ממעטים בשמחה – כיצד? | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שבת ומועדים
הלכות שלושת השבועות

5 דק' קריאה

טיולים ונופש
אמרו חכמים במשנה: "משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית כו, ב). לפיכך, אין לקיים בתשעת הימים אירועים משמחים כדוגמת טיולים, נופש במלון ומסיבת רעים. ורק אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית מותר לקיים. לפיכך מותר לקיים סיורים לימודיים וכן ימי עיון, אף שיש שמחה מסוימת בקיומם. וכן מי שנזקק למנוחה מסיבה בריאותית, יכול לצאת בימים אלו לחופשה במלון או בבית הבראה.

האם לברך "שהחיינו" על חבר שלא ראו שלושים יום
שאלה: מי שנפגש בימי עיון המתקיימים בתשעת הימים עם חברו שחביב עליו מאוד, שלא ראהו שלושים יום והוא שמח לראותו, האם יברך "שהחיינו" כפי הדין בשאר ימות השנה? או שמא מפני שמדובר בתשעת הימים אין לברך "שהחיינו"?
תשובה: יברך "שהחיינו", הואיל ואם לא יברך - יפסיד את הברכה. שכן מבואר בשולחן ערוך (תקנא, יז) שטוב להיזהר מלברך "שהחיינו" בימי בין המצרים על פרי ומלבוש, כי אפשר לדחות את ברכתם לאחר תשעה באב. אבל כתב הרמ"א שם שאם לא יוכל לברך על הפרי אחר תשעה באב, כגון שעד אז הפרי ירקב, יברך עליו מיד כדי שלא יפסיד את המצווה (ועיין במ"ב תקנא, קא).

רביבים (733)

הרב אליעזר מלמד

463 - בצדק תשפוט את הרב

464 - ממעטים בשמחה – כיצד?

465 - כתיבת פרוזבול – מתי וכיצד

טען עוד

מסיבת גיוס
שאלה: האם מותר לקיים מסיבת גיוס בתשעת הימים לכבוד חבר שעומד להתגייס לצבא?
תשובה: אין לקיים בימים אלו מסיבת גיוס, מפני שאלו ימים שממעטים בהם בשמחה, ומסיבת גיוס כשמה כן היא - אירוע חגיגי.
אך מותר להתאסף ולומר דברי תורה וחיזוק לכבוד חבר שעומד להתגייס בתוך תשעת הימים. ואם החבר מתגייס כמה ימים אחרי תשעה באב, גם התאספות כזו אין רצוי לקיים בתשעת הימים, שיש בה צד של שמחת חברים ונכון לדחותה לאחר תשעה באב.

בנייה ושיפוצים
מכיוון שממעטים בשמחה בתשעת הימים, אסור לבנות בימים אלו בניין של שמחה, כגון להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה לכך צורך חיוני. ומי שהתחיל לבנות לפני תשעת הימים, יסכם מתחילה עם הקבלן שיפסיק לבנות בתשעת הימים. ואם טעה ולא סיכם, יבקש מהקבלן להפסיק לעבוד בתשעת הימים, ואם הקבלן עומד על זכותו להמשיך לעבוד, אין צורך להפר עמו את החוזה.
אבל מי שגר עם בני ביתו בדירה צפופה, מותר לו לבנות חדר נוסף בתשעת הימים. וכן מותר לעשות כל עבודת בנייה לצורך מניעת נזק, כגון אדם שכותלו עומד ליפול, אף שאינו צריך לאותו חדר ואין בזה סכנה, מותר לו להחריב את הכותל באופן מסודר ולבנותו שוב, שעל ידי כך הוא מונע מעצמו נזק (פניני הלכה זמנים ח, טז יז).

