ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
לא פעם נדמה לנו שבני אדם אינם חשובים בתמונה הכוללת של הדברים. אך התורה מלמדת אותנו אחרת, וזאת הסיבה שהיא מונה שוב ושוב את בני ישראל. מן התלמוד למדנו עיקרון הלכתי ופילוסופי – דבר שנספר רוכש לו מעמד שאי אפשר לבטל על ידי מספר גדול יותר.
עצם הספירה מעניק לדבר מעמד. לעתים המעמד הזה הוא שלילי מאוד, כפי שקורה עם המספרים שניתנים לאנשים שנכלאים בבתי סוהר. לעתים הוא ניטרלי, כמו מספרי תעודת הזהות שלנו. לעתים הספירה והמנייה יכולות להיות חוויה חיובית דווקא, למשל, כשיהודי עשירי משלים מניין.
אך כולנו מודעים לכך שאנחנו נספרים, כך או אחרת, במקום כזה או אחר. וזה משהו שצריך לקחת בחשבון כשאנחנו מקבלים החלטות בנוגע להשקפה שלנו על החיים ולאופן שבו אנחנו מדברים או מתנהגים. אנחנו סופרים וצריכים להיספר. פרשת במדבר באה לחזק את האמת הזאת בנפשנו ובתודעתנו.
בראש השנה וביום הכיפורים נהוג לומר את הפיוט שמתאר את הקב"ה כרועה שמעביר לפניו את צאנו אחד אחד תחת שבטו כדי לגזור את דינם. מטבע הדברים, הפיוט מבוסס על הדימוי שקיים במשנה ומופיע במסכת ראש השנה. כל אחד ממיליארדי בני האדם שמאכלסים את העולם הוא יחיד ומיוחד ולכן נספר ונמנה על ידי הרועה הגדול של כולנו.
גם אם אנחנו רוצים מאוד להתמזג במאסה האחת של האנושות, כל אחד מאתנו חריג במשימות, באתגרים ובאירועי החיים המיוחדים רק לו. חלק מהייחוד של העם היהודי טמון בעובדה שתמיד היינו עם קטן יחסית מבחינה מספרית. התורה עצמה מודיעה לנו שמספרנו יהיה מוגבל ושהקב"ה לא בחר בנו למלא את השליחות שלנו בתרבות האנושית מפני שאנחנו רבים. מספרנו המצומצם תורם לתחושת הייחודיות והשליחות שאנו חשים.
להיות יהודי פירושו להיות מיוחד, אבל רק אלה שבאמת מוקירים את היהדות שלהם ומעריכים את המסורת היהודית ואת מערכת הערכים שלה יכולים להגיע לאותה תחושה פנימית של ייחודיות, ביטחון עצמי וערך עצמי. אלה שבחרו, לדאבון הלב, לעזוב את החיים היהודיים, שהתבוללו, שנישאו בנישואי תערובת, לא הקימו משפחות וכדומה, ויתרו, בסופו של דבר, על ההשתתפות בדרמה הגדולה של הסיפור היהודי. אין זה פלא, אם כך, שהתורה סופרת ומונה אותנו בתדירות כזאת ובקפדנות כזאת. זו דרכה ללמד אותנו הרבה על עצמנו ועל עתידנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














