ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְהָרְבִיעִית הִיא הָאֱמוּנָה בְּשֶׁהַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי יֻשַּׂג בְּמִצְוָה אַחַת מִמִּצְווֹת תּוֹרַת מֹשֶׁה; שֶׁאִם-לֹא-כֵן, תִּהְיֶה תּוֹרַת מֹשֶׁה מְרַחֶקֶת אֶת הָאָדָם מֵהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי, אֲשֶׁר כִּנּוּ אוֹתָהּ רז"ל בְּ"חַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא" [אבות ב, ז]. וְזֶה, כִּי אַחַר שֶׁעַל-יְדֵי תוֹרַת בְּנֵי-נֹחַ הָיוּ הָאֲנָשִׁים מַשִּׂיגִים מַדְרֵגָה-מָה מִמַּדְרֵגוֹת הָעוֹלָם-הַבָּא, כְּאָמְרָם זַ"ל [סנהדרין קה.]: חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם-הַבָּא — רְצוֹנָם לוֹמַר: הַמְקַיְּמִים שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי-נֹחַ יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם-הַבָּא. וְאִם הָיָה צָרִיךְ כָּל בַּעַל תּוֹרַת מֹשֶׁה כָּל רִבּוּי הַמִּצְווֹת שֶׁבָּאוּ בָהּ כְּדֵי לְהַקְנוֹתוֹ מַדְרֵגָה מִמַּדְרֵגוֹת חַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא — הָיְתָה תוֹרַת מֹשֶׁה מְרַחֶקֶת אֶת הָאָדָם מִקְּנִיַּת הַשְּׁלֵמוּת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיְתָה מְקָרֶבֶת אוֹתוֹ. וְזֶה הֶפֶךְ מַה שֶּׁכֻּוַּן מִמֶּנָּה, כְּאָמְרָם זַ"ל [מכות פ"ג מט"ז]: רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְלָזֶה מַה שֶּׁיֵּרָאֶה — שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה הַזֹּאת שֹׁרֶשׁ פְּרָטִי לְתוֹרַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בְּפֶרֶק עֶשְׂרִים-וְתִשְׁעָה מֵהַמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי, בְּעֶזְרַת ה'.
תחיית המתים
וְהַחֲמִישִׁית הִיא אֱמוּנַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים. וְזֹאת הַתְּחִיָּה, יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ [ראה מאמר ד, פל"ה] שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים בִּלְבָד. וְאַחַר שֶׁאֵינָהּ מַדְרֵגַת שָׂכָר מְיֻעֶדֶת לִכְלָל הָאֲנָשִׁים, כִּי אִי-אֶפְשָׁר לְכָל הָאֲנָשִׁים לִהְיוֹת צַדִּיקִים גְּמוּרִים, יִהְיֶה הַכּוֹפֵר בָּהּ כַּכּוֹפֵר בְּאֶחָד מִן הַנִּסִּים הַגְּדוֹלִים הַנַּעֲשִׂים לַצַּדִּיקִים, הַנִּכְנָסִים תַּחַת הַיְכֹלֶת; וְיִהְיֶה עָנָף מִסְתָּעֵף מִן הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן. וְאִם הַתְּחִיָּה הִיא כוֹלֶלֶת*, כְּדַעַת קְצָת-הַחֲכָמִים, יִהְיֶה הַכּוֹפֵר בָּהּ כּוֹפֵר בְּחֵלֶק מִן הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ הַמְיֻעָד לִכְלָל הָאֲנָשִׁים אוֹ לִכְלָל הָאֻמָּה; וְיִהְיֶה עָנָף מִסְתָּעֵף מִן הָעִקָּר הַשְׁלִישִׁי. אֲבָל אֵינָהּ עִקָּר וְלֹא שֹׁרֶשׁ לֹא לְתוֹרָה אֱלֹהִית בִּכְלָל וְלֹא לְתוֹרַת מֹשֶׁה בְּפְרָט, לְפִי שֶׁכְּבָר יְצֻיַּר מְצִיאוּתָן זוּלָתָהּ. כִּי אַחַר שֶׁהַמַּאֲמִין יוֹדֶה בַּשָּׂכָר-וְהָעֹנֶשׁ בִּכְלָל, הֵן גּוּפִי וּבָעוֹלָם-הַזֶּה, אוֹ רוּחָנִי וּבָעוֹלָם-הַבָּא — אֵין הַכּוֹפֵר בָּהּ כּוֹפֵר בְּשֹׁרֶשׁ וְלֹא בְעִקָּר מִתּוֹרַת מֹשֶׁה. וְאוּלָם הִיא אֱמוּנָה מְקֻבֶּלֶת בָּאֻמָּה — יְחֻיַּב לְהַאֲמִינָהּ כָּל בַּעַל תּוֹרַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בַּמַּאֲמָר הָרְבִיעִי [שם], בְּעֶזְרַת ה'.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
66 - לימוד שבועי באמונה ט"ו-כא אלול תשע"ה
67 - מאמר ראשון פרק כ"ג חלק ב'
68 - מאמר ראשון פרק כ"ג חלק ג'
טען עוד
וְכֵן אֱמוּנַת בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, עַל זֶה-הַדֶּרֶךְ הִיא, כִּי הוּא עָנָף מִסְתָּעֵף מִן הָעִקָּר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהוּא "הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ", וְהִיא אֱמוּנָה מְקֻבֶּלֶת בָּאֻמָּה, רָאוּי שֶׁיַּאֲמִינָהּ כָּל בַּעַל תּוֹרַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּרֵר בַּמַּאֲמָר הָרְבִיעִי [פמ"ב], בְּעֶזְרַת ה'. וְאוּלָם אֵינוֹ שֹׁרֶשׁ וְלֹא עִקָּר לְתוֹרַת מֹשֶׁה, כִּי כְבָר תְּצֻיַּר תּוֹרַת מֹשֶׁה, עִקָּרֶיהָ וְשָׁרָשֶׁיהָ, זוּלָתָהּ.
