מאבק באדישות למתרחש בהר הבית | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
מועדים
לזמן הזה - יום ירושלים

קטגוריה משנית

204

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הסיבות לאדישות ביחס להר הבית
מורי ורבותי הרבנים, קהל קדוש. אנו מתפללים על ירושלים כמה פעמים ביום: "ולירושלים עירך ברחמים תשוב", "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", "יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו", "רחם על ציון", "ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו", "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו". אולם משום מה אין התפילה והזיכרון שאנו מזכירים בכל יום, מעוררים את הציבור בכללותו לפעול פעולות מעשיות לחיזוק זכויותינו על הר הבית. יש כמובן מי שפועלים, אבל הרוב איננו יוצא למאבק לביטול הרושם כאילו הר הבית הינו מקום קדוש לזרים, חס וחלילה, ולביטול הרושם כאילו אין זה המקום הקדוש ביותר ליהודים. גם הציבור הדתי בכללותו מגלה אדישות לנוכח המתרחש בהר הבית. אנו צריכים להצביע על הסיבות הגורמות לאדישות זו, כדי לדעת כיצד יש להתגבר עליהן. ישנן כמה סיבות לאדישות:
א. התרגלנו. התרגלנו לחיות בלי בית המקדש. מה שקרה לעם ישראל בגלותו ביחס לארץ ישראל נכון גם ביחס להר הבית. גם כשהייתה אפשרות ליהודים לשוב לארצם, בדרך כלל לא עלו. גם כיום ישנן קהילות דתיות, חרדיות, בחוץ לארץ שיש באפשרותן לעלות ואף על פי כן אין היהודים עולים. על זה כבר קובל ה"כוזרי" (ב, כד). מתרגלים למציאות של גלות ונראה כאילו כך אפשר לחיות. וזה כאמור גם מה שקורה בהר הבית. התרגלנו לתחליפים, לבית כנסת, "בתי מקדש מעט", לבתי מדרש, ואלו ממלאים את התוכן הרוחני שלנו, כביכול, במקום הבית הגדול והקדוש. תפילה והשתטחות על קברי צדיקים באים במקום הפניה לבית המקדש. ויותר מכך, התרגלנו גם לבית המקדש הדמיוני, המופשט: לצפות לבית המקדש, והצפייה בעצמה ממלאה אותנו. זאת סיבה אחת יסודית ופשוטה הגורמת לאדישות.
ב. התרחקות מפנימיות התורה. מרן הרב זצ"ל ב"אורות" (ארץ ישראל, פרק ב) אומר:
על ידי התרחקות מהכרת הרזים, באה ההכרה של קדושת ארץ ישראל בצורה מטושטשת. על ידי ההתנכרות אל סוד ה' נעשות הסגולות העליונות של עֹמק החיים האלוהיים לדברים טפלים שאינם נכנסים בעֹמק הנשמה, וממילא יחסר הכח היותר אדיר בנשמת האומה והיחיד, והגלות מוצאת היא חן מצד עצמותה, כי למשיג רק את השטח הגלוי, לא יחסר שום דבר יסודי בחסרון הארץ והממלכה וכל תכני האומה בבניינה.
כלומר, ההתרחקות מפנימיות התורה, מנשמת התורה, גורמת שמסתכלים על עבודת ה' במבט חיצוני ולא מכירים את שורש הדברים היותר פנימיים, היותר נשמתיים, הסגולתיים, לא מכירים בסגולת ארץ ישראל, לא בסגולת עם ישראל, וכמובן, לא בסגולת בית המקדש.
ג. מהלכי הגאולה באים בתלבושת חול, בתלבושת חילונית. כאשר הקדושה האלוקית מוסתרת ואינה גלויה, מכהה הדבר מלראות משמעות של פעמי גאולה בציבור הדתי והחרדי, כאשר יש אנשים שחושבים שאם יש שלטון חילוני יהודי על הר הבית, אין לזה שום משמעות דתית.
ד. התרגלנו גם לעבודת ה' אישית, קהילתית, והמושג של עבודת ה' כלל ישראלית נשכח. כל עניינו של בית המקדש הוא עבודת ה' כלל ישראלית. כהן אחד מקריב קרבן תמיד אחד, וזאת עבודה של כלל ישראל השקולה ואף עולה על כל התפילות של כלל ישראל. "תפילות כנגד תמידין תקנום" (ברכות כו, ב). כל התפילות של כל ישראל, של כל יחיד ויחיד אינן שקולות כמו מעשה של כהן המקריב קרבן תמיד יחיד בבוקר וקרבן תמיד של בין הערביים.
