ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- הכרעה על פי רוב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"לא תענה על רב - כתיב בלא יו"ד, משמע לא תחלוק על מופלא של בית דין, הלכך לא מתחילינן מיניה דלמא חזא ליה חובה [שמא אב בית הדין יביע את דעתו שהנדון חייב] ולא פלגינא עילויה [ולא יביע הדיין הזוטר את דעתו המזכה], ומתחילין מן הצד (שלא ישמע) (מסורת הש"ס: שישמע) אחד דברי אחד מן המזכים ויסכים עמו"). מנא הני מילי? אמר רבי אחא בר פפא: אמר קרא (שמות כ"ג) לא תענה על רב - לא תענה על רב" (לו ע"ב).
הגמרא מביאה מקור נוסף:
"רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מהכא (שמואל א' כ"ה) "ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש [את] חרבו ויחגרו איש [את] חרבו ויחגר גם דוד את חרבו".
מקור זה עוסק בבית דינו של דוד שם רצה דוד לדון את נבל למוות כמורד במלכות. על פי המדרש דוד זימן את אנשיו כבית דין לדון בדינו של נבל, הנוכחים חגרו איש את חרבו לדון במלחמתה של תורה, רק לאחר שאנשיו הביעו את דעתם התורנית, חגר גם דוד את חרבו התורנית והביע את דעתו כראש הסנהדרין. מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מסיק מפירוש רש"י כי בדיני נפשות אסור לדיין לחלוק על אב בית הדין אם כבר הביע את דעתו, והביא שלכאורה כן דעת הסמ"ג (לא תעשה קצו) וז"ל:
"הזהירה התורה בפרשת משפטים שאם ידבר מופלא שבסנהדרין בדיני נפשות שאסור למטות מדבריו לפיכך מתחילים בדיני נפשות מן הצד".
לכאורה זו גם דעת רב האי גאון שהובאה בחידושי הרמב"ן לסנהדרין שם וז"ל:
"ואם נחלקו בית דין שהם שלשה שנים אומרים כך, אם שוים בחכמה מניחים דברי יחיד ועושים דברי שניים, ואם האחד עדיף מן השניים הולכים אחר מי שנתן טעם לדבריו" (עמוד הימיני סימן ד סע' א).
הגר"ב זולטי זצ"ל שישב בבית הדין הגדול יחד עם מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל ואשר הוכתר על ידי הציבור החרדי כרבה של ירושלים, מסביר בספרו "משנת יעבץ" (חו"מ סי' ה) כי אכן לדעות אלה הפסוק שקובע שיש להכריע על פי הרוב הכוונה היא על פי רוב בחכמה ולא רוב במניין ולכן אסור לדיין לחלוק על אב בית הדין ולכן גם מכריעים כדברי האחד הגדול כנגד השניים הקטנים ממנו. בשיעור הבא נביא את הדעות החולקות ואת השגותיו של מרן הגר"ש ישראלי כנגד תפיסה זו.
הכרעה על פי רוב (4)
הרב יוסף כרמל
3 - הכרעה על פי רוב הדעות (חלק ד')
4 - רוב חכמה ולא רוב דעות (חלק ג')
טען עוד

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות קבלת שבת מוקדמת

"בזאת התורה" - איזו תורה?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אי אפשר לבד!

מה המשמעות הנחת תפילין?

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















