ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְקֹוָק אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן" (במדבר ל"ב לב).
חז"ל, עד כמה שידוע, לא הסבירו את פשר השמטת ה"א" מהמילה "נַחְנוּ".
אבן עזרא תירץ כדרכו כפשוטו "נחנו - הוא העיקר, ואל"ף 'אנחנו' נוסף".
רבנו בחיי נותן לנו כיוון אחר על דרך הפשט, "היה לו לומר "אנחנו", אבל מפני שהיו בני גד בעלי הכח והגבורה בכל המקומות לטרוף טרף האויבים, ושבחו עצמם בלשון: "חלוצים לפני ד'", לכך המעיטו עצמם בלשון "נחנו", דרך ענוה והשפלה, כלשון: "ונחנו מה" (שמות טז, ח).
פירוש שני מביא הוא על דרך חכמי האמת, עיינו שם בדבריו ובהמשך להם בפרשנותו של השל"ה (מסכת תענית פרק תורה אור, וזהו סוד י"א פסוקים מתחילין ב-'נון' ומסיימין ב-'נון').
תלמידיו של רש"י לימדונו דבר נוסף על דרך ה"רמז". במשנה במסכת אבות מצינו: "בן בג בג אומר הפוך בה והפוך בה דכולה בה" (פרק ה משנה כב) לכל דבר ניתן למצא רמז בתורה.
נדגים זאת באמצעות פסוקנו.
בספר מלכים מספר לנו הכתוב אודות: "וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם" ש"הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן יְקֹוָק תְּשׁוּעָה לַאֲרָם" (ב, ה' א). נעמן שר הצבא מצא עצמו לפתע מצורע החשוב כמת. גדולתו ועשרו לא יכלו לפתר את הבעיה ולהושיע אותו ממצוקתו. נערה קטנה ישראלית שנשבתה בידי גדודי ארם ושירתה את אשת נעמן נתנה את העצה לדרוש פתרון אצל הנביא אלישע. עם התייצבותו של נעמן לפני אלישע נותן לו הנביא משומרון את העצה הבאה:
"לֵאמֹר הָלוֹךְ וְרָחַצְתָּ שֶׁבַע פְּעָמִים בַּיַּרְדֵּן וְיָשֹׁב בְּשָׂרְךָ לְךָ וּטְהָר".
מהיכן שאב אלישע הנביא רעיון זה? ניתן לומר בפשטות כי הקב"ה גלה את אוזן נביאיו, בבחינת סוד ד' ליראיו.
תלמידיו של רש"י טוענים טענה חדשה, כי אלישע היה יכול לכוון לכך גם ללא נבואה ישירה כיוון שפתרון זה רמוז בתורה. שמו של "נעמן" מתחיל ב"נ" ומסתיים ב"נ". גם שלשה פסוקים בתורה מתחילים ב-'נ' ומסתיימים ב-'נ' (שניים מהם נכתבו כך בכוונת מכוון שלא על פי הכללים).
הראשון בפרשת תזריע "נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא י"ג ט).
הפסוק השני מובא בפרשתנו "נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְקֹוָק אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן". כפי שכבר הערנו ה-'א' הושמטה.
הפסוק השלישי מובא בספר דברים
"נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (דברים יח יח).
נעיר במאמר מוסגר כי גם לפסוק זה סיומת "ן" האומרת דרשני שהרי לפי הכללים הרגילים הוא היה אמור להסתיים במילה "תשמעו".
אם כך, הפתרון לבעייתו של נעמן מצוי בפסוקים אלה, בגלל צרעתו הוא יפנה לנביא והנביא ישלח אותו אל הירדן. גם על זה נאמר "הפוך בה והפוך בה דכולה בה".
נסיים בהסתייגות. למרות שגם ה"רמז" הוא חלק מיפי פרד"ס תורתנו, אין זה מומלץ לנסות ולחזות את העתיד או לקבל החלטות בחיינו על סמך רמזים שכאלה. גם דרגתם של הנביאים אינה נקבעת על סמך רמת המופתים שעשו כפי שמפורש בפסוקים בספר דברים, פרק יח.
העיקרון המנחה גם על פי תורתנו הקדושה הוא:
"תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (דברים, יח יג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
