ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות יסודי התורה
ד3 אַף יֵשׁוּעַ* הַנָּצְרִי,* שֶׁדִּמָּה שֶׁיִּהְיֶה מָשִׁיחַ וְנֶהֱרַג בְּבֵית דִּין – כְּבָר נִתְנַבֵּא בּוֹ דָּנִיֵּאל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ* יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן* וְנִכְשָׁלוּ"* (שם יא,יד); וְכִי יֵשׁ מִכְשׁוֹל גָּדוֹל מִזֶּה? שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים דִּבְּרוּ שֶׁמָּשִׁיחַ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּמוֹשִׁיעָם, וּמְקַבֵּץ נִדְחֵיהֶם וּמְחַזֵּק מִצְוָתָן; וְזֶה* גָּרַם לְאַבֵּד יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב, וּלְפַזֵּר שְׁאֵרִיתָם וּלְהַשְׁפִּילָם, וּלְהַחֲלִיף הַתּוֹרָה וּלְהַטְעוֹת רֹב הָעוֹלָם לַעֲבֹד אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יי.*
ד4 אֲבָל מַחְשְׁבוֹת בּוֹרֵא הָעוֹלָם – אֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיגָם, כִּי לֹא דְּרָכֵינוּ דְּרָכָיו וְלֹא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ מַחְשְׁבוֹתָיו; וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, שֶׁלְּיֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וְשֶׁלְּזֶה הַיִּשְׁמְעֵאלִי* שֶׁעָמַד אַחֲרָיו – אֵינָן אֶלָּא לְיַשֵּׁר דֶּרֶךְ* לַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּלְתַקֵּן הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבֹד אֶת יי* בְּיַחַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יי, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד" (צפניה ג,ט).
ד5 כֵּיצַד? כְּבָר נִתְמַלֵּא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִדִּבְרֵי הַמָּשִׁיחַ וּמִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִדִּבְרֵי הַמִּצְווֹת, וּפָשְׁטוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בְּאִיִּים רְחוֹקִים וּבְעַמִּים רַבִּים עַרְלֵי לֵב,* וְהֵם נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בִּדְבָרִים אֵלּוּ וּבְמִצְווֹת הַתּוֹרָה; אֵלּוּ אוֹמְרִים 'מִצְווֹת אֵלּוּ אֱמֶת הָיוּ, וּכְבָר בָּטְלוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, וְלֹא הָיוּ נוֹהֲגוֹת לְדוֹרוֹת', וְאֵלּוּ אוֹמְרִים 'דְּבָרִים נִסְתָּרוֹת יֵשׁ בָּהֶן, וְאֵינָן כִּפְשׁוּטָן, וּכְבָר בָּא מָשִׁיחַ וְגִלָּה נִסְתְּרֵיהֶם'.
ד6 וּכְשֶׁיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בֶּאֱמֶת, וְיַצְלִיחַ וְיָרוּם וְיִנָּשֵׂא – מִיָּד הֵם כֻּלָּם חוֹזְרִים, וְיוֹדְעִים שֶׁשֶּׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵיהֶם, וְשֶׁנְּבִיאֵיהֶם וַאֲבוֹתֵיהֶם הִטְעוּם.
___________________________________
הלכות יסודי התורה (79)
בשביל הנשמה
76 - הלכות מלכים ומלחמות פרק י"א הלכות ג'-ד'
77 - הלכות מלכים ומלחמות פרק י"א הלכה ד'
78 - הלכות מלכים ומלחמות פרק י"ב הלכות א'-ב'
טען עוד
יֵשׁוּעַ – כן הוא בכתבי היד שמו המקורי של מייסד הנצרות, "ואביו גוי ואמו ישראלית" (איגרת תימן, מהדורת ק', עמ' כא). ומפני הצרות הרבות אין קץ שעמנו סבל בשם האמונה בו, נהגו לעוות את שמו ולכנותו דרך גנאי יש"ו, ימח שמו וזכרו. הַנָּצְרִי – על שם עיר הולדתו, נצרת. "וּבְנֵי פָּרִיצֵי עַמְּךָ" – המתפרצים מבלי שהם ראויים. " יִנַּשְּׂאוּ לְהַעֲמִיד חָזוֹן" – ינסו לעלות במעלות הנביאות. "וְנִכְשָׁלוּ" – וייכשלו. וְזֶה – ישוע. לַעֲבֹד אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי יי – הנצרות היא עבודה זרה (עבודה זרה ט,ד. וראה פה"מ ע"ז א,ג). הַיִּשְׁמְעֵאלִי – מוחמד, מייסד דת האסלאם, שרבנו אינה מחשיב אותה כעבודה זרה (מאכלות אסורות יא,ז). לְיַשֵּׁר דֶּרֶךְ – שעד אז עבדו העמים עבודה זרה פראית, אך מיום שבאו משיחי השקר האלה לעולם, התקדם העולם לקראת הכרת ה'. לַעֲבֹד אֶת יי בְּיַחַד – כבני נח. עַרְלֵי לֵב – אטומים מלהבין.
