ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רז"ל בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה-זָרָה [ב.]: לֶעָתִיד-לָבֹא מֵבִיא הקב"ה סֵפֶר-תּוֹרָה וּמַנִּיחָהּ בְּחֵיקוֹ וְאוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁעָסַק בָּזֶה יָבוֹא וְיִטֹּל שְׂכָרוֹ. מִיָּד מִתְקַבְּצִין כָּל הָאֻמּוֹת וְנִכְנָסִין לְפָנָיו בְּעִרְבּוּבְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר [ישעיהו מג, ט]: "כָּל-הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים, מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת", וְאֵין "זֹאת" אֶלָּא תוֹרָה וְכו'. כַּוָּנָתָם לוֹמַר: כִּי לֶעָתִיד-לָבוֹא יָבִיא ה' כָּל הָאֻמּוֹת לַדִּין עַל שֶׁלֹּא קִיְּמוּ תּוֹרָה אֱלֹהִית. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שֶׁיֹּאמַר הקב"ה לָהֶם: בְּמָה עֲסַקְתֶּם? וְהֵם יֹאמְרוּ שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בִדְבָרִים שֶׁהֵם יִשּׁוּבוֹ-שֶׁל-עוֹלָם*, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר בְּאוֹתָהּ אַגָּדָה בַּאֲרֻכָּה. וּלְבַסּוֹף הקב"ה מֵשִׁיב לָהֶם כִּי כָל מַה שֶּׁעָשׂוּ לֹא עָשׂוּ מִפְּנֵי יִשּׁוּבוֹ-שֶׁל-עוֹלָם, אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָם — 'כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מַגִּיד "זֹאת"?' וְכו', כְּלוֹמַר: יֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁיֹּאמַר שֶׁקִּיֵּם תּוֹרָה אֱלֹהִית? וְהֵם יָשִׁיבוּ וְיֹאמְרוּ לְפָנָיו כִּי כְמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם לְקַבֵּל שָׂכָר עַל קִיּוּם תּוֹרָתָם שֶׁקִּיְּמוּ מִצַּד-קַבָּלָתָם, כֵּן רָאוּי לָהֶם לְקַבֵּל שָׂכָר עַל קִיּוּם תּוֹרָתָם שֶׁקִּיְּמוּ מִצַּד-קַבָּלָתָם. וְה' יָשִׁיב לָהֶם [שם]: "מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ, יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ, וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת". כְּלוֹמַר: כִּי הָאֻמּוֹת הָאוֹמְרוֹת שֶׁסָּמְכוּ עַל קַבָּלָתָם "רִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ" — כְּלוֹמַר: רָאוּי לָהֶם שֶׁיּוֹדִיעוּנוּ הַתְחָלוֹת דָּתָם שֶׁקִּבְּלוּ וְסָמְכוּ עֲלֵיהֶן, כֵּיצַד נִתְבָּאָרוּ. אִם נִתְבָּאֲרוּ מִן הַחוּשׁ וּבְפִרְסוּם גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ הַתְחָלוֹת תּוֹרַת מֹשֶׁה — "יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ, וְיִשְׁמְעוּ" הַמְקַבְּלִים "וְיֹאמְרוּ אֱמֶת", כְּמוֹ שֶׁיִּתְּנוּ עֵדֵיהֶם* מְקַבְּלֵי תוֹרַת מֹשֶׁה, שֶׁנִּתְפַּרְסְמוּ הַתְחָלוֹת דָּתָם בְּשִׁשִּׁים-רִבּוֹא הַמְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה. וְזֶה שֶׁסִּיֵּם הַכָּתוּב [שם, י]: "אַתֶּם עֵדַי, נְאֻם-יְיָ" — כְּלוֹמַר: כָּל יִשְׂרָאֵל עֵדִים בִּנְתִינַת הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם שָׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהִים מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים; "וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי" — רוֹמֵז אֶל מֹשֶׁה שֶׁנִּקְרָא "עֶבֶד יְיָ" [דברים לד, ה] — וְכֻלְּכֶם עֵדִים שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם.
