ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמִפְּנֵי כִּי רַב אָשֵׁי חָשַׁב, כִּי הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, הָיָה זֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹדְעִים אֵיךְ יֻשְׁפַּע מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֶחָד, 1 הָרִבּוּי, וּלְכָךְ הָיוּ חוֹשְׁבִים כִּי 2 אֵין הַהַתְחָלָה אַחַת, וּלְכָךְ עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה. וְהֵשִׁיב לוֹ מְנַשֶּׁה שֶׁאֵינוֹ כָּךְ, וּלְפִיכָךְ אָמַר: מֵהֵיכָן 3 שָׁרֵית הַמּוֹצִיא? וְלֹא יָדַע. וְהֵשִׁיב לוֹ: 4 מֵהֵיכָן דְּקָרֵים בִּשּׁוּלוֹ. דִּמְאַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ: הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְיֵשׁ בַּלֶּחֶם רֵאשִׁית, וְהַיְנוּ אוֹתוֹ שֶׁקָּרַם בִּשּׁוּלוֹ הוּא רֵאשִׁית, יֵשׁ לוֹ לְבָרֵךְ עַל זֶה הַמּוֹצִיא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רֵאשִׁית וְהוּא עִקָּר, וּלְכָךְ יֵשׁ לוֹ לְבָרֵךְ עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וּבָזֶה הֶרְאָה לוֹ כִּי יָדַע תֵּרוּץ הַקֻּשְׁיָא, אֵיךְ יָבוֹא הָרִבּוּי מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, דְּוַדַּאי הָרִבּוּי בָּא עַל יְדֵי רֵאשִׁית. לְכָךְ אֵין לוֹמַר, כִּי לְכָךְ הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים כִּי מִן אֲשֶׁר הוּא אֶחָד לֹא יָבוֹא הָרִבּוּי, כִּי יוֹדְעִים דָּבָר זֶה, כִּי מִן הָאֶחָד יָבוֹא הָרִבּוּי, 5 כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּלְפִיכָךְ אָמַר: מֵאַחַר 6 דַּחֲכִימִיתוּ כֻּלֵּי הַאי, וְיָדְעִיתוּ סִבַּת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָרִבּוּי, לָמָּה 7 פָּלְחִיתוּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. וַאֲמַר לֵיהּ: 8 אִלּוּ הֲוֵית הָתָם הָיָה אֶצְלְךָ הַטָּעוּת יוֹתֵר, שֶׁהֲרֵי הָיָה בְּךָ הַיֵּצֶר הָרַע, וּלְכָךְ נְקִיטַת בְּשִׁפּוּלֵי גְלִימָךְ בְּשִׁינָּךְ לְבַטֵּל הַמּוֹנֵעַ, 9 וּרְהִיטַת בַּתְּרַהּ, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְמַעְלָה, וְהַכֹּל מְבֹאָר הֵיטֵיב.
עיקר יצר הרע, יצר לעבודה זרה ויצר לעריות
וּבִפְרָט יֵצֶר הָרַע אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי כְּבָר הִתְבָּאֵר בַּפֶּרֶק שֶׁלִּפְנֵי זֶה כִּי עִנְיַן הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁמְּגָרֶה יוֹתֵר בְּיִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַמַּעֲלָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהֵם קְרוֹבִים אֵלָיו, וּבוֹ דְּבֵקִים. וְזֶהוּ עַצְמוֹ הַסִּבָּה שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע מִתְגָּרֶה בָּהֶם לְבַטֵּל זֶה, לַטַּעַם אֲשֶׁר הִתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁיִּהְיוּ דְּבֵקִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא הֶפֶךְ זֶה. וּשְׁנֵי יְצָרִים הֵם, הָאֶחָד