המושגים שלנו השתנו. בגלל הגלות, בגלל החורבן, איננו מבינים את הערך הגדול של עבודת ה' כלל ישראלית. יש אנשים האומרים: אני מרגיש התרוממות גדולה יותר בתפילה בבית כנסת מסודר מתפילה בכותל המערבי, שכן שם ישנו אי סדר, ישנו מנין כזה ומנין אחר, וכך אי אפשר להתפלל בדבקות. יש גם אנשים שאינם יכולים להתפלל במניין. הם צריכים להתפלל ביחידות כדי להתרכז ולהתכוון בתפילתם. זהו חוסר הכרה מוחלט בכך שריבונו של עולם רוצה את עבודת כלל ישראל. אתה לא עובד את עצמך. הלא ערכה של התפילה איננו נמדד בהרגשתך הטובה עם עצמך, הרי אתה לא מתפלל לעצמך, אתה מתפלל לריבונו של עולם. תעשה מה שריבונו של עולם רוצה. הקדוש ברוך הוא רוצה את התפילה, את העבודה, של רבים, של כלל ישראל, והיא כמובן קיימת רק בבית המקדש. והיום, בכותל המערבי במקום הקרוב ביותר לבית המקדש. זה דבר יסודי ביותר שחושבני שגורם לעיכוב בפעילות למען עניינו של הר הבית.
ה. לא רוצים תחנות ביניים. ישנה איזו תחושה נפשית שאנשים אינם רוצים לעצור בתחנות ביניים. המגמה של בנין בית המקדש היא כל כך גדולה ושלמה, שאיננו מוכנים לוותר על המגמה הזאת בשלמותה ולומר שאנחנו מנסים היום למצוא אמצעי ביניים, כדוגמת ההצעה לבנות בית כנסת על הר הבית. זו היא מגמת ביניים שאיננה מְספקת, אפילו שזה אמצעי המקרב למטרה הגדולה. ישנה תחושה עמוקה, הקיימת אצל רבים מאוד, כי מכיוון שאנו רוצים בית מקדש בנוי היום, כל תחנת ביניים נראית כעיכוב, ועל כן לא רוצים להסתפק בפחות מהשלמות. לא רוצים לצמצם את החלום הגדול, את השאיפה הגדולה ולהסתפק בהצבת מטרת ביניים.
שמעתי פעם מהרב בר-שאול שהסביר את ההלכה שצריך להשאיר אמה על אמה בקיר הבית זכר לחורבן, ואסור לצבוע את האמה על אמה, אפילו בצבע שחור המביע סימן לאבלות (שולחן ערוך, אורח חיים תקס, א, ראה לבוש ומשנה ברורה שם). הוא ביאר שישנם שני מצבים שהאדם נמצא בהם לאחר שהתרחש לו אסון. המצב הראשוני הוא של הלם, הוא לא מסוגל לקבל את המציאות הזאת. לא מסוגל לחשוב מה לעשות עכשיו, איך לעשות, איך לחיות במצב החדש. לא מסוגל לקבל את האסון, את המציאות המרה. אחר כך בא שלב שני שכבר מכירים במצב, כבר מתחילים לעשות ציוני זיכרון, זכר למה שהיה. אומר הרב בר שאול: אנחנו במצב הראשוני של החורבן. לא מתרגלים, אי אפשר להתרגל, אי אפשר לעשות סימן - שום דבר ביניים, שום תזכורת למה שהיה. והאמה על אמה צריכה להיות ללא סיד וללא טיח. צריך שיראה השבר, שיראה מצבנו השבור, שייראה ההרס. אנחנו נמצאים בשבר שלא מתרגלים אליו. אני חושב שגם זה אחד הגורמים המעכבים אנשים מלפעול - לא רוצים פתרונות ביניים שאינם מְספקים.
ישנם אנשים שחושבים שהמקום הקדוש ביותר לנו עכשיו הוא הכותל המערבי. אנשי הממשלה חשבו כך עד שהעירו את אוזניהם. על סמך מה הם חשבו כך? על סמך ההתנהגות של הציבור הדתי שנוהר בהמוניו אל הכותל, כל דרישותיו הן תמיד סביב הכותל בלבד, אם כך כנראה שהכותל הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. שאלה כזו כבר נשאל הרדב"ז (שו"ת רדב"ז ב, תרמח). יהודי אחד שאולץ להיכנס בכוח לתוך הר הבית, עמד בין הכותל המערבי ובין קודש הקודשים ושאל את הרדב"ז לאיזה כיוון להתפלל, האם לכיוון קודש הקודשים או לכיוון הכותל, שהרי "שכינה לא זזה מכותל המערבי" (שמות רבה ב, ב), והבית הרי חרב וצריך להתפלל לצד השכינה, וכי יתפלל עם הגב לשכינה?! תשובת הרדב"ז היא שצריך כמובן להתפלל אל קודש הקודשים.
לסגור את הר הבית לחלוטין
אחר שהתייחסנו לסיבות הגורמות לאדישות, אף שלא מנינו את כולן, נוכל לבחון את הדרכים להתגבר עליהן, לחדש ולחזק את הקשר אל הר הבית. כדי להתגבר על הסיבות הראשונות שהזכרנו - אין דרך קצרה. צריך ללמוד וללמד את סוגיות בית המקדש, ללמוד וללמד, עוד ועוד ועוד... וכך לאט לאט לעורר עצמנו לאותן ההלכות שנהגו בזמן שבית המקדש היה קיים. כך נשנן לעצמנו שארץ ישראל בלי בית המקדש היא כגוף בלי ראש.