ביאורים
לאמונה הנוצרית, שהכתירה את "אותו האיש" כמשיח, יש להתייחס באופן מורכב. באופן מקומי ודאי שהיא טעתה לחלוטין, מתוך חוסר הבנה מהו תפקידו של המשיח. המחשבה הנוצרית נגועה בתפיסה שאותה שלל הרמב"ם בקטע הקודם. תפיסה שרואה את המציאות הניסית כשלמה ביותר. היא תיארה את אותו האיש כבעל מופתים וכוחות מיוחדים, ועל פי זה טענה שהוא המשיח המתואר בתנ"ך. התיאור האמיתי של המשיח, כבעל גדלות רוחנית בתורה ובעל מנהיגות לאומית, מלמד שהמושג "משיח" אצל הנוצרים, עבר סילוף משמעותי.
אולם באופן היסטורי רחב, האמונה הנוצרית קידמה את העולם לקראת קבלת המשיח האמיתי. ה' מניע את העולם לשלמותו בכל עת, והוא משתמש לשם כך גם בטעויות שעושים בני האדם. האמונה הנוצרית היא טעות גסה ומוחלטת, גם ביחס למשיח וגם ביחס למצוות שאותן היא מפרשת בצורה אלגורית של משל המוציאה אותן מפשטם המחייב התנהגות מעשית, או שהיא מבטלת אותן לגמרי. אבל בפועל, הנצרות גרמה להתפשטות התנ"ך ומושגי האמונה בעולם כולו. האמונה בבורא עולם ובעתיד מתוקן וטוב יותר, ההכרה בקוד מוסרי מחייב, הפכו לנחלת האנושות בעזרת הנצרות והאסלאם ששלטו בחלל העולם. הרמב"ם מלמד אותנו, שלא צריך להיבהל ולחשוש גם מתופעות שליליות וחמורות שמתרחשות במהלך הזמן. ה' מרכיב מכל החלקים ה'פגומים' של ההיסטוריה פאזל שלם ומרהיב ביופיו. הטעות הנוצרית היא זמנית כי לעתיד לבוא יכירו הנוצרים בטעותם. אבל התרומה שלהם להשלמת האנושות היא נצחית, גם כשהיא נעשית ללא כוונתם.
הרחבות
מאבק אומות העולם באמונת ישראל
וְזֶה גָּרַם לְאַבֵּד יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב... וּלְהַטְעוֹת רֹב הָעוֹלָם לַעֲבֹד אֱלוֹהַּ מִבַּלְעֲדֵי ה'. באגרת תימן מרחיב הרמב"ם בעניין התנגדות אומות העולם לאמונת ישראל. הוא כותב שלפני הנצרות והאיסלאם היו שני אופנים של התנגדות. היו אומות שנלחמו עם ישראל מבחינה פיזית, והיו שהצרו להם מבחינה רוחנית - היו מנסים להתווכח ולהוכיח שאמונת ישראל לא נכונה. אך לנצרות ולאיסלאם יש דרך אחרת להתנגד לישראל – מאמיניהן מתדמים לישראל וטוענים שיש דברים מעוותים בצורה שבה ישראל מקיימים את התורה. בכך הם מצליחים לגרום את הנזק הגדול ביותר: "ואחר כך התחדשה כת אחרת, שמגדלת בעניינה ומיררה חיינו משתי ענייני הכתות, כלומר מכת ההתגברות ומכת הטענות והקושיות. וראתה בעצה להכחיד שם אומה זאת מדרך אחר, והוא שהתנכל בעצתו להתוודע בשם נבואה, ולחדש דת מבלעדי תורת ה', והודיע ברבים ששתי התורות מאת ה'. וכוונתו לחדש הספק ולהכניס מבוכה בלבותנו, בהיות התורה אחת הפך האחרת, ושתיהן מכונות לאלוה אחד, להיות זה מבוא ושער לסתור תורתנו" [אגרת תימן].
דברי הכוזרי כעין דברי הרמב"ם
וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, שֶׁלְּיֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וְשֶׁלְּזֶה הַיִּשְׁמְעֵאלִי שֶׁעָמַד אַחֲרָיו - אֵינָן אֶלָּא לְיַשֵּׁר דֶּרֶךְ לַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. רבי יהודה הלוי כותב דברים דומים לדברי לרמב"ם. דתות אלו שינו את אמונת ישראל ועיוותו אותה, וזה גורם, לכאורה, להרחקה מהאמונה בה'. אך בפועל, הדתות האלה גרמו לקירוב מאמיניהן לאמונת ישראל, עד שבבוא המשיח הן גם יהיו מהאומות שהמשיח ישפיע עליהן [כוזרי ד, כג].
לעילוי נשמת גד בן יצחק שלמה ז"ל
לעילוי נשמת רפאל דוד שלום בן ללי ויוסי ז"ל
טקסט, כותרות משנה וביאורי מילים: באדיבות מהדורת 'מקבילי' של "מפעל משנה תורה" שנכתבה על ידי תלמידי חכמים, מכונים וישיבות [הוספות בהוצאתנו סומנו בסוגריים מרובעים] www.mishnetorah.com / 077-4167003
ייחודו של הביאור הוא בנאמנות למקור של הרמב"ם עצמו ברחבי ספריו (רמב"ם על פי הרמב"ם(. מתוך כך ניתן לעמוד על שיטתו של הרמב"ם, המעוררת את ההשראה למימושה של התורה השלמה כפי שחזה והתכוון רבנו הרמב"ם.
כותבי מפעל משנה תורה: הרבנים יוחאי מקבילי, יחיאל קארה, הלל גרשוני, דביר טל, עמנואל מזרחי, שמואל אריאל, מכון משפטי ארץ.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
לו הייתי רוטשילד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
