁהַיְּשִׁיבָה שָׁם מֵעִסְקֵי מִצְוָה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" (תהילים פד,ה). | ט וְיִקְרָא מְעַט - פסוקים מן התורה או מן הנביאים או מן הכתובים. שְׁמוּעָה - דבר הלכה וכיוצא בזה. הַתִּינוֹקוֹת - הילדים, שהיו לומדים בבית הכנסת. |
הרס ובנייה | |
יב אֵין סוֹתְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לִבְנוֹת אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל בּוֹנִין אַחֵר וְאַחַר כָּךְ סוֹתְרִין זֶה; שֶׁמָּא יֶאֱרַע לָהֶן אֹנֶס, וְלֹא יִבְנוּ. אֲפִלּוּ כֹּתֶל אֶחָד מִמֶּנּוּ - בּוֹנֶה חָדָשׁ בְּצַד הַיָּשָׁן, וְאַחַר כָּךְ סוֹתֵר הַיָּשָׁן. | יב סוֹתְרִין - הורסים ומפרקים. אֹנֶס - מקרה לא צפוי, שיכלה את הממון שהוקצה לבנייה או את חומרי הבניין שכבר נקנו, ויגרום לעיכוב הבנייה או לביטולה (ראה מתנות עניים ח,יא). |
מעלים בקודש ודמי בית הכנסת | |
יד מֻתָּר לַעֲשׂוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֲבָל בֵּית הַמִּדְרָשׁ - אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת, שֶׁקְּדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ יְתֵרָה עַל קְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמַעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְכֵן בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת - יֵשׁ לָהֶן לִקַּח בְּדָמָיו תֵּבָה. מָכְרוּ תֵּבָה - יֵשׁ לָהֶן לִקַּח בְּדָמֶיהָ מִטְפָּחוֹת אוֹ תִּיק לְסֵפֶר תּוֹרָה. מָכְרוּ מִטְפַּחַת אוֹ תִּיק - לוֹקְחִין בְּדָמָיו חֻמָּשִׁין. מָכְרוּ חֻמָּשִׁין - לוֹקְחִין סֵפֶר תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָכְרוּ סֵפֶר תּוֹרָה - אֵין לוֹקְחִין בְּדָמָיו אֶלָּא סֵפֶר תּוֹרָה אַחֵר, שֶׁאֵין שָׁם קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה מִקְּדֻשַּׁת סֵפֶר תּוֹרָה. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. | יד בֵּית הַכְּנֶסֶת - מקום תפילה. בֵּית הַמִּדְרָשׁ - מקום לימוד תורה. מָכְרוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת - כמבואר בהלכה טז. יֵשׁ לָהֶן - מותר להם. בְּדָמָיו - בתמורתו הכספית. מִטְפָּחוֹת - "התכריכין [=כיסויים] שעושין על ספרי תורה, ובהם מחזיק האדם בידיו בשעת קריאת התורה" (פה"מ כלאיים ט,ג). חֻמָּשִׁין - חומשי התורה הכתובים כל אחד בפני עצמו, שאין בהם קדושת ספר תורה, אף על פי שהם כתובים בדיו על קלף (ספר תורה ז,יד). שֶׁאֵין שָׁם - שאין. מילת 'שם' היא מילת קישור על פי הערבית, ואין משמעותה ציון מקום. בְּמוֹתְרֵיהֶן - בעודף הכסף שנשאר, גם אותו אסור להוריד לקדושה נמוכה יותר. |
טז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמֻּתָּר לִמְכֹּר בֵּית הַכְּנֶסֶת? בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁלַּכְּפָרִים, שֶׁלֹּא עָשׂוּ אוֹתָהּ אֶלָּא עַל דַּעַת בְּנֵי הַכְּפָר לְבַדָּם שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם לְהִתְפַּלֵּל בָּהּ, הִיא שֶׁאִם רָצוּ כֻּלָּן לְמָכְרָהּ מוֹכְרִין. אֲבָל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלַּכְּרַכִּין - הוֹאִיל וְעַל דַּעַת כָּל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם נַעֲשָׂה, שֶׁיָּבוֹא וְיִתְפַּלֵּל בּוֹ כָּל הַבָּא אֶל הַמְּדִינָה, נַעֲשָׂה שֶׁלְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְעוֹלָם. | טז שֶׁלַּכְּפָרִים - יישוב קטן. רָצוּ כֻּלָּן - לאו דווקא, ואפילו רובם (ראה להלן יט). כְּרַכִּין - ערים גדולות. מְדִינָה - עיר. |
יח וְכֵן אִם הִתְנוּ שִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר עַל מוֹתַר הַדָּמִים שֶׁיִּהְיוּ חֻלִּין - הֲרֵי אֵלּוּ חֻלִּין, וּכְשֶׁלּוֹקְחִין הַדָּמִים וּבוֹנִין מֵהֶן בֵּית הַכְּנֶסֶת אַחֵר, אוֹ שֶׁקָּנוּ מֵהֶם תֵּבָה אוֹ מִטְפַּחַת וְתִיק אוֹ סִפְרֵי חֻמָּשִׁין אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, הַשְּׁאָר יִהְיֶה חֻלִּין כְּמוֹ שֶׁהִתְנוּ, וְיַעֲשׂוּ בּוֹ מַה שֶּׁיִּרְצוּ. | יח מוֹתַר הַדָּמִים - עודף הכסף הנותר. חֻלִּין - בלא קדושה המגבילה את השימוש בהם. |
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה - ספר אהבה.
שיתוף פעולה בין אתר ישיבה ומפעל משנה תורה
מפעל משנה תורה
http://www.mishnetorah.co.il
[email protected]
077-4167003
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל, הרב רועי דובקין
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה (15)
מפעל משנה תורה
10 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י'
11 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"א
12 - הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ב
טען עוד
מפעל משנה תורה
מהדיר מבאר ועורך ראשי: הרב יוחאי מקבילי
עורכי משנה: הלל גרשוני, ד"ר יחיאל קארה, הרב דביר טל.
(c) כל הזכויות שמורות.
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ו'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תלמוד תורה – מפעל משנה תורה הלכות תלמוד תורה ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ב'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ט"ו
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים ז'
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – מפעל משנה תורה הלכות תפילה ונשיאת כפיים י"ד
מתוך המהדורה המבוארת של מפעל משנה תורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