כן יש לזכור שגם בחורבנו הוא בקדושתו. כל התקשרות אל המקדש, כל התקרבות אליו, גם בחורבנו, היא מקדשת ומרוממת. מכל מקום, מארבע כנפות הארץ אנו מתפללים לקודש הקודשים. ממקום זה יוצא השפע לכל העולם גם אחרי חורבן הבית, כמו שכותב בעל ה"חסד לאברהם" (מעיין ג, נהר ג).
כדי להתגבר על המניעות הנפשיות, כדי להתגבר על העובדה שאנשים אינם רוצים לצמצם את הצפייה לשלמות לבניית הבית במהרה - צריכים לנקוט בפעולות כאלה שלא מצמצמות אלא מתאימות לצפייה הגדולה.
ראשית, אני חושב שאנחנו צריכים לתבוע לסגור את הר הבית לחלוטין, עד יבוא גואל צדק במהרה בימינו. יתכן שמדובר על ימים ספורים, שכן אולי זה יהיה בקרוב או אפילו היום, אבל עד אז צריך לדרוש שהר הבית יהיה סגור לחלוטין. הוא קדוש, צריכים להיות מוכשרים להיכנס אליו. צריכים להיות טהורים, ולא רק באופן החיצוני של הדבר, אלא באופן הפנימי, הרוחני של הדבר. כעת אנחנו עדיין לא ראויים לכך, עד אשר יבוא גואל צדק. או לפני כן, כשיעלה על דעת הציבור כולו לעלות להתרוממות רוחנית כזאת, ותבוא איזה פסיקה של גדולי ישראל להקדים את בנין בית המקדש, כמו דעתו של הרב קלישר (דרישת ציון, מאמר שלישי). על כל פנים, עד שיבוא המצב הפנימי הרוחני הזה בעם ישראל, עד שאפשר יהיה לבנות את בית המקדש, אני חושב שאנחנו צריכים לתבוע לסגור את הר הבית לחלוטין. ראשית כל יש להסיר את הביזיון שהר הבית משמש מקום עבודה זרה. אנחנו פשוט נסלק בכך את החרפה. אם נצליח בזה, סילקנו במידה מסוימת את חרפת החורבן ואי שליטתנו המלאה על ההר. את זה יש לתבוע מהממשלה.
לא נכון לפעול פעולות שנויות במחלוקת, שאחד אומר כך ואחד אומר אחרת. כך אי אפשר להתקדם. צריך לשכנע את כל הציבור לדרישה אחת, להציב מטרה מוסכמת, זה מעשה שיש לו יותר כוח השפעה ואז ציבור גדול יושפע ויתאסף סביבה וייווצר לחץ גדול מאוד. יש לבקש על הדברים המוסכמים.
לעומת זה, השאיפה שאנו נוכל להיכנס להר הבית מסביב למקום העזרה, אף אם ירשו לנו להתפלל שם בעוד הנכרים נמצאים בפנים - הרי זה הישג מביש; הם במקום הקודש, בקודש הקודשים ואנו בחוץ, אף שבתחום הר הבית. ולא עוד, אלא כאמור, רק מעטים בלבד יצטרפו ללחץ הזה ששנוי במחלוקת. לעומת זה, בשאיפה לסגור את הר הבית, החפץ לשלמות לא נפגע, כי לא הצבנו מטרה חיובית תחתיה, אלא מטרה של "סור מרע" - הסרת השיקוצים מבית ה', ולמטרה זו יש סיכוי שיצטרפו רבים.
להרבות בתפילה מכל צדדי הר הבית
אנחנו צריכים להרבות בתפילה, מכל צדדי הר הבית. שלא יתקבל הרושם כאילו רק בכותל המערבי יש קדושה (בכלל לא בטוח שכותל המערבי שכוונו אליו חז"ל בדבריהם הוא הכותל המערבי של הר הבית, אולי הכוונה לכותל המערבי של קודש הקודשים), שכביכול רק מצד אחד של הר הבית יש קדושה, ומצדדים אחרים אין קדושה חלילה. אנחנו פונים אל מה שבפנים, אל מקום קודש הקודשים.
לכן צריך לעשות סיבובי שערים, לעשות את כל המאמצים שהציבור יבוא בהמוניו. צריך להרחיב את הרעיון הזה, שאחת לשבוע תבוא ישיבה אחת או שתיים לפי תורנות, להקיף את הר הבית, ובכל ראש חודש, ההקפות תלבשנה צורה כללית. יש לתצפת על הר הבית מקרוב. הקדוש ברוך הוא אמר למרגלים שלא רק שלא יכנסו לארץ ישראל אלא שלא יראו אותה. ולמשה רבנו ה' אמר: "ראה את הארץ" (במדבר כז, יב). לראיה יש ערך עצום, כדברי בעל ה"חסד לאברהם" (מעיין ב, נהר לג), ויש השפעה גדולה על אדם שרואה את הר הבית. אנחנו נעשה את שלנו ויתקיים בנו מקרא שכתוב: "טרם יקראו ואני אענה, עוד הם מדברים ואני אשמע" (ישעיהו סה, כד).

