ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
העובדה שבדורותינו אין אימת הדין לא נובעת מכך שכיום כולם מושלמים, ואף לא מכך שאנשים חושבים שהם מושלמים. אחת הסיבות למיעוט אימת הדין היא ריבוי החילונים. דתי מרגיש: "אולי אני לא עושה בתכלית השלמות, אבל יש כל־כך הרבה אנשים שמתנהגים גרוע ממני, אז אני בעצם צדיק. אמנם צדיק יחסי, אבל צדיק".
יש שיר עתיק באידיש, שהולך בערך כך: "מה שאנחנו - אנחנו, אבל כפרות אנחנו עושים. מה שאנחנו - אנחנו, אבל אוזני המן אנחנו אוכלים. מה שאנחנו - אנחנו, אבל נרות חנוכה אנו מדליקים". זהו שיר עממי, שמבטא את התפיסה הפשוטה, שאלה הם דברים שכל יהודי עושה. כשזו הייתה הנורמה הבסיסית, היה לאנשים על מה להתבונן; הם לא הסתכלו רק כלפי מטה אלא גם כלפי מעלה. כשבן־אדם מסתכל למעלה ורואה כל מיני יהודים צדיקים - ליבו נשבר בקרבו, ואז, כשמגיע זמן של התבוננות - הוא מתבונן.
מסופר שפעם הגיע יהודי לבית מדרש של חסידים, והיה שם חסיד שהתפלל. היהודי ישב והסתכל איך מתפלל החסיד, והוא כל־כך התרגש מזה, עד שיצא מבית הכנסת וצעק: "כך נראה בן אדם! איפה הקרניים שלי? איפה הזנב שלי? אני בהמה פשוטה...". כשיהודי יכול להסתכל על זה, אז יש לו אימת הדין - לא רק מפני שאמרו לו שהדגים רועדים במים.
יש סיפור על מישהו שנסע בעגלה טעונה בסחורה שלא שולם עליה מכס. הוא היה צריך לעבור את הגבול, ואם היו תופסים אותו הוא עלול היה להיכנס לצרות גדולות. כשהעגלה הייתה מאה קילומטרים מהגבול, התחיל בעל הבית לחשוש: מה יהיה אם יתפסו אותו, איזה צרות יהיו לו - יחרימו לו את כל הסחורה ובנוסף הוא ישלם קנס, ואולי אף ייכנס לבית־הסוהר. בינתיים, העגלון נוסע ושורק.
כשהגיעו עשרה קילומטרים מהגבול גם העגלון התחיל לחשוש: אם יתפסו את הסחורה המוברחת - גם הוא עלול להיכנס לצרות. אז גם בעל הבית וגם העגלון ישבו מפוחדים. מי עבר את הגבול בלי פחד בכלל? הסוס. הסוס לא פחד - לא במרחק מאה קילומטרים ולא בשום מרחק אחר.
קרוב אליך (659)
הרב שבתי סלביטיצקי
99 - לא טוב לבד
100 - התוועדות עם הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
101 - שיבת החשק
טען עוד
עברה שנה, ובמשך השנה הזאת עשה כל אחד דברים רבים, אבל רק מעטים עשו במשך השנה מצוות מופלאות. בדרך כלל מה שקורה הוא שאנשים פחות או יותר חיו את חייהם.
עברה שנה, והשאלה אם אדם חטא או לא חטא קצת תלויה בקנה המידה ובמודעות שלו. יש אנשים שזה מעיק עליהם ומציק להם יותר ויש אנשים שפחות, והתשובה שיעשו תהיה בהתאמה. בכל אופן, כשעושים חשבון של השנה שחלפה, מתברר שלעשות תשובה על עבירות זה דבר שיחסית קל וגם יש דרך לעשות אותו. השאלה הקשה היא - איך עושים תשובה על מצוות? איזה פרצוף יש למצוות שאדם עשה?
