ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
הפרשיה הפותחת את ספר מלכים מעוררת שאלות ותמיהות ובמבט ראשון אפילו הרגשה של אי נוחות. וז"ל הכתוב:
"וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ: וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ: וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ: וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ: וַאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלֹךְ וַיַּעַשׂ לוֹ רֶכֶב וּפָרָשִׁים וַחֲמִשִּׁים אִישׁ רָצִים לְפָנָיו: וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂיתָ וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם"
לכאורה, נראה שהעניינים בארמונו של דוד המלך - נעים זמירות ישראל, אורחנו בסוכה ביום הושענא רבה, התנהלו כמו שהתנהלו מאות שנים מאוחר יותר בארמונו של אחשוורוש. בשני המקרים, לכאורה, העבדים היועצים הם המנהלים את העניינים ו"מכרזים" דומים מתפרסמים בשתי הממלכות. עוד יש לברר האם ההתנשאות של אדניה קשורה להצעת העבדים או שהיא רק תוצאה של חולשתו של דוד, כביכול?
על פי המבואר בהמשך הפרק העבדים הנזכרים בפסוק ב הינם אנשים רמי מעלה ששווים ומקבילים לבני המלך (עיין פסוקים ט ומ"ז). מה להם ולהצעה מסוג שכזה? יתכן והיה כאן ויכוח עקרוני בין דוד ויועציו-שריו הבכירים ביותר. דוד שנשבע לבת שבע כי שלמה בנה ימלוך אחריו (פסוקים יז ול) נתקל בהתנגדות חזקה של ראשי השרים ובראשם יואב בו צרויה ואביתר הכהן הגדול. שנייהם טענו שלא יתכן שהבן של דוד ובת שבע ישב על כס המלכות ובכך ינציח את החטא ואת הדרך הבלתי רצויה בה נוצר הקשר ביניהם. מה עוד שיש מועמד אחר שהוא כליל המעלות-אדניהו. המלכות מגיעה לאדניהו כי: 1. הוא בכור הבכורות ועל פי הסדר הוא המועמד הנכון "וְאֹתוֹ יָלְדָה אַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם" (עיין שמו"ב ג' ב-ה). 2. האישיות שלו מושלמת ומעשיו הם ללא דופי ולכן "לֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ כָּכָה עָשִׂית" (עיין ב"פרי צדיק" על פרשתנו). 3. מראהו החיצוני שבוודאי מראה גם על יופי פנימי מוכיח על התאמתו לתפקיד "וְגַם הוּא טוֹב תֹּאַר מְאֹד". 4. כל אחיו בני המלך מסכימים עם מועמדותו (פסוק ט). 5. כל עם ישראל מאוחד מאחרי בחירתו "וְעָלַי שָׂמוּ כָל יִשְׂרָאֵל פְּנֵיהֶם לִמְלֹךְ" (מלכים א ב' טו). לעומת כל הטענות הללו טען דוד כי המלכת שלמה משמעותה הנצחת החזרה בתשובה, כך יקים הוא "עולה של תשובה". עבדיו=שריו החליטו להעמידו באור המגוחך של הצעתם וכך להכריז קבל עם ועדה כי אי אפשר לסמוך על שיקול דעתו של דוד. לכן במודע או שלא במודע הם משתמשים בביטויים יחידאים הלקוחים ממשל כבשת הרש. "וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ" מקביל ל: "וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב וַתְּהִי לוֹ כְּבַת" (שמואל ב י"ב ג). אי תגובתו של דוד איננה מהווה הסכמה להצעה אלא ניצול ההזדמנות שהם אינו לידו, לעמוד שוב בנסיון ולעשות "תשובת המשקל". הכתוב מכריז פעמיים על צדקתו של דוד. בפעם הראשונה בשימוש בביטוי המשווה את דוד לאברהם אבינו " וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" ובפעם השנייה בעדות מפי עליון "וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ".
אם כך נוכל לסכם ולומר כי פרשיית הפתיחה של ספר מלכים מודיעה קבל עם ועדה כי תשובתו של דוד נתקבלה והא אכן הרביעי בין נושאי המרכבה יחד עם שלשת האבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
