ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(נב: במשנה עד נד. שליש עליון)
המשנה מזכירה עוד 3 תנאי כתובה (וששלושתם תקפים גם אם לא נכתבו):
- כתובת בנין דיכרין – אם האישה ואז האיש, בניה יורשים את כתובתה + הנדוניה, ורק אח"כ חולקים שאר האחים.
- בנן נוקבן – אם מתה האישה ואז האיש, היורשים זנים את הבנות של האישה.
- מזונות האישה – אם מת האיש, האישה גרה בביתה ואוכלת מזונות.
- למה תיקנו? כדי שאב הכלה יתן לה נדוניה גדולה, כי ידע שאם האישה תמות קודם זה ילך לבניה.
- והרי זה לא הוגן, שהרי הנדוניה לבת באה על חשבון ירושת האחים שלה?
חלק א – כתובת בנין דיכרין
א. הסבר התקנה
שאלות שבאות לצמצם את התקנה:
תשובה – האב מצווה לתת נדוניה גדולה לביתו "ואת בנותיכם תנו לאנשים" (ירמיהו כט).
- כמה לתת? עד 1/10 מנכסיו.
- למה הבנים יורשים גם את כתובת האם? כדי לעודד את אבי האישה לתת,
כי אחרת האב יאמר שאם הבעל לא מוכן לתת התחייבות שתלך לילדי האם גם אני לא.
אך בכל זאת, גם אם אין נדוניה, עדיין הבנים יורשים הכתובה, כי לא פלוג.
שאלות שבאות להרחיב את התקנה:
- למה הבנות לא? (הרי אב הכלה יעדיף שילך לבנות ביתו מאשר לבנים/בנות האחרות)
חז"ל תיקנו כמו בדיני ירושה מהתורה – רק בנים.
וגם כשיש רק בנות, עדיין אין את התקנה, כי לא פלוג.
- למה לא ממטלטלין?
כי זה חלק מתנאי הכתובה, וגם את הכתובה עצמה אישה גובה רק מקרקע. - למה לא מנכסים משועבדים (שהאב מכר בחייו, כמו שהאם גובה כתובה)?
כי תיקנו כמו ירושה – ההתחייבות רק כשהאבא נפטר.
- למה צריך שיישאר דינר לשאר האחים? (משנה צא.)
חכמים תיקנו רק אם נשאר סכום הגון לירושה, כדי לא לעקור דיני הירושה.
(נב: 3-)
ב. סיפור אגב המצווה לתת לבת נדוניה על חשבון האחים שלה:
רב פפא השיא לבנו את הבת של אבא סוראה.
התלווה אליו יהודה בר מרימר (יב"מ) בדרך לטקס ההחלטה על הנדוניה, אך לא רצה להיכנס.
רב פפא טען שאמנם שמואל אמר שכשאבא נותן לבניו לפני מותו שלא לפי סדר הירושה – אל תהיה נוכח שם, אך כאן הרי זו מצווה לתת לבת נדוניא גדולה כדלעיל.
יב"מ ענה שכאן הוא לא רק נוכח אלא משפיע – כי עצם נוכחותו תגרום לאבא סוראה להגדיל את הנדוניא.
לבסוף נכנס, וכששמע את הסכום שתק, ואבא סוראה הגדיל את הסכום לכל נכסיו,
אח"כ הסביר לו יב"מ שלא שתק מתוך חוסר הסכמה, אך כיון שכבר הגדיל – שלא יבטל.
(נג. שליש)
חלק ב - אישה שמכרה/מחלה כתובתה
האם איבדה גם:
א. תקנת בנין דיכרין?
כלומר, כשמוכרת כתובתה, אם בעלה ימות קודם – לא תקבל כתובה,
אם האם גם כשהיא תמות קודם, ואז בעלה, האם בניה איבדו זכותם בכתובתה ונדוניתה?
אם מחלה – רב יימר – גם בספק ויותר סביר שאיבדו, רבא – איבדו את זכותם,
סברא: או כי התכוונה גם לזה, או שקנסו אותה כי זלזלה בכתובה.
אם מכרה -
מכרה לאחר – ודאי לא מכרה זכותם,
כי הסברות הנ"ל לא שייכות כי מכרה כי נזקקה לכס, והתכוונה למכור כמה שפחות ולא הביעה זלזול.
מכרה לבעלה – רב יימר ורבא הסתפקו, ופשט רבא שלא איבדו, כמו במכרה לאחר.
ולמה לא אומרים שזה פשוט כלול בעיקר הכתובה,
ווכפי שלכאורה אומרים במי שחשבה שמת בעלה (ע"פ עד 1) והתחתנה ואז בא הבעל, שאין לה כתובה, וממילא גם אין לה תקנת "בנים דיכרין" לשני הבעלים?
תשובה – שם זה לא כי זה כלול בכתובה, אלא זה קנס, כי לא בדקה מספיק בגלל היצר להתחתן.
ב. מזונותיה שלאחר מיתת הבעל: רבין בר חנינא – איבדה מזונותיה,
כי זה חלק מתנאי כתובה, וכשמחלה – מחלה על כל זכויותיה שלה.
רבין בר חנינא אמר זאת בשם ר' אלעזר,
ורב חסדא הגיב שלולי זה היה ר"א, היה אומר על מצב כזה "משיב רעה תחת טובה לא תמוש רעה מתוך ביתו".
(נג. 7-)
חלק ג - האם חייב לקבור את ארוסתו?
