ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
א. ביקורת הפעולה - ידוע שאין פעולה גשמית שכולה חיובית בהחלט או שלילית בהחלט. כי בכל פעולה, יש צד חיובי וצד שלילי. וכן גם בצד החיובי, אפשר למצוא איזה נקודה שלילית. וכן בצד השלילי, אפשר למצוא איזה נקודה חיובית.
הביקורת החיובית הרצויה בשעת הדיון, צריכה להתנהל בכיוון אחד בלבד, והוא, מה עדיף. האיש החכם שוקל את הפעולה על כל צדדיה ובחינותיה החיוביים והשליליים, ומגיע למסקנה הנכונה, לרחק או לקרב, או למצוא פתרון אחר, וכל זה עושה מתוך התחשבות בדעת הזולת, ושיקול דעת רציני לגופו של ענין, ובדרכי נועם, מבלי לפגוע בכבוד אחרים כלל וכלל.
הביקורת השלילית - ראשית, האיש הסכל ברוב סכלותו ופחזותו נוטה תמיד לצד השלילי, במצאו איזה נקודה שלילית גם בצד החיובי, ובזה שולל הוא עצם הפעולה מיסודה. וכל זה עושה ללא שיקול רציני, וללא הצעת פתרון אחר. שנית, כל דבריו בשצף קצף, וכמתלהלה יורה חצים, ובזה פוגע בכבוד אחרים, וברור שאינו לוקח בחשבון דעת אחרים בכלל. ובסכלותו לא ידע כי זאת ביקורת עקרה, שאינה מובילה לשום מטרה או תכלית, והעדרה טוב ממציאותה. וכידוע נקל להיות מבקר מלהיות מחבר.
ב. ביקורת חבירו - הביקורת החיובית היא, היוצאת מן הלב, והנובעת מתוך אהבה וידידות, ורוח טובה לתועלת חבירו ולטובתו, להדריכו ולכוונו בדרך הנכונה והישרה בעיני אלקים ואדם, בין אם היא בדרכי ה' יתעלה, ובין אם היא בדרכי העולם והחברה. והיסוד לזה, שהביקורת תהיה במתק שפתיים, ברוח טובה ושקטה, ורק בינו לבינו. ביקורת כזאת עושה פרי, וגם חבירו מחזיק לו טובה על כך, אם לא בפיו אז בלבו.
הביקורת השלילית באה בקול רעש, ובדברים בוטים כמדקרות חרב, ובתוך רבים. וברור הדבר שהיא מחטיאה את המטרה אשר כאילו התכוון אליה. ביקורת כזאת על פי רוב היא נובעת מתוך קנאה, או שנאה גלויה או סמויה, ובכוונה לגרום לו נזק או צער ולפגוע בכבודו. ושום תועלת לא תצמח ממנה, והיא רק מעמיקה השנאה בלב חבירו.
ג. ביקורת המקרא - הביקורת החיובית היא, שהמבקר הנו בראש וראשונה מאמין בתורה מן השמים, ומקיים מצוותיה, כפי קבלת רבותנו הקדושים, וכי כל מגמתו היא רק להבין עמקי התורה וצפונותיה ציציה ופרחיה העמוקים ורחבים מני ים. ובמדה שלא יצליח להבין עמקם של דברים, או אפילו שמצוה זו או אחרת אינה עולה בקנה אחד עם שכלו האנושי, אינו נמנע מלקיימה, ותולה הסיבה בשכלו המוגבל. וכמ"ש כי לא דבר רק הוא מכם (דברים ל"ז מ"ז), ובארו רבותנו הקדושים (ירושלמי ספ"ח דכתובות) כי לא דבר רק הוא, ואם רק מכם, ז"א מאי-ידיעתכם.
הביקורת השלילית. שהמבקר אינו מאמין בתורה, ובודאי שאינו מקיים מצוותיה, וכל כוונתו בזה רק למצוא פורקן ואמתלא לדעותיו הכוזבות והמסולפות ולהשקיט מצפונו המעיק עליו. אדם כזה אינו אלא רשע ערום, ואסור לענות לו או להתווכח אתו (ראה סנהדרין ל"ח ע"ב, ד"ה תנן התם). ויאכל בדי עורו, בבחינת הלעיטהו לרשע וימות.
הנזק הנובע מביקורת שלילית לעבודתו יתברך. האיש הרגיל בביקורת שלילית, הנו, מטבע הדברים, אדם פזיז ואין דעתו יציבה, ובכל דבר הוא רואה רק הצד השלילי ולא הצד החיובי. ולכן כל מעשיו ללא שיקול, כי דעתו משובשת ללא ספק. וככה הוא רואה גם בעבודת ה' יתעלה. ואם גם תזדמן לו לפעמים איזה מצוה, עושה אותה כמצות אנשים מלומדה, וערכה כמעט אפסי.
והנה מלבד שלשה סוגי הביקורת הנ"ל שיש בהם חיוב ושלילה כאמור, יש עוד סוג אחר של ביקורת שכולו חיוב, וכולל בתוכו כל השלשה הנ"ל, והוא ביקורת עצמית. ז"א שהוא בעצמו מבקר את מעשיו הוא. וזה מתבטא בין בדברים שבין אדם לחבירו ובין בדברים שבין אדם למקום. והיות וטבע האדם שאינו מבקר את עצמו הוא, אלא את אחרים, וכמ"ש רבותינו הקדושים, אין אדם רואה חובה לעצמו (שבת קי"ט ע"א). ובדרך הלצה שמעתי שממליצים על זה מ"ש רז"ל, שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים (פסחים ה' ע"ב), כי האדם רואה תמיד את מעשיו הוא באור חיובי, ושל אחרים באור שלילי, למרות שהאמת היא, שכאשר יתבונן ויתעמק בהם היטב יגיע למסקנא אחרת לגמרי.
לכן להגשמת מדה נעלה ונשגבה זו של ביקורת עצמית, דרושים שלשה תנאים. א. התבודדות. ב. התרכזות השכל. ג. לצייר לו בדמיונו, שאיש אחר ולא הוא עשה המעשה ההוא, ורק אז ישפוט בצדק אם המעשה חיובי ורצוי, או שלילי וטוב העדרו. ביקורת כזאת נקראת בשם "חשבון הנפש", או "מארי דחושבנא" בהגדרת רז"ל בזוה"ק בכמה מקומות. מי שמגיע למדרגה גבוהה כזאת, אין ספק שכל מעשיו יהיו חיוביים ורצויים, וקדוש יאמר לו.
המורם מכל האמור, שעל האדם להרגיל את עצמו שהביקורת שלו תהיה תמיד חיובית ורצויה, וזה ע"י שיקול מעמיק ויסודי, ולא שלילית ובלתי רצויה. ואם יזכה, יגיע גם לביקורת עצמית, ואז ימצא הן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664.- 050 המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
