ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(לג. בשליש העליון עד לג: שליש תחתון)
חלק א - עוד מקורות על המקרים שבהם משלמים ולא לוקים
(אגב הדף הקודם).
א. עדים זוממים
ר"א: סברא - כי לא שייכת בהם התראה, וממילא לא לוקים
[ואמנם יש לימוד מפורש (לפי הגמרא במכות ב: שיש בעדים זוממים מלקות מהפסוק של מלקות - "והיה אם בן הכות הרשע... והכהו..." שכשאי אפשר לחייב ממון בעדים זוממים אז יש התראה (כמו בהעידו על כהן שהוא חלל, כפי שראינו בסוף השיעור הקודם), זה גזירת הכתוב שכשאין ממון יש מלקות למרות שאין התראה, אבל במקרה שיש ממון – מעדיפים ממון מאשר מלקות ללא התראה (רש"י)].
ולמה לא שייכת בהם התראה:
- רבא - טכנית – אין מתי להתרות בהם,
כי ההתראה צריכה להיות צמודה למעשה, אך כאן אם נתרה בהם לא להעיד שקר צמוד לעדות הם יעלבו ויחליטו לא להעיד כלל (יאמרו - "מה לנו ולצרה זו").
דחייה – יש שתי אפשרויות להתרות בהם:
- יתרו יום לפני, ואז לא יעלבו, וכדי שלא ישכחו ההתראה יזכירו להם לפני העדות ע"י סימן.
- יתרו תוך כדי דיבור אחרי העדות.
- אביי - מהותית – צריך הקבלה מלאה בין מי שהעידו נגדו לבינם "כאשר זמם" –
וכיון שהם רצו להרוג מישהו בעדותם ולאותו אדם לא היתה התראה,
גם אותם יהרגו ללא התראה...
[וגם בהעידו על כהן שהוא חלל, שלוקים, ושזה כאמור לא נלמד מ"כאשר זמם",
עדיין לא צריכים התראה, כי "תורה אחת" (=בכל העדים הזוממים לא צריכים התראה)].
(לג. שליש תחתון ובהמשך (לג: 10+)
ב. חובל
הראיות הם משני מקרים שבהם מוכח לכאורה שהיתה התראה על רציחה,
ושבמקרה שבו בפועל לא היתה רציחה,
משלם ולא לוקה.
המקרים הם:
- רב שישא - "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים" (שמות כא).
כאן לכאורה היתה התראה על רציחה, שהרי בפסוק הבא – "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ".
- רב יעקב-רבא – "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא).
- היתה התראה לרציחה
- ההתראה נחשבת גם למלקות כי:
- התראה לחמור נחשבת גם לקל (אם לא אכפת לו לקבל עונש חמור, ודאי שגם קל).
- מוות > מלקות.
- ייתכן שלא היתה התראה כלל:
- במקרה של האישה ("כי ינצו") - לרבי לא היתה התראה
מ"וניקה המכה" משמע שיש אפשרות שלא ינכה,
ומכאן שכולאים אותו מחכים לראות אם המוכה יבריא או לא, ואם לא יבריא – יהרגוהו, ממילא חייבים לומר שהיתה התראה.
הנחות היסוד של הראיות –
דחיית הראיה (מספיק לדחות אחת מהנחות היסוד, כדלקמן) –
כי יש מחלוקת אם במקרה זה שהתכוון לאיש והרג את האישה חייב נפש או ממון,
לרבנן נפש, ואז היתה התראה,
אך לרבי ממון, ואז כלל לא היה צורך בהתראה, וממילא גם לא לוקה פשוט כי לא היתה התראה.
- במקרה של "כי יריבון" – ייתכן שמדובר בשוגג, וכלאו אותו כדי לראות אם צריך לגלות לעיר מקלט
- גם אם היתה התראה להריגה, לגבי ההנחה שההתראה נחשבת גם לממון -
- רב אשי – אולי התראה לחמור אינה התראה לקל
- רב אשי - אולי מלקות > מיתה
[ניסיון להוכיח – רב: אילו לא היו מאיימים במיתה אלא היו מלקים את חנניה מישאל ועזריה היו עובדים ע"ז.
דחייה – מלקות זה מכות קצובות ומזה פחות חושש מאשר ממיתה].
(לג: שליש תחתון)
חלק ב – עוד תירוץ לקושיא בין הברייתא למשנה
נזכיר את הקושיא, לגבי אונס אחותו:
משנתנו – משלם, משנה במכות – לוקה,
ועד כה הנחנו שאו לוקה או משלם,
מתרץ ר"ל – זו לא סתירה, אלא מחלוקת תנאים –
משנתנו כר"מ שאמר (לגבי עדים זוממים, וממילא גם באונס אחותו) – שלוקה ומשלם
המשנה במכות כחכמים (ולפי רי"ח) – שרק לוקה.
קשה - אם המשנה ר"מ, אז גם המשנה הבאה ר"מ, והרי שם יש "קים ליה" (באונס אחותו),
תשובה – אמנם לר"מ לוקה ומשלם, אבל בכל זאת סובר שיש "קים ליה" – כי לא מת ומשלם.
ועל זה נפרט בדפים הבאים.

מה המשמעות הנחת תפילין?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך עושים קידוש?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?

ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















