ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
מהי כוונת חתימת הפסוק במילים "אני ה' אלוקיכם"? הרי שם "הויה" משמעותו רחמים, ואילו השם "אלוקים" משמעותו דין, ומה הכוונה בהיותם יחד?
רש"י מפרש 2 "דעו מי גוזר עליכם, דיין להפרע ונאמן לשלם שכר". כלומר: מצד אחד ה' רחמן ונותן שכר, ומצד שני הוא דיין להיפרע לעוברי רצונו.
אדם אחד חיפש עבודה, ומצא שני אנשים שהציעו לו משרה. הלך לחכם להתייעץ אצל מי יעבוד. שאל אותו החכם: "מה ההבדל בין שני המעסיקים?".
אמר האיש: "מעסיק אחד הוא אדם רגוע, לא כועס ולא קפדן. אם אדם מאחר קצת לעבודה הוא לא "עושה עניין", אם מישהו מבקש לצאת מוקדם הוא אומר "לא נורא, מחר תשלים את העבודה". מצד שני, כאשר בא זמן תשלום המשכורת הוא אינו דואג ואינו ממהר. אומר הוא שייתן מחר, ולמחרת אומר שיגמור לסדר את הניירת של התשלומים ביום הבא, וכך לאחר שבוע מתחיל לשלם את המשכורת בכמה תשלומים.
המעסיק השני לעומת זאת הוא קפדן ודייקן. בודק שכל פועל הגיע בדיוק בזמן ולא התאחר ושאף אחד לא יצא לפני תום הזמן. כך גם הוא מקפיד בטיב העבודה ובודק תמיד שהכל נעשה בדיוק לפי הנחיותיו, שאף אחד לא מתבטל ולא "מעגל פינות". מצד שני, גם על עצמו הוא קפדן. תמיד משלם הוא את המשכורת ביום הקבוע, ואם חל יום התשלום בשבת הוא מקדים לשלם כבר ביום חמישי, כדי שיהיה לפועלים כסף לצרכי השבת. בנוסף, לקראת המועדים הוא זוכר לתת בונוס".
אמר החכם: "טוב לאדם שיעבוד קשה כל החודש וידע שיקבל את שכרו בזמנו משיעבוד בנחת ואין שכרו מובטח לו".
כך אומר ה' לעם ישראל. מצד אחד אני "אלוקים" - במידת הדין, דורש שתדקדקו במצוותי ותעשו אותם בדיוק לפי כל הפרטים בהלכה, אך מצד שני אני "ה'", רחמן ונאמן לשלם את שכרו בדיוק ואף מעבר למה שמגיע לכם.
לכן צריך אדם להיות דייקן ודקדקן בקיום המצוות. יקנה תפילין מסופר נאמן המדקדק בקוצו של יוד, ירגיל את עצמו לבוא לבית הכנסת בזמן לתפילה, ולא יתאחר. אם אתה מדקדק במצוות, גם ה' ייתן לך שכר ועוד כהנה וכהנה.
מספרים במליצה על אישה אחת שהיה לה בן קצת שובב. ערבה עליו שנתו ולא רצה לקום לתפילה. היתה אימו קוראת לו: "בני, קום! זמן תפילה עובר!". אמר הבן לאימו: "אם תכיני לי דג שלם במתכון המיוחד והטעים שלך - אקום לתפילה כמו שאת רוצה". הסכימה האם, והבן קם והתפלל תפילה חטופה וקטופה. אמו, שהיתה מלאה חכמה, לקחה מחתיכות הדג שנותרו לה משבת והגישה לפניו ראש וזנב של דג. התרעם הבן ואמר: "אמא, זה נקרא דג שלם?!". ענתה אימו: "אם תפילתך תפילה שלמה - גם זה דג שלם".
הנמשל הוא שאדם צריך לדקדק במצוות, וכמו שהאדם מדקדק בהם, כך ה' מדקדק לשלם שכרו בשלימות.
כמו שצריך לדקדק במצוות בין אדם למקום, כך גם צריך לדקדק שיהיה מעשיו ומשאו ומתנו עם הבריות באמונה וביושר.
מסופר כי היה גוי שהלווה מהרב מוצפי 35,000 דינר. שלח הרב את הפקיד שלו, דניאל, לגבות ממנו את ההלוואה, ונתן לו הגוי המחאה על סך 65,000 דינר. בדק הרב וראה שהוא הוא רק על 35,000 דינר, ואילו ההמחאה היא על סף 65,000 דינר - כמעט כפליים. מקור הטעות היה שבערבית צליל המילה "שלושים" ו"שישים" דומה.
פגש הרב את גוי בשוק, העמידו על הטעות והחזיר לו את העודף. הופתע הגוי מישרותו של הרב, וקרא בקול מול כל העוברים ושבים: "ראו את ישרותו של היהודי!". כך נתקדש שם שמים בזכות ישרותו של הרב 3 .
^ 1.ויקרא י"ט, ב'
^ 2.פירוש רש"י על התורה ויקרא י"ח, א'
^ 3.יש להעיר שעל פי הדין טעות הגוי מותרת, ואין חיוב להחזיר לו (עיין בפרטי הלכה זו בשו"ע חושן-משפט שמ"ח, ב' וברמ"א שם). אמנם יש עניין להחזיר אם יעשה קידוש השם (עיין שו"ת בנימין זאב ת"ט שכתב: "נלע"ד לומר דמשום קידוש ה' יש לכל אחד ואחד מישראל לחזור לגוי טעותו... משום דשארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית... ואין להטעות שום ברייה, לא ישמעאל ולא גוי... בדידי הדיוט הווה עובדא עם גוי אחד, שטעה מעצמו בסחורה שמכרתי לו ונתן לי יתר, והלכתי אצל כמה גוים בתוך השוק והחזרתים לו, ואמרו הגוים זה עם זה ראו כמה אמונה יש לישראלים, ובודאי הוא אצלי שהיה שם קדוש ה' יתברך ברבים". וכן בבאר הגולה שמ"ח, ה' כתב: "ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים (שבתחילה) גדלו והעשירו מן טעות שהטעו העכו"ם ו(לבסוף) לא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, וכמו שכתב בספר חסידים סימן תתרע"ד רבים אשר קדשו ה' והחזירו טעויות העכו"ם בדבר חשוב גדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם", וכן נהג הרב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













