ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
אולם, לכאורה זהו דבר תמוה. הרי זה פסוק שאמר בלעם הרשע מתוך מגמה לקלל את ישראל. אם כן, כיצד אנו משתמשים בדבריו, ולא עוד אלא שפותחים בהם את התפילה?!
המהרש"ל (שו"ת המהרש"ל סימן ס"ד) אכן לא אמר "מה טֹבו" מסיבה זו:
ובבוקר כשאני בא לבית הכנסת מתחיל אני בפסוק 'ואני ברֹב חסדך' ומדלג הפסוק הראשון 'מה טֹבו אֹהליך', שאמרו בלעם ואף הוא אומרו לקללה.
ואכן, בכמה מן הסידורים הראשונים נוסח זה של "מה טֹבו" אינו נמצא (אבודרהם בתחילת התפילה ובשער השמיני; כלבו). מאידך, מצאנו כבר בסידור רב עמרם גאון את הנוסח של "מה טֹבו" (וכן במחזור ויטרי):
הנכנס לבית הכנסת אומר 'מה טֹבו אֹהליך יעקב משכנֹתיך ישראל. ואני ברֹב חסדך אבוא ביתך, אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך'.
טעם הדבר מצוי בגמרא בסנהדרין (שם), האומרת שמתוך ברכותיו של בלעם הרשע ניתן ללמוד מה התכוון לקלל. מדברי הגמרא עולה שכמעט בכל הברכות בלעם הצליח בכוונתו לקלל. אמנם באותו דור לא התקיימו קללותיו, אך במהלך הדורות הן באו לידי מימוש. וכאמור, בלעם הצליח כמעט בכולן – פרט לאחת: "מה טֹבו אֹהליך יעקב, משכנֹתיך ישראל":
אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות (במדבר כ"ד) – 'מה טֹבו אֹהליך יעקב', לא תשרה שכינה עליהם – 'ומשכנֹתיך ישראל', לא תהא מלכותן נמשכת – 'כנחלים נטיו', לא יהא להם זיתים וכרמים – 'כגנֹת עלי נהר', לא יהא ריחן נודף – 'כאהלים נטע ה' ', לא יהיו להם מלכים בעלי קומה – 'כארזים עלי מים', לא יהיה להם מלך בן מלך – 'יזל מים מדליו', לא תהא מלכותן שולטת באומות – 'וזרעו במים רבים', לא תהא עזה מלכותן – 'וירֹם מאגג מלכו', לא תהא אימת מלכותן – 'ותנשא מלכותו'. אמר רבי אבא בר כהנא: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, שנאמר 'ויהפֹך ה' א-להיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' א-להיך' (דברים כ"ג) – קללה ולא קללות.
רק הברכה של "מה טֹבו אֹהליך יעקב" נשארה לדורות. כאמור, ברכה זו מכוונת בפשטה לאוהליהם של עם ישראל, אולם חז"ל הבינו שהברכה מתייחסת לבתי כנסת ובתי מדרש. ביחס אליהם אומרת הגמרא שקללתו לא התקיימה. בכל דור ודור היו קיימים בעם ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות; גם בתקופות קשות ביותר.
מסתבר שמסיבה זו אנו אומרים את תפילת "מה טֹבו", כי זו תפילה שבלעם לא הצליח להפוך לרעה אפילו לאחר זמן (ועיין בסידור 'צלותא דאברהם').
ייתכן עוד שפסוק זה בא לחזקנו בכניסתנו לבית הכנסת: אף אדם לא יוכל לפגוע בנצחיות עם ישראל. גם מי שינסה לפגוע ולקלל לא יצליח, כי ה' יהפוך את הברכה לקללה: "ויהפֹך ה' א-להיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' א-להיך'" (דברים כ"ג). הקב"ה אוהב אותנו ודואג לנו.
ואולי הדבר אמור לחזק גם אצלנו את הראייה הטובה. עלינו לדעת שרצון ה' לברך ולא לקלל. גם בלעם שחפץ מאוד לקלל, נאלץ להפוך את מבטו ולהתבונן בראייה טובה: "מה טֹבו". וכך אנו פותחים את התפילה ומחדירים ללבנו מבט של ראייה טובה: "מה טֹבו".
לסיכום: עם ישראל נוהג לומר את הפסוק "מה טֹבו" למרות שבלעם הרשע אמרו, כי הוא לא הצליח ברצונו. באמירת פסוק זה אנו מבטאים את אהבת ה' אלינו בכך שהופך לנו את הקללה לברכה, ואנו מלמדים את עצמנו להפוך את כל ראייתנו לראייה טובה: "מה טֹבו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
