ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
פנינה בת שולמית
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם אַחֲרֵי הִשָּׁמְדָם מִפָּנֶיךָ וּפֶן תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר אֵיכָה יַעַבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱשֶׂה כֵּן גַּם אָנִי: לֹא תַעֲשֶׂה כֵן לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ כִּי כָל תּוֹעֲבַת יְקֹוָק אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם כִּי גַם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנֹתֵיהֶם יִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים י"ב ל-לא).
אחרי הכניסה לארץ, היה חשש גדול מאוד שעם ישראל יושפע משבעת העממים וינהה אף הוא אחרי עבודת אלילים. הפיתוי היה גדול (במסגרת קצרה זו לא נסביר מדוע). בפסוקים אלה התורה מנמקת את האיסור בדרך מיוחדת, העבודה הזרה כל כך שפלה ומתועבת שהיא מביאה את עובדיה להקרבת ילדים על מזבחותיה. משה רבנו כביכול שואל את העם: האם אתם רוצים לעלות על מסלול זה, ר"ל?
לכאורה הדבר תמוה, הייתכן שהכנענים וחבריהם אכן ירדו לשפל מדרגה שכזה? ועוד יותר, הייתכן שיש חשש כי בניו, בני אברהם אבינו "רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים" יכשלו בעוון כה חמור?!
בדיקה של הפסוקים לאורך התנ"ך מגלה שאכן, לא רק ששבעת העממים ואף בני בניו של לוט נכשלו בעוון חמור זה, אלא שאף אחינו, בני אברהם יצחק ויעקב, נפלו בפח האכזריות ונכשלו בזה. נוכיח את הדברים משני מקורות:
הראשון, פרשיה שהתרחשה בימי יהורם בן אחאב מלך ישראל, יהושפט מלך יהודה הצדיק ואלישע הנביא.
השני, מן הפרקים בספר ישעיהו שמהם לקוחות שבע הפטרות הנחמה – "שבע דנחמתא" אותן אנו קוראים בימים אלה.
בספר מלכים מסופר כי יהושפט הצטרף ליהורם וסייע לו בטיפול במרדו של מישע מלך מואב, שהחליט לעשות "מסיבת תה" ולהפסיק לשלם מסי ואסל (בן חסות) למלך ישראל. הקרב הסתיים בדרך זו:
"וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה ... וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשֻׁבוּ לָאָרֶץ" (מלכים ב פרק ג כו-כז).
רבו הדעות בהסבר מה שקרה. חז"ל הסבירו " 'ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה', רב ושמואל, חד אמר: לשם שמים, וחד אמר: לשם עבודה זרה. ... למאן דאמר לשם עבודה זרה אמאי ויהי קצף (על ישראל)? - כדרבי יהושע בן לוי. דרבי יהושע בן לוי רמי: כתיב וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם וכתיב וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם - כמתוקנין שבהם לא עשיתם, כמקולקלין שבהם עשיתם. ויסעו מעליו וישובו לארץ - אמר רבי חנינא בר פפא: באותה שעה ירדו שונאיהן של ישראל למדריגה התחתונה" (סנהדרין דף לט ע"ב). כלומר, ברגע שמלך מואב הקריב את בנו למולך, היה בכך קטרוג ר"ל, על עם ישראל="שונאיהן של ישראל" (בלשון סגי נהור), שהרי גם הם הקריבו ילדים לעבודה זרה.
בספר ישעיהו, בין פסוקי הנחמה, מסתתרים פסוקים שמהם ניתן ללמוד להיכן התדרדר "עם קדושים" בימי מנשה מלך יהודה. בין פסוקים אלה מצאנו את התיאור הנורא הבא:
"וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה בְּנֵי עֹנְנָה זֶרַע מְנָאֵף וַתִּזְנֶה: עַל מִי תִּתְעַנָּגוּ עַל מִי תַּרְחִיבוּ פֶה תַּאֲרִיכוּ לָשׁוֹן הֲלוֹא אַתֶּם יִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר: הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים תַּחַת סְעִפֵי הַסְּלָעִים: בְּחַלְּקֵי נַחַל חֶלְקֵךְ הֵם הֵם גּוֹרָלֵךְ גַּם לָהֶם שָׁפַכְתְּ נֶסֶךְ הֶעֱלִית מִנְחָה הַעַל אֵלֶּה אֶנָּחֵם: עַל הַר גָּבֹהַּ וְנִשָּׂא שַׂמְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ גַּם שָׁם עָלִית לִזְבֹּחַ זָבַח" (ישעיהו נ"ז ג-ז).
אין צורך בהסברים.
נסיק מכך את המסקנה הבאה. עם ישראל "בני בחוניו" של הקב"ה, "צאן קדשים" יכולים להיות "אור לגויים" ולקדש שם שמים במעשיהם. אבל כגודל מעלתם כך גם עלולה להיות קשה נפילתם ח"ו.
בהמשך לדברינו אלה ננצל את ההזדמנות ונזהיר את כל מי שיעז לקרא פסוקים מפרשתנו ולפרש אותם הלכה למעשה, כי כל מי מבני עמנו (נתפלל שלא יהיו כאלה) הפוגע בכנסיה או מסגד, חותר תחת עצם קיומנו כאן בארץ ישראל, מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, מחלל שם שמים ועלול להביא ח"ו קטרוג גדול על עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