הוּא יֵצֶר דְּעֶרְוָה, וְהַשֵּׁנִי הוּא יֵצֶר דַּעֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר דָּבָר זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. יִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא שֶׁמְּגָרֶה לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ אַחַר הָעֲבוֹדָה זָרָה, וְיֵצֶר הָרַע הַזֶּה בְּמַחְשֶׁבֶת הָאָדָם, 10 שֶׁהוּא כֹּחַ שִׂכְלִי, מִטַּעַם אֲשֶׁר הִתְבָּאֵר, מִפְּנֵי כִּי יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא כֹּחַ מוּכָן לְאַבֵּד מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלָה זֹאת, וּלְהַטְעוֹתָם אַחַר הָעֲבוֹדָה זָרָה. וּכְפִי הַמַּעֲלָה אֲשֶׁר יֵשׁ לָאָדָם מִצַּד כֹּחַ הַשִּׂכְלִי, וְכָךְ יֵשׁ לָאָדָם כֹּחַ גּוּפָנִי 11 בְּעֵרֶךְ. וּמַעֲלָה הַזֹּאת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם גּוּף קָדוֹשׁ, אֲשֶׁר רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִבּוּר אֶל 12 כֹּחַ הַשִּׂכְלִי שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם. וּמִפְּנֵי זֶה עַצְמוֹ גַּם כֵּן יֵצֶר הָרַע יֵשׁ לוֹ לְבַטֵּל מַעֲלָה זֹאת, וְהוּא מֵסִית אוֹתוֹ לָלֶכֶת אַחַר תַּאֲוָתוֹ בָּעֶרְוָה, וְדָבָר זֶה הוּא בִּטּוּל 13 קְדֻשַּׁת הָאָדָם. כְּלַל הַדָּבָר, כִּי אֵלּוּ שְׁתֵּי יְצָרִים, יִצְרָא דְּעֶרְוָה וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, הוּא לִשְׁנֵי חֶלְקֵי הָאָדָם, הַגּוּף וְכֹחַ הַשִּׂכְלִי. וְעוֹד יִתְבָּאֵר.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
31 - פרק ג' חלק י'
32 - פרק ג' חלק י"א
33 - פרק ד' חלק א'
טען עוד
עיקר יצר הרע שמתגרה בישראל הוא לעבודה זרה. בפרק הקודם בארנו, שיצר הרע מתגרה בישראל מפני מעלתם המיוחדת, שהם קרובים אל השם יתברך ודבקים בו יותר משאר העמים. זוהי הסיבה שיצר הרע מתגרה בהם דווקא בעניין עבודה זרה, כדי לבטל מהם את הדבקות בה', שהיא מעלתם המיוחדת. שני יצרים עיקריים הם: יצר עריות, ויצר עבודה זרה, ודבר זה מבואר בדברי חז"ל בכמה מקומות. יצר הרע של עבודה זרה הוא במחשבת האדם, 10 כי האדם הוא נברא רוחני הדבק בקב"ה, והיצר הרע מנסה לבטל מעלה זו. 11 בהתאם לכוחו הרוחני יש לאדם גם כח גופני. גוף זה הוא גוף קדוש, אשר לפי מעלת קדושתו ראוי לו החיבור עם 12 החלק הרוחני שבאדם. לכן היצר בא לבטל מעלה זו ומסית את האדם ללכת אחרי התאווה ולהדבק בעריות, ובכך לבטל את 13 קדושת הגוף של האדם. כללו של דבר, שני היצרים, יצר העריות ויצר עבודה זרה מטרתם לבטל את שני חלקי האדם, הגוף והרוח, ועוד יתבאר בפרק הבא.
ביאורים
רב אשי היה סבור שעם ישראל עבד עבודה זרה בעקבות השאלה כיצד ייתכן הריבוי היוצא מאחד. מנשה הוכיח לו שאין הדבר כך. הם ידעו את סוד הראשית והתוספת. הם הבינו שהקב"ה הוא בורא הכל. אפילו בשלב השלישי של הבריאה, שהמעורבות האנושית היא מכרעת, וקשה לראות את יד ה' בדבר, הם הבינו שהכל מאיתו יתברך. זו הסיבה ששאל מנשה את רב אשי האם הוא יודע מהיכן בוצעים את הפת.