לזמן הזה - יום ירושלים

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ח - ט(1)
שיעור מס' 95
כ"ב סיון תשפ"ג
38 דק'
שלח לך
שמחת ארץ ישראל
שיחת מוצאי שבת שלח לך תשע"ו
סיון תשע"ז
12 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (3)
שיעור מס' 97
כ"ד סיון תשפ"ג
11 דק'
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
"לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
כ"ט בשבט תשפ"ה

לזמן הזה - יום ירושלים

לזמן הזה - יום ירושלים
אחדות מכוחה של ירושלים
יום ירושלים תשע"ב, ישיבת "הכותל"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
גאולה של רחמים ודין
יום ירושלים תשס"ח, ישיבת בית אל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
לא עוצרים
יום ירושלים תשס"ז, ישיבת "מרכז הרב"
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
לזמן הזה - יום ירושלים
זכותנו על הר הבית
נאמר בשנת תשנ"ז
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

לזמן הזה - יום ירושלים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

האזינו
רעיונות לפרשת האזינו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תשס"ב
22 דק'
עשרת ימי תשובה
והיאך נעיז פנינו לומר לפניך צדיקים אנחנו?
הרב רצון ערוסי | תשרי תשע"ט
נוסחי תפילה
הבדלה למוצאי יום כיפור
נוסחים שונים
הסידור המהיר | סיון תשפ"ב
האזינו
שירת האומה הישראלית - לפרשת האזינו
הרב דוד דב לבנון | האזינו תשס"ב

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שמואל אליהו
הרב יוסף צבי רימון
הרב דוד דודקביץ'
הרב שבתי סבתו
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב הלל גפן
הרב יהודה לייב גרונר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז