"לא תענה על רב - כתיב בלא יו"ד, משמע לא תחלוק על מופלא של בית דין, הלכך לא מתחילינן מיניה דלמא חזא ליה חובה [שמא אב בית הדין יביע את דעתו שהנדון חייב] ולא פלגינא עילויה [ולא יביע הדיין הזוטר את דעתו המזכה], ומתחילין מן הצד (שלא ישמע) (מסורת הש"ס: שישמע) אחד דברי אחד מן המזכים ויסכים עמו"). מנא הני מילי? אמר רבי אחא בר פפא: אמר קרא (שמות כ"ג) לא תענה על רב - לא תענה על רב" (לו ע"ב).

"רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מהכא (שמואל א' כ"ה) "ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש [את] חרבו ויחגרו איש [את] חרבו ויחגר גם דוד את חרבו".

"הזהירה התורה בפרשת משפטים שאם ידבר מופלא שבסנהדרין בדיני נפשות שאסור למטות מדבריו לפיכך מתחילים בדיני נפשות מן הצד".

"ואם נחלקו בית דין שהם שלשה שנים אומרים כך, אם שוים בחכמה מניחים דברי יחיד ועושים דברי שניים, ואם האחד עדיף מן השניים הולכים אחר מי שנתן טעם לדבריו" (עמוד הימיני סימן ד סע' א).