ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- הכרעה על פי רוב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"לא תענה על רב - כתיב בלא יו"ד, משמע לא תחלוק על מופלא של בית דין, הלכך לא מתחילינן מיניה דלמא חזא ליה חובה [שמא אב בית הדין יביע את דעתו שהנדון חייב] ולא פלגינא עילויה [ולא יביע הדיין הזוטר את דעתו המזכה], ומתחילין מן הצד (שלא ישמע) (מסורת הש"ס: שישמע) אחד דברי אחד מן המזכים ויסכים עמו"). מנא הני מילי? אמר רבי אחא בר פפא: אמר קרא (שמות כ"ג) לא תענה על רב - לא תענה על רב" (לו ע"ב).
הגמרא מביאה מקור נוסף:
"רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מהכא (שמואל א' כ"ה) "ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש [את] חרבו ויחגרו איש [את] חרבו ויחגר גם דוד את חרבו".
מקור זה עוסק בבית דינו של דוד שם רצה דוד לדון את נבל למוות כמורד במלכות. על פי המדרש דוד זימן את אנשיו כבית דין לדון בדינו של נבל, הנוכחים חגרו איש את חרבו לדון במלחמתה של תורה, רק לאחר שאנשיו הביעו את דעתם התורנית, חגר גם דוד את חרבו התורנית והביע את דעתו כראש הסנהדרין. מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מסיק מפירוש רש"י כי בדיני נפשות אסור לדיין לחלוק על אב בית הדין אם כבר הביע את דעתו, והביא שלכאורה כן דעת הסמ"ג (לא תעשה קצו) וז"ל:
"הזהירה התורה בפרשת משפטים שאם ידבר מופלא שבסנהדרין בדיני נפשות שאסור למטות מדבריו לפיכך מתחילים בדיני נפשות מן הצד".
לכאורה זו גם דעת רב האי גאון שהובאה בחידושי הרמב"ן לסנהדרין שם וז"ל:
"ואם נחלקו בית דין שהם שלשה שנים אומרים כך, אם שוים בחכמה מניחים דברי יחיד ועושים דברי שניים, ואם האחד עדיף מן השניים הולכים אחר מי שנתן טעם לדבריו" (עמוד הימיני סימן ד סע' א).
הגר"ב זולטי זצ"ל שישב בבית הדין הגדול יחד עם מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל ואשר הוכתר על ידי הציבור החרדי כרבה של ירושלים, מסביר בספרו "משנת יעבץ" (חו"מ סי' ה) כי אכן לדעות אלה הפסוק שקובע שיש להכריע על פי הרוב הכוונה היא על פי רוב בחכמה ולא רוב במניין ולכן אסור לדיין לחלוק על אב בית הדין ולכן גם מכריעים כדברי האחד הגדול כנגד השניים הקטנים ממנו. בשיעור הבא נביא את הדעות החולקות ואת השגותיו של מרן הגר"ש ישראלי כנגד תפיסה זו.
הכרעה על פי רוב (4)
הרב יוסף כרמל
3 - הכרעה על פי רוב הדעות (חלק ד')
4 - רוב חכמה ולא רוב דעות (חלק ג')
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
