"כיון שנכנסו לארץ העמידו המשכן בגלגל ארבע עשרה שנה שכבשו ושחלקו, ומשם באו לשילה ובנו שם בית של אבנים ופרשו יריעות המשכן עליו ולא הייתה שם תקרה, ושס"ט שנה עמד משכן שילה וכשמת עלי חרב ובאו לנוב ובנו שם מקדש, וכשמת שמואל חרב ובאו לגבעון ובנו שם מקדש ומגבעון באו לבית העולמים, וימי נוב וגבעון שבע וחמשים שנה" (הלכות בית הבחירה פ"א ה"ב).

"עד שלא הוקם המשכן - היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות, ומשהוקם המשכן - נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מחנה ישראל. באו לגלגל הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים בכל מקום. באו לשילה נאסרו הבמות, ולא היה שם תקרה, אלא בית אבנים בלבד מלמטן והיריעות מלמעלן, והיא הייתה מנוחה; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, וקדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה. באו לנוב וגבעון הותרו הבמות; קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים, קדשים קלים בכל ערי ישראל. באו לירושלים נאסרו הבמות, ולא היה להן היתר, והיא הייתה נחלה" (זבחים קיב ע"ב).

"באו לשילה וכו'. מנא הני מילי? א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כתוב אחד אומר: (שמואל א א) ותביאהו בית ה' שילה, וכתוב אחד אומר: (תהילים עח) ויטש (את) משכן שילה אהל שכן באדם, וכתיב: (תהילים עח) וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, הא כיצד? [האם היה בשילה אהל או בית] [ומתרצת הגמרא] לא הייתה שם תקרה, אלא אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן" (שם דף קיח ע"א).