ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אופן גבית שכר-לימוד בבית-הספר מן ההורים

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים שו"ת "במראה הבזק" Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אייר תשע"ה

אופן גבית שכר-לימוד בבית-הספר מן ההורים


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

תשובה קיז

(מתוך ח"ב)

סן פאולו, ברזיל San Paulo, Brazil
אדר א' תשנ"ב

אופן גבית שכר-לימוד בבית-הספר מן ההורים

שאלה
בבית-ספרנו, כל הורה משלם שכר-לימוד עבור כל תלמיד.
ועד הנהלת בית-הספר (חברי הוועד אישית גם תומכים כספית) העלה את שכר-הלימוד באופן הבא: הם ראו מתוך רשימות ההורים, מי יכול לשלם מחיר מלא ומי אינו יכול לשלם מחיר מלא ועשו שתי טבלאות מחירים.
ההורים מתלוננים ושואלים, לפי איזה קריטריון אנשי הוועד יודעים וקובעים, מי יותר עשיר ומי פחות. שאלתם היא, אם על פי ההלכה מותר לעשות דיסקרימינציה (אפליה) כזאת ולומר לאחד לשלם מחיר גבוה יותר, ולחברו שישלם פחות.

תשובה
א. הדבר ברור ופשוט שלבני העיר יש רשות ויכולת לכוף זה את זה להשתתף בסידור כל הצרכים החיוניים הדתיים והחברתיים שהעיר נצרכת להם 1 .
ב. במקום שיש מנהג קבוע באשר לאופן הגביה הולכים אחרי המנהג 2 [בהגדרת מנהג שמחייב, עיין הערה 3 ].
ג. במקום שאין מנהג, הגבייה היא חציה "לפי ממון" וחציה "לפי נפשות", דהיינו תשלומו של שכר-הלימוד מתחלק בצורה שווה בין הורי התלמידים ובין כל חברי הקהילה, כך שגם אלה שאין להם ילדים בבית-הספר, צריכים להשתתף בתשלום זה 4 .
ד. כאשר אין ההורים יכולים לשלם את שכר-הלימוד, צריכים הקהל לשלם אותו. שיקולי ועד בית-הספר צריכים להיות מונחים על-ידי טובת הקהילה, וממילא יש להתחשב גם בסכנות הרוחניות החמורות העלולות לנבוע מדחיית תלמידים מבית-הספר למערכת החינוך הממשלתית 5 .




^ 1. בבא בתרא (ז ע"ב) "כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח...", וכן בתוספתא (בבא מציעא פי"א הל' יב) "כופין בני העיר זה את זה לבנות להם בית הכנסת לקנות להם ספר תורה ונביאים". מרדכי (פ"ק דבבא בתרא סי' תעח) כותב בשם רבנו מאיר שהוא הדין שכופין להכניס אורחים ולחלק להם צדקה, וכן נפסק בשו"ע (חושן משפט סי' קסג, א) ורמ"א הוסיף שם "שהוא הדין שכופים לשאר צרכי העיר".
וברור הדבר שבני העיר צריכים לדאוג למערכת חינוך יהודית במקומם.
על חשיבות החינוך יש ללמוד מדברי הירושלמי (חגיגה פ"א ה"ז), וזה לשונו: "אמרון לון, אייתון לן נטורי קרתא; אייתון ליה סנטורי קרתא; אמרון לון, אילין אינון נטורי קרתא? לית אילין אלא חרובי קרתא; אמרין לון, ומאן אינון נטורי קרתא? אמרון לון, ספריא ומתנייניא". וכן הובא בפתיחתא דאיכה רבתי (פיסקא ב), ועיין במפרשים שם המסבירים שהכוונה למלמדים.
^ 2. בבא קמא (קטז ע"ב) "ת"ר שיירא שהיתה... ולא ישנו ממנהג החמרים", ועיין בשו"ע (חושן משפט סי' קסג, ג) בהגהות רמ"א, וזה לשונו: "וכל ענייני המסים הולכים אחר המנהג הקבוע בעיר שעשו כן ג' פעמים, אף על פי שהוא מנהג גרוע, אין מדקדקים בעניני המיסים".
^ 3.
"פתחי תשובה" (חושן משפט שם ס"ק יד-טז), מביא כמה תנאים למנהג שמחייב:
א. דווקא מנהג שתחילתו בתקנת ציבור ולא שנתהוה מאליו.
ב. דווקא מנהג שהונהג שיהיה נוהג לעולם, ולא כמנהג לזמן מוגבל.
ג. שהמנהג יהיה דומה במקצת לדין תורה (ועיי"ש שמביא תנאים נוספים).
^ 4. שו"ע (אורח חיים סי' נג כג) לעניין שכירות חזן, ופירש שם ט"ו (ס"ק יד) והטעם משום שגם העני צריך לחזן כמו העשיר, והעשיר נותן לחזן בעל קול ערב יותר, ולכן עשו פשרה זו. ועיין בשו"ת "אגרות משה" (חושן משפט ח"א סי' מא) שכתב, שבכל דבר מצוה שיש עיקר מצוה ויש נוי מצוה, עשו פשרה זו, ולכן אף בנדון דידן נראה שיעשו פשרה זו. מכיוון שחובת הקמת בית-הספר והדאגה לקיומו מוטלות על כל הקהילה (עיין בבבא בתרא כא ע"א תקנות ר' יהושע בן גמלא) ואף ישנם מקומות שבהם הגבייה לתחזוקת מוסדות החינוך מוטלת על כל הקהילה נראה שגביית מחציתו של הממון תהיה מוטלת על כל חברי הקהילה. ועיין שו"ע (חושן משפט סי' קסג ג בסוף רמ"א).
^ 5. רמ"א (חושן משפט סי' קסג, ג) כתב: "המקום שבני העיר מושיבין ביניהם מלמד תינוקות, ואין אביהן של תינוקות יכול לשכור לבניהם, ויצטרכו הקהל ליתן השכר, גובין לפי ממון", וכתב על זה הגר"א: "וכל זה בכלל צרכי העיר וצדקה..." ברור שמדובר במקרה שאין באפשרות ההורים לעמוד בהוצאות אלה כלל, ואז פשוט שחיוב צדקה זו מוטל על הציבור, אבל אם ההורים בני תשלומין, אין מקום לגבות ולשלם עבורם בתורת צדקה.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il