לדוגמה, נניח שאדם שכח יום אחד ולא התפלל מנחה ואפילו לא התפלל אחר כך תפילת תשלומים, הוא צריך לעשות על כך תשובה. יש אנשים שיש להם עבירות מהסוג הזה. אך, יש אנשים שהבעיה שלהם היא לא בכך שלא התפללו מנחה, אלא בשאלה איזה מין מנחה הם התפללו? זו שאלה לגמרי שונה.
בן־אדם עושה הרבה מצוות, והמצוות האלה הן "נקבים נקבים חלולים חלולים". תשובה על מצוות היא הרבה פעמים משמעותית מאוד, מצויה יותר וגם יתכן שהאדם יזכור אותה.
בראש השנה ויום הכיפורים לא עושים רק פרצופים של יראת שמים. הרבה מהעניין של התפילות בימים האלה הוא שאדם יכול לעשות את הדברים שהוא צריך לעשות - פעם אחת ברצינות.
באופן כללי, חודש אלול הוא חודש שלם שאמורים לעשות בו תשובה. יום הדין בנוי באופן פשוט על כך שעושים סיכום. סיכומים עלולים להיות מפחידים, בן־אדם חושש מה יצא בסך הכל, בין כשעושים סיכום של עסקי השנה או סיכומים אחרים, תמיד יש משהו מפחיד בסיכומים מהסוג הזה, עבר יום ועוד יום - ויום אחד צריך לסכם וזה מפחיד.
בדרך כלל, בן־אדם עסוק בענייניו, אוכל, שותה וישן. יום אחד באים לבן־אדם ואומרים לו: מה הסך־הכל שלך? וזו שאלה קשה ביותר. ראש השנה דורש מאיתנו את הסך־הכל שלנו.
סיפרו על חסיד שהיה סוחר יהלומים, שנהג מדי לילה לסכם את חשבונות היום. פעם מישהו הציץ בחלון שלו וראה אותו יושב וכותב, אחרי שסיים לכתוב את החשבונות שלו ראה שהוא מתח קו מתחת למספרים ורשם "סך־הכל", וישב דומם, ולאחר כמה רגעים רשם למטה במקום את הסכום הכולל: "אין עוד מלבדו"! זה היה הסך־הכל שלו.
בראש השנה לא אומרים וידוי. מה כן קורה בראש השנה? לפעמים קורה שמרימים את האדם בתפילה ביום הזה - והוא מתעלה למעלה, ואז הוא מנסה לעשות דברים בדרגה קצת יותר גבוהה. בתוך כך יוצא שבן־אדם מנסה בעל כורחו להשלים את מה שהחסיר. יכול להיות שזה בעצמו עושה תשובה, לא במובן של חרטה על העבירות, אלא תשובה מתוך התעוררות לדברים גדולים.
לפי מה שאמור בנביאים, לא צריך להתעצב בראש השנה ולא לצום. בספר נחמיה כתוב שעשו עצרת בראש השנה ועזרא אמר לעם ישראל: "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעזכם". העניין של אימת הדין לא בא מעצבות. ליהודי ששנת הכספים שלו נגמרת בשלושים ואחד בדצמבר יש אימת הדין ממש, הוא צריך לשבת ולסכם דברים והוא בכלל לא בטוח מה יצא לו, יתכן שהוא נמצא בצרות גדולות - חייב כך וכך כספים והוא לא יודע מאיפה להחזיר אותם.
בחודש אלול נהגו לעסוק בדברים המעוררים את הלב, עסקו בספרים המעוררים את הלב - כל אחד לפי ענינו ומקומו. אין משהו אחד שמעורר את הלב באופן אוניברסאלי, יש אדם שמתעורר לבו מספר מסויים, ממאמר מסויים, ויש אחרים שלא מתעורר לבם מזה ומתעורר לבם מדבר אחר. לשבת ולהכות את בשרו בשבטים זה לא דבר שמועיל בכל ימות השנה, וגם לא בחודש אלול. לשבת באלול באֵבֶל זה לא דבר שמועיל. בכל זאת אפשר לשבת ולחשוב על שנה, ולחשוב עליה באופן כללי. הייתה שנה, ומין הראוי לערוך לה סיכום. כשמסכמים כראוי, אז יש דברים שאפשר לעשות ולשנות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