[למדנו בדף מז: שתיקנו קבורתה תחת כתובתה,
כלומר שכשהיא מתה – מצד אחד הוא יורש את כתובתה (הכתובה שאינו נותן לה + נדוניא), ומצד שני מתחייב לקוברה.
לגבי ארוסה – מצד אחד נפטר מהכתובה, אך מצד שני לא יורש את הנדוניה,
האם זה מספיק כדי לחייבו בקבורה?
ר"נ, עולא, אבימי ב"ר פפי – חייב, שהרי נפטר מהכתובה.
דוחה רב חייא מברייתא שפטור, שהרי לא יורש נדוניא,
ולכן אין לו "משפט כתובה" – כלומר אינו חייב לקבור.
[וקשה – הרי כן נפטר מלתת כתובה?
תשובת רב אושעיא – זה לא נחשב שקיבל,
כי כל עוד היא מתה, בעצם מעולם לא התחייב בכתובה, כי כותב לה בכתובתה: לכשתינשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי", והרי כאן מתה (אמנם ילדיה כן מקבלים, אך זה חיוב חדש)].
(נג: 2+)
חלק ד - תקנת מזונות הבנות
1. מתי מפסיקה לקבל מזונות?
אם בגרה או נישאה – ודאי מפסיקה.
אם רק התארסה?
הגמרא מביאה כמה דיונים מקבילים:
- רב – מפסיקה ("עד שתילקחן לגוברין" – גם אירוסין נחשב ליקוחין).
לוי – לא מפסיקה ("ולכן אמר "עד דתיבגרן").
- כתנאי –
ת"ק – עד שתארס.
ר' אלעזר – עד שתתבגר או תתחתן.
- ברייתא של רב יוסף – "עד דיהוויין",
אך לא ברור כאיזה צד הברייתא.
- סברות (2 גרסאות מי אמר איזה צד – רב חסדא או רב יוסף):
עד האירוסין – כי הבעל לא רוצה שארוסתו תחזר על הפתחים, ממילא יאכיל אותה, ולכן אין סיבה שתאכל משל האחים.
עד החתונה – הבעל לא יאכיל אותה, כי לא רוצה להשקיע בה כסף לפני שבטוח התחתנו.
(לג: מתחת לאמצע)
2. בת שנישאה נישואי דרבנן (אחיה ואמה), ומיאנה – האם חוזרת לקבל מזונות מנכסי האב?
רב ששת – זו מחלוקת תנאים:
יש ברייתא כשיטת לוי מהסעיך הקודם, שאם רק התארסה יש לה מזונות,
ולכן –
ת"ק – התאלמנה מהאירוסין – יש לה,
ר"י- כל עוד היא בבית אביה – יש לה,
ולכאורה הם אותו דבר, אלא מסביר רב ששת שנחלקו לגבי ממאנת –
לת"ק – יש לה,
לר"י – אין לה (לא נחשבת "עודה בבית אביה").
3. ר"ל: בת של יבמה ויבם – האם יש לה מזונות מנכסי אביה?
(כשאישה מתייבמת, הכתובה של הבעל הראשון ממשיכה,
ולכן אם בעלה השני מת, האלמנה גובה כתובתה מכנסי הבעל הראשון.
אם אין לו, אז חכמים תיקנו שתגבה מהשני, שלא תהא קלה בעיניו להוציאה.
אם לראשון אין נכסים וגובה מהשני – אז גם בתה מהשני גובה מזונות מהשני (ר"ן).
אם לראשון יש נכסים, ואת הכתובה עצמה גובה מנכסי הראשון:
הבת לא גובה מהראשון (אינו אביה),
(לג: 2-)
4. ר' אלעזר: בת של שנייה לעריות
כלומר נשא את מי שאסורה עליו רק מדרבנן, למשל אם אמו ואם אביו.
לאישה אין כתובה (קנס), כיון שנישאו באיסור.
האם לבת בכל זאת יש מזונות?
מצד אחד – זה חלק מהכתובה – לא,
מצד שני – הקנס על האימא, לא על הבת – כן.
תיקו.
(לד. 4+)
5. רבא: בת של ארוסה?
לארוסה עצמה יש כתובה, האם גם לבת יש?
מצד אחד – זה חלק מתנאי הכתובה – כן,
מצד שני – עוד לא כתבו את הכתובה – לא (עיקר הכתובה חלה מהאירוסין, אך לא התוספת ואולי לא התנאים הנוספים (ריטב"א).
תיקו.
6. רב פפא: בת של אנוסתו (שצריך לשאתה לאישה, ונולדה להם בת לאחר הנישואין)
בדף לט: ראינו מחלוקת האם לאנוסה יש כתובה:
ת"ק – לא, רי"ס בר"י – כן (100).
לפי רי"ס בר"י – ודאי שגם לבת יש מזונות.
לפי ת"ק, לאימא אין, האם לבת יש?
מצד אחד – זה חלק מתנאי הכתובה – אין,
מצד שני – לאמא כי כאן אין את סברת "שלא תהא קלה", אך שאר תנאי הכתובה כן שייכים, אז אולי אותם כן תיקנו?[1]
[1] בדף לט שם אמרנו שסברת ת"ק זה גם שזה נחשב שהיא כבר קיבלה את כתובתה, ולכאורה גם זה נוטה לכיוון שלבת כן יהיה מזונות, כי האימא קיבלה אך הבת לא. וקצת קשה למה הגמרא התעלמה כאן מסברא זו.

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

מה המשמעות הנחת תפילין?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