צבע וגימורים
אסור בתשעת הימים לסייד ולצבוע את קירות הבית, מפני שהסיוד והצביעה נחשבים מותרות משמחים, שהרי אפשר לחיות בבית בלעדיהם. וכן אסור לעשות בימים אלו שיפוצים שנועדו לנוי או למותרות, כמו החלפת תריסים, ארונות, וילונות, וכיוצא בזה דברים יקרים ומשמחים שאין בהם צורך הכרחי.

לצורך מצווה
מותר לבנות ולסייד ולצבוע לצורך מצווה, כגון לבנות בית כנסת או בית ספר. וכן כל דבר שהוא לצורך רבים נחשב כצורך מצווה ומותר (פניני הלכה זמנים ח, טז).

קבלן ופועלים
מותר לקבלן ופועלים יהודים להמשיך לבנות בתשעת הימים בתי מגורים כדי למוכרם, מפני שהבתים נועדו למגורים ולא למותרות. בנוסף לכך, זאת פרנסתם. ובארץ ישראל יש מצווה לבנות בתים. אמנם את הסיוד והצביעה ידחו לאחר תשעת הימים. ורק אם עיכוב הסיוד והצביעה יגרמו להם הפסד גדול - יוכלו לצבוע ולסייד בתשעת הימים.

מעבר דירה
שאלה: האם מותר לעבור דירה בתשעת הימים?
תשובה: ככלל אין להיכנס בתשעת הימים לדירה חדשה, קנויה או שכורה - גם מפני השמחה שבדבר, וגם מפני שאין בימים אלו סימן טוב. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס.

משא ומתן בדברים משמחים
בשלושת השבועות נמנעים מלקנות דבר שנוהגים לברך בעת קנייתו "שהחיינו", ומשנכנס אב ממעטים בשמחה, ובכלל זה במשא ומתן בדברים משמחים. כלומר, אין קונים דברי מותרות כמו תכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית. וכן אסור להזמין אצל חייט בגד חדש.
אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר מה משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו - רשאי לקנותו בתשעת הימים. וטוב שיכניסנו לביתו או יתחיל להשתמש בו רק לאחר תשעה באב.
סוחרים שעוסקים בדברי מותרות משמחים כתכשיטים ובגדים, מותר להם לשאת ולתת בעסקיהם בתשעת הימים, כדי שלא ייגרם להם הפסד גדול באיבוד לקוחותיהם. וישתדלו לעסוק בעיקר בהכנות עסקיות לקראת הימים שלאחר תשעת הימים. ומי שיכול לסגור את חנותו בתשעת הימים בלא שייגרם לו מכך הפסד משמעותי - צריך לסוגרה.

משא ומתן לצורך מצווה
לצורך מצווה מותר לקנות אף דברים משמחים, לפיכך מותר לקנות בימים אלו תפילין, מפני שהם צורכי מצווה. וכן מותר לקנות ספרי קודש, מפני שהם צורכי מצווה ורבים אינם נוהגים לברך על קנייתם "שהחיינו". אבל מי ששמח בהם מאוד צריך לברך עליהם "שהחיינו", וממילא אסור לו לקנותם.
מי שאין לו נעלי בד או גומי לתשעה באב - רשאי בדיעבד לקנותם בתשעת הימים.

משא ומתן בשאר דברים
טוב למעט בתשעת הימים גם במשא ומתן רגיל של דברים שאינם משמחים. למשל, אדם שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון ושאר צורכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (פניני הלכה זמנים ח, יח).

איסור כיבוס וגילוח למנהג ספרדים
אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב. וזה אחד מביטויי האבלות, שמתוך צער והזדהות עם הנפטר או עם חורבן הבית, האדם מפסיק לטפח ולפנק את עצמו. בכלל האיסור גם גיהוץ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש. וכן נוהגים יוצאי ספרד.
בשנה זו תשעה באב חל בשבת, והוא נדחה ליום ראשון. נחלקו הפוסקים בדין השבוע שלפני כן, ולמעשה המנהג להקל שבמצב כזה אין דין "שבוע שחל בו", ומותר לכבס בכל השבוע הזה בלא הגבלה.
אולם לגבי תספורת וגילוח, נכון שכל יוצאי ספרדי יחמירו בשנה זו שלא להתגלח בשבוע שלפני שבת (עיין פניני הלכה זמנים ח, כג, 7).

