ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר העיקרים
וּלְפִי שֶׁרָאִיתִי אֲנִי, הַצָּעִיר יוֹסֵף אַלְבּוֹ — הַיּוֹשֵׁב פֹּה הָעִיר שׂוֹרִיאָה, אֲשֶׁר הֱנִיעַנִי* הֵנָּה הַמֵּנִיע הָרִאשׁוֹן* — גֹּדֶל מַעֲלַת זֶה הַדְּרוּשׁ, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, וְרֹב הַבִּלְבּוּל וְהַמְּבוּכָה אֲשֶׁר נָפַל לַמְעַיְּנִים בּוֹ, וְשֶׁכֻּלָּם צָלְלוּ בְמַיִם אַדִּירִים וְלֹא הֶעֱלוּ בְיָדָם דָּבָר שֶׁרָאוּי לָשׂוּם לֵב עָלָיו, כִּי בֵאֲרוּ הָעִקָּרִים לְפִי הָאֹמֶד הָעוֹלֶה עַל הָרוּחַ בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, מֵאֵין פְּנוֹת אֶל מַה שֶּׁרָאוּי לַחְקֹר עָלָיו כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵר הַדְּרוּשׁ עַל אֲמִתָּתוֹ — נָתַתִּי אֶת לִבִּי לַחְקֹר עַל הָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים לַדָּת הָאֱלֹהִית, חֲקִירָה מַסְפֶּקֶת, וְחִבַּרְתִּי הַסֵּפֶר הַזֶּה.
משמעות שם הספר
וְקָרָאתִי שְׁמוֹ "סֵפֶר הָעִקָּרִים", לְפִי שֶׁהוּא חוֹקֵר עַל עִקָּרֵי הַדָּתוֹת בִּכְלָל, וּבִפְרָט עַל עִקָּרֵי הַדָּת הָאֱלֹהִית; וְאִם הַדָּת הָאֱלֹהִית רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה אַחַת אוֹ רַבּוֹת; וְאִם הֵן רַבּוֹת — בַּמֶּה יִתְחַלְּפוּ* הָאַחַת מִן הָאַחֶרֶת. וְאַחַר יַחְקֹר עַל עִקָּרֵי תוֹרַת מֹשֶׁה, שֶׁהַכֹּל מַסְכִּימִים בָּהּ שֶׁהִיא אֱלֹהִית, וִיבָאֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עִקָּרִים כּוֹלְלִים — מֵאֲשֶׁר* הִיא אֱלֹהִית; וְעִקָּרִים מְיֻחָדִים — מֵאֲשֶׁר הִיא פְרָטִית. וִיבָאֵר שֶׁיֵּשׁ לָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים עִקָּרִים אֲחֵרִים, פְּרָטִיִּים, יִקָּרְאוּ "שָׁרָשִׁים", לְפִי שֶׁהֵם נִכְנָסִים תַּחַת הַכּוֹלְלִים וּמִסְתָּעֲפִים מֵהֶם, וּבְסִלּוּק הַכּוֹלְלִים יִסְתַּלְּקוּ הַפְּרָטִיִּים. וִיבָאֵר שֶׁהָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים לַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית הֵם שְׁלֹשָׁה, שֶׁהֵם: "מְצִיאוּת ה'" וְ"תוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" וְ"שָׂכָר וָעֹנֶשׁ". וּבַעֲבוּר-זֶה חִלַּקְנוּ הַסֵּפֶר הַזֶּה לְאַרְבָּעָה מַאֲמָרִים. הָרִאשׁוֹן — לַחְקֹר מִן הָעִקָּרִים בִּכְלָל: כַּמָּה הֵם, וְאֵי-אֵלּוּ הֵם. וְהַשֵּׁנִי — לַחְקֹר מִן הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא "מְצִיאוּת ה'", וְהַשָּׁרָשִׁים הַנִּתְלִים בּוֹ. וְהַשְּׁלִישִׁי — לַחְקֹר מִן הָעִקָּר הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם", וְהַדְּבָרִים הַנִּתְלִים בּוֹ. וְהָרְבִיעִי — לַחְקֹר מִן הָעִקּ ָר הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא "הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ", וְהַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מִמֶּנּוּ וְהַדְּבָרִים הַנִּתְלִים בּוֹ.
ראוי לעמול בדבר הנעלה יותר
וּמֵאֲשֶׁר הוּא מְבֹאָר כִּי כְפִי מַעֲלַת הַדָּבָר הַמְבֻקָּשׁ הַשָּׂגָתוֹ*, כֵּן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה עֲמַל הָאָדָם וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְהַשִּׂיגוֹ; כִּי כְשֶׁהַדְּרוּשׁ גְּדָל-הָעֵרֶךְ, רָאוּי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם הִשְׁתַּדְּלוּת חָזָק לְהַשִּׂיגוֹ, וּכְשֶׁאֵינוֹ גְדָל-הָעֵרֶךְ, אֵין רָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַשָּׂגָתוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת חָזָק, אֲבָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת מִתְיַחֵס* אֶל הַדָּבָר הַמֻּשָּׂג; כִּי לֹא יְשֻׁבַּח מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵלִים שָׁוִים כִּכַּר כֶּסֶף לַעֲשׂוֹת* מַחַט-בַּרְזֶל אַחַת, כְּמוֹ שֶׁיְּשֻׁבַּח מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵלִים שָׁוִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף לַעֲשׂוֹת מְחָטִים בְּבִלְתִּי-תַכְלִית*, אַחַת לְאַחַת, בָּזֶה-אַחַר-זֶה,
ערך ידיעת העיקרים
וְהָיָה הַדְּרוּשׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא יְדִיעַת עִקָּרֵי הַדָּתוֹת, דָּבָר גְּדָל-הָע ֵרֶךְ יוֹתֵר מְאֹד, לְפִי שֶׁכָּל שְׁלֵמוּת הָאֲנָשִׁים [שֶׁהֵם בַּעֲלֵי דָתוֹת], וַאֲפִלּוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי דָתוֹת מִתְחַלְּפוֹת, לֵידַע עִקָּרֵי דָתָם הוּא — וְעַל-כֵּן רָאוּי שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לַחְקֹר בָּזֶה בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחֵנוּ, כְּפִי הָאֶפְשָׁרוּת וְהַיְכֹלֶת וּכְפִי מַה שֶּׁיִּסְבֹּל טֶבַע הָעִנְיָן.
___________________________________
הֱנִיעַנִי – הביא אותי. הַמֵּנִיע הָרִאשׁוֹן – האלוהים. בַּמֶּה יִתְחַלְּפוּ – במה שונים. מֵאֲשֶׁר הׅיא – מחמת שהיא. הַמְבֻקָּשׁ הַשָּׂגָתוֹ – שרוצה להשיגו, להבינו. הַהִשְׁתַּדְּלוּת מִתְיַחֵס וכו' – גודל הטרחה והיגיעה נקבעים לפי מעלת הדבר הנדרש וחשיבותו. לַעֲשׂוֹת – כדי לייצר. בְּבִלְתִּי-תַכְלִית – בלי סוף.
ביאורים
מספר סיבות הניעו את רבי יוסף אלבו לחבר את ספרו. עד ימיו לא היה ספר מיוחד שהקיף וחקר את יסודות היהדות. מהם עקרונות היסוד, האמונות הבסיסיות, שכל יהודי חייב להאמין בהם, עקרונות שאם אינו מאמין בהם, כל אמונתו נופלת? בירור יסודות היהדות עומד בשורש כל אמונתנו הדתית. לדבריו, גם אלו שעסקו בנושא זה, לא ביררו אותו עד תום, ולקו בבלבול ובמבוכה. הם הציבו מספר עיקרים מסוים אך ללא חשיבה מעמיקה תוך בירור יסודות היהדות מתוך מקורותיה.
ספרו נקרא 'ספר העיקרים' מכיוון שהוא עוסק בעיקרי האמונה הדתית. הוא מתחיל בעקרונות האמונה באלוהים ששווים לכל המאמין באלוהים אחד, וממשיך בעקרונות היסוד של היהדות, שניתנה מאת ה'. בתוך העקרונות עצמם, ישנם עקרונות מרכזיים וישנם עקרונות משניים. העקרונות המרכזיים הם כמו השורש לעץ. אי אפשר לעץ להתקיים ללא השורשים. לעומת זאת, העקרונות המשניים הם כמו ענפים אשר חיותו של העץ אינה תלויה בהם.
ישנם שלושה עקרונות יסוד שמהם משתלשלת כל האמונה היהודית; מציאות ה', תורה מהשמים ושכר ועונש. מהם צומחים כל שאר יסודות האמונה, ובלעדיהם אין שום קיום לאף אמונה דתית. מאמרי הספר יוקדשו לכל אחד מיסודות הללו.
נושא ספר זה הוא מהותי וחשוב מאין כמוהו. הוא נוגע בכל אמונתנו הדתית ולכן השקיע רבי יוסף אלבו מאמצים רבים על מנת לברר את העניין ולהגיש לנו את יסודות האמונה בצורה מבוררת ושיטתית. לפי מידת חשיבות הנושא כך מידת הצורך בהשקעה כדי לבררו ולבססו. ככל שהמטרה גדולה יותר כך נשקיע בה יותר משאבים. למשל, אדם שרוצה להפיק מחט אחת צריך להשתמש בסכום מסוים של כסף. אך ככל שהמטרה גדולה יותר, דהיינו להפיק המוני מחטים לשיווק, כך צריך להשקיע מאמץ וסכום גדול יותר של כסף. גם כאן אנו עוסקים בעקרונות העומדים בשורש חיינו ולכן גם אנו צריכים להקדיש זמן וללמוד אותם מתוך שקידה ומאמץ.
הרחבות
•העיקרים והאמונה
וְהָיָה הַדְּרוּשׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא יְדִיעַת עִקָּרֵי הַדָּתוֹת, דָּבָר גְּדָל־הָעֵרֶךְ יוֹתֵר מְאֹד. הרב קוק מסביר שעיקרי האמונה יוצרים מעמד יציב לחיים הרוחניים. השייכות אל מרכז חיי האמונה, המתבטאת בעיקרים, מביאה לכך שגם אם האדם נכשל בקיום פרטי המצוות, עדיין נותר קשר מהותי אל האמונה והיהדות. יתר על כן, על ידי חיזוק האמונה בעיקרים ניתן לתקן גם נפילות שבפרטי המעשים, כמו שגוף חי מרפא את אבריו הפגועים: "במערכת האורגנית (החיה) השלמה, כל מה שהיא יותר משתלמת, שולט בה גם כן יותר הכלל הגדול של 'מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה'. כשאיברים צדדיים נחסרים על ידי איזה מקרה ופגע, הולכים עם זה החיים הכלליים את דרכם ולפעמים הם משיבים גם כן במהלכם את האבידה ומעלים ארוכה ורפואה שלמה... העיקרים הנם מרכזי החיים, התמצית העולה מכל הדעות והרגשות הנטיות ומהלכי החיים שבאור האמונה... החיים של כל פרטי הדיעות והאמונות מכונסים בהם, על כן הם מחיים את כל הסכום של האמונות והדעות... ואם יזדמן קלקול באחד מסעיפי החיים הרוחניים, אף על פי שהוא מחלה ומום, מכל מקום שפע החיים הכלליים השמור באוצר העיקרים, הוא יעשה פעולתו לפעמים לתקן את הפגם כולו" [מאמרי הראיה, עמ' 14].
לעילוי נשמת שאול בן חיים ומזל ז"ל נכד הרב אפרים טייאר זצ"ל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה המשמעות הנחת תפילין?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
חג החירות
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
