ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
אין ספק שממד הזמן הוא מרכיב חשוב בהבנת האירועים שהיו. כיצד הגענו לשפל הזה? איך עוברות כל כך הרבה שנים מבלי שהדבר מתגלה ומדוע יוצאים הדברים לרבים בקול תרועה רמה?
פרשייה קשה זו מעמידה לפתחנו ביתר שאת את שאלת תפקיד הרב ומערכת היחסים שבין רב לתלמידיו ובני קהילתו.
בפרשתנו, פרשת פינחס, משה רבנו, העניו מכל אדם, מחפש מנהיג יורש "אשר ייצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם". מסבירים המפרשים את הכפילות "ייצא לפניהם" ו"יוציאם" בכך שלפעמים המנהיג הרוחני הוא זה שהולך בראש המחנה וכולם בעקבותיו, ולפעמים הוא מפעיל את הציבור מאחורי הקלעים, והציבור צועד כביכול לפניו. נראה כי מהכתוב משתקף מודל של מנהיגות בריאה ונכונה. המנהיג מתפקד כראש שמחובר לגוף, אך אינו במעמד שווה לשאר חלקי הגוף. המנהיג הוא שמרומם את הקהילה והציבור.
נאמר עוד: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות". מפרש רש"י: מדובר במנהיג שניחן בתכונה "שיודע לסבול כל אחד ואחד לפי דעתו". רעיון זה מובא גם בפסוק המופיע בהמשך הפרק בתשובתו של הקב"ה למשה: "איש אשר רוח בו". "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד" (רש"י). יוצא מכאן שעל המנהיג הרוחני לחבר את צאן מרעיתו לעבודת ה', תוך התייחסות למדרגתם האישית, המושפעת גם מהתרבות ומהתקופה שבה הם חיים.
כל דור וסגנונו, כל דור והקודים התרבותיים שלו. בכל הדורות, חדשות לבקרים, הופיעו בעם ישראל סגנונות חדשים שבאו לידי ביטוי בהדגשת ערכים שונים, בצורת חשיבה, בדיבור ובאווירה חברתית. תפקיד הרבנים הוא להכיר את הרוחות הנושבות, וללמד את התורה תוך שימוש באותם קודים חברתיים-תרבותיים כאמצעי וכלבוש בלבד. כך נעשו הדברים במשך כל הדורות, ומבחינה זו אין בדבר חידוש בדורנו. הרמב"ם הסביר את התורה לבני דורו על ידי חשיבה פילוסופית שאפיינה את תקופתו. הרב הירש חיבר את בני תקופתו לתורה באמצעות המונחים התרבותיים דאז: הומניזם, ליברליזם והשכלה. אף מורנו ורבנו הגדול, הרב קוק זצ"ל, חיבר את העם לתורה דרך רוח הלאומיות והתשוקה לארץ הקודש ושאר ערכי התקופה, כפי שהדברים מבוארים בספריו ובמיוחד במאמר הדור.
הפוסט-מודרניזם מאפיין את התרבות של דורנו. אנשים מחפשים בכל דבר את החיבור הפנימי הנפשי, ולא מסתפקים בהסבר הגיוני. כל אחד מחפש את האמת הסובייקטיבית והאינדיבידואלית שלו. הציפייה היא, כאמור, שהמחנכים והרבנים ידברו בשפת הציבור, גם לבני נוער וגם לאנשים מבוגרים יותר. אין ספק שמציאות זו מאתגרת את הרבנים ומחייבת אותם לתרגם את התורה לשפה ולהוויה החדשה של הדור שנמשך לריגושים ולחוויות, מתוך שאיפה אמיתית להזדהות ולחיבור פנימי.
כאן עובר הגבול העדין שהוא כחוט השערה. כאשר החוויה והריגוש הופכים למטרה הם פוגעים ביכולת לחבר את הציבור לתורתנו הקדושה. לעתים מאמץ יתר להתחבר לציבור והרצון להרשים את קהל השומעים באים על חשבון היכולת להעביר את המסורה כמו שהיא בפשטות, וממילא נפגמת יכולתו של המנהיג הרוחני לקדם את צאן מרעיתו בעבודת ה'.
על תבונה ורגישות
רבנים אמורים לעסוק יומם ולילה בלימוד תורה, בהרבצת שיעורים ובמאמץ עליון לקרב את הציבור עוד ועוד לאבינו שבשמיים. זאת באמצעות דוגמה אישית, פסיקות הלכה והדרכות מדויקות לפרט ולכלל.
דוגמה להדרכה רוחנית המבטאת רגישות עצומה של אחד מגדולי הדור התפרסמה לאחרונה. לפני כמה חודשים זכו שתי משפחות לארס בן ובת, וחיפשו דירה מתאימה לזוג הצעיר. הדירה אכן נמצאה - בגודל מתאים, בסביבה טובה ובמחיר אטרקטיבי. אך דא עקא, ההורים הבחינו כי הכלה אינה שלמה עם הרכישה. התברר להם שהכלה מודאגת מכך שאחת השכנות היא חברתה, רווקה מבוגרת. הכלה ברוב רגישותה חששה שלשכנה עלולה להיות עוגמת נפש מהמפגש עם חברתה הנשואה כאשר היא עדיין לא זכתה להינשא.
ההורים פנו לגאון הרב קנייבסקי שליט"א בשאלת רב. הוא השיב שבשל כובד השאלה עליהם לפנות לגאון הרב שטיינמן שליט"א. הכרעתו הייתה כי אפשר לקנות את הדירה אך לא לגור בה, כדי לא לפגוע בחברה הרווקה. סיפור זה ממחיש לנו את גודל האחריות המוטלת על הרב בפסיקותיו ובהעברת מסרים רוחניים וחינוכיים לציבור. סוף הסיפור מלמד על הדיוק הנדרש מרב בהכרעה ובהדרכה רוחנית. סוף טוב: הבחורה הרווקה התארסה ביום חתונת הכלה המדוברת, וכך התאפשר בסופו של דבר לזוג הצעיר לגור בדירה שנרכשה בעבורם...
"עשה לך רב וקנה לך חבר", כנאמר בפרקי אבות, הן הנחיות רוחניות שלא נס ליחן גם, ואולי במיוחד, בדורנו. הרב אינו חבר, עובד סוציאלי, פסיכולוג או עובד קהילתי. על הרב להכיר את הכלים המקצועיים ולהשתמש בהם בעת הצורך, אך כל זה מכוח היותו רב תלמיד חכם וירא שמיים המשמש צינור להעברת המסרים הרוחניים בצורה הנקייה ביותר.
קירבה יתרה ולא מאוזנת בין רב ותלמידיו היא בעייתית. תלות של תלמידים ברבם אף היא בעייתית. יתרה מכך, בניית מעמד בלתי מאוזן של רב היוצרת הילה של עוצמה בלתי מסויגת וכוח מסוכנת מאוד, הן לרב והן לעושי דברו.
אדמו"רות מקובלת בעם ישראל מדורי דורות בעולם החסידות. העתקת מודל זה לצורת החיים שלנו, השונה לחלוטין מסגנון החיים של העולם החסידי, מבלי לאמץ את מכלול ההוויה החסידית אינה אמיתית, ועלולה להביא לעיוותים איומים.
ענווה וצניעות מאפשרים לרב לשמור על נקיות וטהרה ולהעביר את המסרים הרוחניים בצורה מתאימה מבלי לסטות מרוח המסורה.
יהי רצון שנזכה כולנו לנקיות וטהרה.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
תיקון ימי השובבי"ם
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
פריחת הגאולה!
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