על הפת מברכים 'המוציא לחם מן הארץ'. ולכאורה הברכה אינה מובנת. האם הקב"ה הוציא את הלחם מן הארץ?! לכאורה הקב"ה הוציא רק את החיטה, ואנחנו, בני האדם עיבדנו ויצרנו את הלחם! אם-כן, מדוע אנו אומרים שהקב"ה הוציא את הלחם מן הארץ? התשובה לכך היא שאנו מבינים שגם את הכוח לעשייה האנושית נותן הקב"ה. ברכת הלחם היא הברכה שמבטאת יותר מכל את ההשתתפות האנושית. אנחנו לא אוכלים חיטה אלא לחם שאנו מייצרים. טוחנים, זורים ודשים. ניתן לטעות ולחשוב שאולי הלחם הוא כבר לא מעשה ידי הקב"ה. אך אנו מברכים על הלחם ומגלים שכל התהליך הזה הוא השלמת רצונו של ה'. כל מה שאנו עושים זה מילוי רצונו. אנו בוצעים על החלק המוקרם יותר, הראשון שהתבשל והיה ראוי לאכילה, ומגלים שכל עשיית הלחם מתחילה מנקודת הראשית, שהיא עשיית רצון ה'. מנשה הראה לרב אשי שגם הוא, שהיה יכול לראות את רצון ה' המתגלה דרך העיסה, לא ראה את ההתחלה והראשית של הלחם, שהוא פרי עשייתו של האדם אפילו יותר מהעיסה. לעומתו, מנשה ודורו ידעו זאת, ולכן לא ייתכן שזו הייתה הסיבה לעבודה זרה שלהם.
אם-כן, שואל אותו רב אשי, איך הגעתם לחיים המנותקים מהאחד?!
הסיבה לכך עמוקה וקיומית – יצר עבודה זרה. מה משמעותו של יצר זה? שני היצרים החזקים ביותר הם יצר העבודה זרה ויצר העריות. הם נראים כיצרים הפוכים. יצר עבודה זרה הוא במחשבתו ושכלו של האדם ואילו יצר העריות משתלט על גופו של האדם. האדם יכול לחבר שמים וארץ, לרומם את הגוף הקדוש לחבור אל השכל ולבנות חיים שלמים.
שני יצרים אלו תוקפים במיוחד את עם ישראל. עם ישראל מצטיין בקרבת האלוהים הגדולה שלו ובגופו הקדוש והטהור. יצר העבודה הזרה ויצר העריות באים להשפיל את מעלת ישראל, את קדושתם הרוחנית והגופנית ולגרום להם להיות עם ככל העמים. ייתכן שהם נובעים מתוך התחושה שאין לנו להתנשא על עמים אחרים אלא להיות שווים להם, והדרך היחידה להגיע לכך היא על ידי אימוץ תפיסות מוטעות והתמכרות גופנית שלילית על מנת שלא נהיה מובדלים מכל העמים. הדרך להתגבר עליהם היא דרך ארוכה רצופה קרבות רבים, אך בסופה עם ישראל יעמוד על אישיותו המיוחדת ויוביל את העולם לגאולת עולמים.
הרחבות
* רב אשי ומנשה
יֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל חִבּוּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִצְרָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא כֹּחַ מוּכָן לְאַבֵּד מִיִּשְׂרָאֵל מַעֲלָה זֹאת. ראינו בפרק זה שמנשה ידע והבין כי ה' הוא בורא העולם ומוסיף להשגיח עליו בכל עת. קשה להבין אם-כן כיצד רב אשי לא הבין את היסוד המרכזי ביותר בהכרת ה' הנוגע לכל מה שקיים בעולם?
המהר"ל מסביר שהגירוי העצום המושך את ישראל לעבודה זרה מפאת מעלתם, מביא אותם לידי טעות. ר' צדוק תולה את המשיכה לעבודה זרה כל זמן שכוח הנבואה היה קיים, אך משנחלש זה בטל גם זה: "וכל ריבוי עבודה זרה היה כל זמן שהיה גילוי שכינה ונבואה בישראל. ומשנסתלקה והתחיל תורה שבעל פה התחיל גם כן אצלם (היונים) חכמת יונית שהיא חכמה אנושית" [מחשבת צדיק עמוד שלח].
כעת נוכל לענות על שאלתנו. רב אשי חי בתקופה שבה כבר פסקה הנבואה, והדבקות בה' לא הייתה באותה מדרגה כבעבר, לכן התקשה לחוות ולהבין את הנפילה. רב אשי הבין את מציאות ה' והשגחתו בעולם, אבל מכיוון שלא הייתה לו משיכה לעבודה זרה ונבואה כמו בימות הנביאים, ממילא נראה לו שהמשיכה לעבודה זרה נבעה מטעות שכלית. אולם, מי שחי בעולם של נבואה וידע מהי – מיד השתוקק להתקרב לה' בכל הדרכים האפשריות. השתוקקות זו היא המושכת ומפילה את עובדי העבודה זרה ולא חולשה שכלית.
להצלחת יוסף חיין בן זהבה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