אין ספק בהתחלות התורה
זֶהוּ פֵרוּשׁ נִפְלָא בְּאֵלּוּ-הַפְּסוּקִים עַל-הַדֶּרֶךְ שֶׁהֵבִינוּ רז"ל שֶׁמְּדַבֵּר עַל שְׂכַר הַתּוֹרָה בִּכְלָלָהּ. וְהוּא מַסְכִּים לָאֱמֶת; כִּי, לִהְיוֹת הַתְחָלוֹת הַתּוֹרָה מִתְבָּאֲרוֹת בְּפִרְסוּם גָּדוֹל, אִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּפֹּל סָפֵק בַּאֲמִתָּתָן. וְלָזֶה רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בְּתוֹרַת מֹשֶׁה בְּתַכְלִית הַחִזּוּק, וְכָל-שֶׁכֵּן לִהְיוֹת הַתְחָלוֹתֶיהָ מִתְבָּאֲרוֹת בֵּאוּר שֶׁאֵין לְסַפֵּק בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שִׁבְעָה-עָשָׂר וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר מִזֶּה-הַמַּאֲמָר.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
60 - מאמר ראשון פרק כ' חלק א'
61 - מאמר ראשון פרק כ' חלק ב'
62 - מאמר ראשון פרק כ"א חלק א'
טען עוד
ביאורים
לא אחת בסיומן של התרחשויות משמעותיות, אנו עורכים התבוננות כללית על כל מה שאירע, ומתוך התבוננות זו, אנו בוחרים את מי להוקיר על מעשיו ומאמציו. ההוקרה שיקבל מי שהיה לו חלק מכריע בהצלחה, אינה רק רצון לתת לו 'פרס', אלא מבטאת את חלקו המהותי בהצלחה.
חז"ל מלמדים אותנו שלעתיד לבוא הקב"ה יאחז ספר תורה ויאמר ש'מי שעסק בזה יבוא ויטול את שכרו'. נראה שכוונתם שלעתיד לבוא יתברר לכולם מי היו אלו שקידמו את העולם אל עבר היעדים שאותם הציב הבורא לנבראים ולעולם כולו, וממילא להם יגיע השכר. חז"ל אומרים שאומות העולם יבקשו גם שכר. הם יזקפו לזכות עצמם את המאמצים שעשו לקידום העולם. תחילה יבקשו האומות שכר על פעילותם ליישובו של עולם. על כך ישיב הקב"ה שכוונתם הייתה לתועלת עצמם ואינם ראויים לשכר. לאחר מכן יטענו האומות שהן פעלו על פי המסורת הדתית שלהם. אולם הקב"ה יענה להם שבניגוד לעם ישראל, להם לא הייתה מסורת ציבורית מוצקה, המסתמכת על עדות ראִייה של של ציבור כה גדול, אלא על אמונה באירועים נקודתיים שלטענתם קרו.
לעומת זאת עם ישראל כולו היו עדים לנתינת התורה מן השמים. הקב"ה נותן שכר לישראל ומוקיר אותם על העיסוק בספר התורה, שאינו מסתכם רק בלימוד בו, אלא בבניית העולם והחיים על פיו. מעמד הר סיני הפך להיות חלק מאיתנו, מאורע מהותי ומשמעותי לא רק עבור כל יהודי כפרט, אלא גם כעם שחווה את קבלת התורה מהבורא, וכעם הוא הולך לאורה ומקדם את העולם ומרוממו.
הרחבות
• עבד ה' – משה
"וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי" רוֹמֵז אֶל מֹשֶׁה. המלבי"ם הסביר את משמעותו של כינוי מיוחד זה למשה רבנו: "בני ישראל במדבר היו במדרגת בנים לה', מפני כי היו מיועדים לקבל התורה. ומקבלי התורה צריכים שיתנהגו מה' רק בהשגחה נסיית, שלא יצטרכו לעבוד שום עבודה גשמית רק שאכלו את המן... שאי אפשר להיות במדרגה כזו רק המכונים בשם בנים... לכן היה נצרך שיהיה בין ה' וישראל איש הבינים. שיבא להוכיחם וליסרם שישובו תיכף ויתקרבו לאביהם שבשמים, וגם להתנפל לפני ה' שיסלח וימחול להם. והאיש הזה לא היה יכול להיות מי שהוא רק במדרגת נביא שהוא כעניין שר המלך, (מפני) שמיועד רק להדברים שבין המלך ובין העם. אבל לא להדברים שבין המלך לבנו, שבזה לא יוכל להתערב רק אחד מעבדי המלך הנאמנים אשר בביתו.
לזה נקרא משה עבד ה' ולא נביא ה', והיה נאמן בביתו כמו שנאמר "בכל ביתי נאמן הוא". וזה היה רק כשהיו ישראל במדרגת בנים בשביל קבלת התורה. אבל אחרי שגמר משה את משנה התורה ולא יתחדשו עוד להם חוקים ומשפטים. ויבואו תיכף לארץ ישראל ויעבדו שם בענינים גשמיים... אז בין ה' וביניהם יהיה נביא שהוא במדרגת שר המלך" [דברים כז, י]. היכולת להיכנס ל'קודש הקודשים', הקשר בין הקב"ה לבניו, שמורה רק לעבד ה' הנאמן, משה רבנו עליו השלום.
להצלחת אברהם בן שרה הי"ו
אנחנו בצד של החזקים!
איך מותר להכין קפה בשבת?
מתי נכון לומר סליחות ?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
