ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
אין ספק שממד הזמן הוא מרכיב חשוב בהבנת האירועים שהיו. כיצד הגענו לשפל הזה? איך עוברות כל כך הרבה שנים מבלי שהדבר מתגלה ומדוע יוצאים הדברים לרבים בקול תרועה רמה?
פרשייה קשה זו מעמידה לפתחנו ביתר שאת את שאלת תפקיד הרב ומערכת היחסים שבין רב לתלמידיו ובני קהילתו.
בפרשתנו, פרשת פינחס, משה רבנו, העניו מכל אדם, מחפש מנהיג יורש "אשר ייצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם". מסבירים המפרשים את הכפילות "ייצא לפניהם" ו"יוציאם" בכך שלפעמים המנהיג הרוחני הוא זה שהולך בראש המחנה וכולם בעקבותיו, ולפעמים הוא מפעיל את הציבור מאחורי הקלעים, והציבור צועד כביכול לפניו. נראה כי מהכתוב משתקף מודל של מנהיגות בריאה ונכונה. המנהיג מתפקד כראש שמחובר לגוף, אך אינו במעמד שווה לשאר חלקי הגוף. המנהיג הוא שמרומם את הקהילה והציבור.
נאמר עוד: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות". מפרש רש"י: מדובר במנהיג שניחן בתכונה "שיודע לסבול כל אחד ואחד לפי דעתו". רעיון זה מובא גם בפסוק המופיע בהמשך הפרק בתשובתו של הקב"ה למשה: "איש אשר רוח בו". "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד" (רש"י). יוצא מכאן שעל המנהיג הרוחני לחבר את צאן מרעיתו לעבודת ה', תוך התייחסות למדרגתם האישית, המושפעת גם מהתרבות ומהתקופה שבה הם חיים.
כל דור וסגנונו, כל דור והקודים התרבותיים שלו. בכל הדורות, חדשות לבקרים, הופיעו בעם ישראל סגנונות חדשים שבאו לידי ביטוי בהדגשת ערכים שונים, בצורת חשיבה, בדיבור ובאווירה חברתית. תפקיד הרבנים הוא להכיר את הרוחות הנושבות, וללמד את התורה תוך שימוש באותם קודים חברתיים-תרבותיים כאמצעי וכלבוש בלבד. כך נעשו הדברים במשך כל הדורות, ומבחינה זו אין בדבר חידוש בדורנו. הרמב"ם הסביר את התורה לבני דורו על ידי חשיבה פילוסופית שאפיינה את תקופתו. הרב הירש חיבר את בני תקופתו לתורה באמצעות המונחים התרבותיים דאז: הומניזם, ליברליזם והשכלה. אף מורנו ורבנו הגדול, הרב קוק זצ"ל, חיבר את העם לתורה דרך רוח הלאומיות והתשוקה לארץ הקודש ושאר ערכי התקופה, כפי שהדברים מבוארים בספריו ובמיוחד במאמר הדור.
הפוסט-מודרניזם מאפיין את התרבות של דורנו. אנשים מחפשים בכל דבר את החיבור הפנימי הנפשי, ולא מסתפקים בהסבר הגיוני. כל אחד מחפש את האמת הסובייקטיבית והאינדיבידואלית שלו. הציפייה היא, כאמור, שהמחנכים והרבנים ידברו בשפת הציבור, גם לבני נוער וגם לאנשים מבוגרים יותר. אין ספק שמציאות זו מאתגרת את הרבנים ומחייבת אותם לתרגם את התורה לשפה ולהוויה החדשה של הדור שנמשך לריגושים ולחוויות, מתוך שאיפה אמיתית להזדהות ולחיבור פנימי.
כאן עובר הגבול העדין שהוא כחוט השערה. כאשר החוויה והריגוש הופכים למטרה הם פוגעים ביכולת לחבר את הציבור לתורתנו הקדושה. לעתים מאמץ יתר להתחבר לציבור והרצון להרשים את קהל השומעים באים על חשבון היכולת להעביר את המסורה כמו שהיא בפשטות, וממילא נפגמת יכולתו של המנהיג הרוחני לקדם את צאן מרעיתו בעבודת ה'.
על תבונה ורגישות
רבנים אמורים לעסוק יומם ולילה בלימוד תורה, בהרבצת שיעורים ובמאמץ עליון לקרב את הציבור עוד ועוד לאבינו שבשמיים. זאת באמצעות דוגמה אישית, פסיקות הלכה והדרכות מדויקות לפרט ולכלל.
דוגמה להדרכה רוחנית המבטאת רגישות עצומה של אחד מגדולי הדור התפרסמה לאחרונה. לפני כמה חודשים זכו שתי משפחות לארס בן ובת, וחיפשו דירה מתאימה לזוג הצעיר. הדירה אכן נמצאה - בגודל מתאים, בסביבה טובה ובמחיר אטרקטיבי. אך דא עקא, ההורים הבחינו כי הכלה אינה שלמה עם הרכישה. התברר להם שהכלה מודאגת מכך שאחת השכנות היא חברתה, רווקה מבוגרת. הכלה ברוב רגישותה חששה שלשכנה עלולה להיות עוגמת נפש מהמפגש עם חברתה הנשואה כאשר היא עדיין לא זכתה להינשא.
ההורים פנו לגאון הרב קנייבסקי שליט"א בשאלת רב. הוא השיב שבשל כובד השאלה עליהם לפנות לגאון הרב שטיינמן שליט"א. הכרעתו הייתה כי אפשר לקנות את הדירה אך לא לגור בה, כדי לא לפגוע בחברה הרווקה. סיפור זה ממחיש לנו את גודל האחריות המוטלת על הרב בפסיקותיו ובהעברת מסרים רוחניים וחינוכיים לציבור. סוף הסיפור מלמד על הדיוק הנדרש מרב בהכרעה ובהדרכה רוחנית. סוף טוב: הבחורה הרווקה התארסה ביום חתונת הכלה המדוברת, וכך התאפשר בסופו של דבר לזוג הצעיר לגור בדירה שנרכשה בעבורם...
"עשה לך רב וקנה לך חבר", כנאמר בפרקי אבות, הן הנחיות רוחניות שלא נס ליחן גם, ואולי במיוחד, בדורנו. הרב אינו חבר, עובד סוציאלי, פסיכולוג או עובד קהילתי. על הרב להכיר את הכלים המקצועיים ולהשתמש בהם בעת הצורך, אך כל זה מכוח היותו רב תלמיד חכם וירא שמיים המשמש צינור להעברת המסרים הרוחניים בצורה הנקייה ביותר.
קירבה יתרה ולא מאוזנת בין רב ותלמידיו היא בעייתית. תלות של תלמידים ברבם אף היא בעייתית. יתרה מכך, בניית מעמד בלתי מאוזן של רב היוצרת הילה של עוצמה בלתי מסויגת וכוח מסוכנת מאוד, הן לרב והן לעושי דברו.
אדמו"רות מקובלת בעם ישראל מדורי דורות בעולם החסידות. העתקת מודל זה לצורת החיים שלנו, השונה לחלוטין מסגנון החיים של העולם החסידי, מבלי לאמץ את מכלול ההוויה החסידית אינה אמיתית, ועלולה להביא לעיוותים איומים.
ענווה וצניעות מאפשרים לרב לשמור על נקיות וטהרה ולהעביר את המסרים הרוחניים בצורה מתאימה מבלי לסטות מרוח המסורה.
יהי רצון שנזכה כולנו לנקיות וטהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