איסור כיבוס למנהג אשכנזים
יוצאי אשכנז נהגו להחמיר שלא לכבס בכל תשעת הימים, ורק בגדים של תינוקות וילדים שרגילים להתלכלך מותר לכבס.
כשם שאין מכבסים, כך אין לובשים בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן.
רבים נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים. וכך עושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כשעה ויותר, ועל ידי כך אותם בגדים כבר לא ייחשבו מכובסים, ויהיה מותר ללובשם בזמן האיסור. ומי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולזורקו על הרצפה ואף לדרוך עליו, ואז כבר לא ייחשב מכובס וממילא יוכל ללובשו.
מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל וכיום רגילים להחליפם לעתים תכופות, אין בהחלפתם צד של תענוג אלא רק הסרת מיאוס. והרוצה להחמיר, יניחם לפני כן על הרצפה.
בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם גם בשביל מבוגרים. וכשהדבר אפשרי, טוב להוסיפם למכונה שמכבסים בה את בגדי הקטנים.

רחיצה בשבוע שחל בו תשעה באב
על פי תקנת חכמים איסור הרחיצה חל בתשעה באב בלבד, אולם נהגו הראשונים להחמיר ברחיצה גם בימים שלפני תשעה באב. בספרד נהגו שלא לרחוץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו באשכנז, שהאקלים קר יותר ופחות מזיעים, נהגו שלא לרחוץ כלל בתשעת הימים, אפילו לא במים קרים, ורק לקראת שבת חזון התרחצו מעט במים קרים (שו"ע תקנא, טז; מ"ב שם, כה"ח קפו).
נמצא שלמנהג ספרדים אפשר לכתחילה להתרחץ בשבוע שחל בו תשעה באב, ובלבד שהרחצה תהיה במים פושרים - שאין בהם תענוג וגם אין בהם סבל.
ונראה למעשה שגם למנהג אשכנז אפשר להתרחץ כיום. ראשית, מפני שאפשר לסמוך בזה על מנהגי ספרדים, שמנהגם נוסד באקלים הדומה לארץ ישראל. ועוד, שכיום הרגלי הניקיון והרחיצה השתנו לחלוטין. בעבר, כשלא היו מים זורמים בבתים, הרחצה נחשבה לאירוע מיוחד של תענוג ופינוק. אבל כיום רוב האנשים רגילים להתרחץ בכל יום, עד שהרחצה הפכה לפעילות שגרתית. ומי שרגיל להתרחץ בכל יום, אם ימנע עצמו מרחצה ירגיש סבל.
לפיכך, מותר לכל אדם להתרחץ כדרכו בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, ובכלל זה לחפוף את ראשו כפי שהוא רגיל, ובלבד שהרחצה תהיה במים פושרים, שאין תענוג להישאר בהם זמן מיותר, ומנגד גם לא צריך שהמים יהיו קרים באופן שהמתרחץ יסבול מהם.
ומי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ - חייב להתרחץ, וייזהר שלא יחמיר בזה מחמת המנהג, כדי שלא יתחלל שם שמיים על ידו.

רחצה בבריכה או בים
כאשר הרחצה נעשית למטרת בילוי, כבר מראש חודש אסור, מפני שצריך למעט בשמחה.
כאשר המטרה בריאותית, כמו אנשים שרגילים לשחות בכל יום כחצי שעה בבריכה, למנהג ספרדים מותר עד שבת חזון, ולמנהג אשכנזים אסור בכל תשעת הימים.
ומי שצריך לשחות לצורך רפואי, רשאי לשחות עד ערב תשעה באב.

לתגובות: [email protected]

הלכות שלושת השבועות

רביבים