____________________________________
כוֹלֶלֶת – לכל האנשים.
ביאורים
לאחר שראינו אתמול שלושה ענייני אמונה יסודיים העולים מתוך שלשת העיקרים אותם מנה לעיל, ממשיך רבי יוסף אלבו לפרט לנו שלשה ענייני אמונה נוספים.
העניין הרביעי הוא האמונה בכך שדי בעשיית מצוה אחת ממצוות ה', כדי לזכות לעולם הבא. לעיתים ישנה נטיה לחשוב שעל מנת לזכות בחיי העולם הבא יש לקיים את כל המצוות. לפי תפיסה זו המצוות רק מרחיקות את האדם מהשלימות, ומבחינתו, מוטב היה שלא היה מצווה בהן כלל.
כיוון שחז"ל לימדונו שהתורה והמצוות נתנו לנו כדי לזכות ולרומם אותנו, אנו יודעים שכל מצוה ומצוה שהאדם עושה, הרי היא מזכה אותו בעולם הבא, ואפילו אם אינו עושה את כל המצוות. עניין זה יבואר בהרחבה בהמשך הספר [מאמר שלישי פרק כט].
העניין החמישי הוא האמונה בתחיית המתים. בביאור מושג זה נחלקו האמוראים בגמרא [תענית ז, א], האם תחיית המתים תהיה לכל עם ישראל או רק לצדיקים. מחלוקת אמוראים זו מולידה שתי הבנות שונות בעצם הבנת העניין. לפי ההבנה שתחיית המתים היא לצדיקים בלבד, האמונה בה מתפרטת מתוך האמונה בשורש של 'האמונה במציאות ה'', משום שמשמעותה – אמונה בניסים להם זוכים הצדיקים החוסים תחת כנפי השכינה. לפי השיטה שתחיית המתים תהיה לעם כולו הרי שאמונה זו מתפרטת מתוך השורש של שכר ועונש, שהוא שכר ועונש לכלל כולו.
העניין השישי הוא האמונה בביאת המשיח, המתפרט גם הוא מהאמונה בשכר ועונש, ובו יאריך רבי יוסף אלבו במאמר רביעי [פרק מב].
הרחבות
• ריבוי המצוות
לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. רבי יוסף אלבו מבאר שאדם המקיים אפילו מצוה אחת כראוי – קונה בכך את העולם הבא שלו. הרי אם דווקא על ידי קיום כל המצוות אדם היה זוכה לשלמותו, כמעט ולא היה אדם מישראל שהיה זוכה לכך, ונמצא שריבוי המצוות הרחיק את ישראל מהעולם הבא.
הרמב"ם כותב דברים דומים: "מעיקרי האמונה בתורה כי כשיקיים אדם מצוה מן תרי"ג מצוות כראוי וכהוגן, ולא שיתף עם כוונתה מכוונות העולם, אלא שיעשה אותה מאהבה כמו שביארתי לך, הנה זכה לחיי עולם . ועל זה אמר רבי חנניא כי המצוות בהיותם הרבה, אי אפשר שלא יעשה האדם בחייו אחת מהנה על מתכונתה ועל שלימותה. ובעשיית אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה" [פירוש המשנה מכות ג, טז].
המהר"ל דוחה את שיטתם של הרמב"ם ורבי יוסף אלבו בפירוש המאמר, ומבאר באופן אחר: "כי מה שישראל הם מוכנים אל התורה, היא מדרגה בפני עצמה. כי מפני שהם מוכנים אל תורה, כמו שהתבאר למעלה, ואינם כמו שאר אומות עכו"ם שאין מוכנים לתורה. ואם נתן להם מעט מצוות, לא היה הזכות שלהם כל כך כמו שיש להם זכות במה שיש להם תורה שיש בה מצוות הרבה , ומוכנים אל הרבה מצוות" [תפארת ישראל ה]. לפי המהר"ל, ריבוי המצוות מעיד על מהות פנימית מיוחדת שקיימת דווקא בישראל. המצוות הרבות שניתנו לישראל מתאימים למהות זו ומקרבים אותנו לה' יתברך, ולכן הן נחשבות כ'זכות'.
להצלחה, שמירה, בריאות ופרנסה ליואב בן שרה הי"ו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
