ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
וְלֹא מָנִינוּ בִּכְלָל הָאֱמוּנוֹת הַלָּלוּ הָאֱמוּנוֹת הַנִּתְלוֹת בְּמִצְווֹת פְּרָטִיּוֹת, כְּמוֹ: הַתְּשׁוּבָה וְהַתְּפִלָּה וְזוּלָתָן, וְלוֹמַר שֶׁרָאוּי לְהַאֲמִין שֶׁהש"י שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת הַצּוֹעֲקִים לְפָנָיו, וְכֵן שֶׁהוּא מְקַבֵּל בִּתְשׁוּבָה לַשָּׁבִים אֵלָיו, וְכַיּוֹצֵא בְאֵלּוּ-הָאֱמוּנוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּמִצְווֹת מְיֻחָדוֹת — לְפִי שֶׁאֵין רָאוּי לִמְנוֹת שׁוּם-מִצְוָה בֶּאֱמוּנָה יוֹתֵר מִזּוּלָתָהּ. גַּם לֹא מָנִינוּ אֱמוּנַת הֱיוֹת הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְיִשְׂרָאֵל, וִהְיוֹת הָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם עַל מִזְבַּח הָעוֹלָה, וִהְיוֹת הַכֹּהֵן נַעֲנֶה בְאוּרִים-וְתֻמִּים*, וְכַיּוֹצֵא-בָהֶן — לְפִי שֶׁאֵלּוּ נִכְלָלוֹת בֶּאֱמוּנַת הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהָיוּ בַתּוֹרָה בִּכְלָל, וְאֵין רָאוּי לִמְנוֹת אֵלּוּ יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַנִּסִּים, כֶּאֱמוּנַת בְּקִיעַת יַם סוּף, אוֹ פְתִיחַת פִּי הָאָרֶץ לִבְלֹעַ אֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ, וְשֶׁנִּכְנְסוּ חַיִּים שְׁאוֹלָה*, וּלְהוֹרוֹת עַל הַפְלָגַת הַנֵּס — שֶׁסָּתְמָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב [במדבר טז, לג]: "וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ", שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הַבְּקִיעָה הַנַּעֲשֵׂית עַל-יְדֵי הָרַעַשׁ* שֶׁהִיא נִשְׁאֶרֶת בְּקוּעָה תָּמִיד; כִּי כָל-זֶה וְכַיּוֹצֵא-בוֹ בִּכְלָל הָאֱמוּנָה בַתּוֹרָה וּבְכָל הַנִּסִּים הַמְסֻפָּרִים בָּהּ.
קיום התורה תלוי בשש אמונות אלו
וְאוּלָם הַשֵּׁשׁ-אֱמוּנוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ, אָמְנָם מָנִינוּ אוֹתָן לִהְיוֹתָן אֱמוּנוֹת מְקֻבָּלוֹת בָּאֻמָּה, מְיֻחָדוֹת לְקִיּוּם עִקָּרֵי הַתּוֹרָה וְשָׁרָשֶׁיהָ תָמִיד. וְקִיּוּם הַתּוֹרָה בְּכָל זְמָן תָּלוּי בָּהֶן, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינָן שָׁרָשִׁים אֵלֶיהָ, כִּי כְבָר יְצֻיַּר מְצִיאוּתָהּ זוּלָתָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַכּוֹפֵר בָּהֶן יִקָּרֵא "מִין", אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינוֹ כוֹפֵר בַּתּוֹרָה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם-הַבָּא.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
67 - מאמר ראשון פרק כ"ג חלק ב'
68 - מאמר ראשון פרק כ"ג חלק ג'
69 - מאמר ראשון פרק כ"ד חלק א'
טען עוד
ביאורים
לאחר שלמדנו בימים הקודמים את ששת הדברים, שאף שאינם כלולים בעיקרים או בשורשים, חובה על כל מאמיני תורת משה להאמין בהם, עולה השאלה מהו היסוד המייחד אותם? כפי שאנו יודעים, תורתנו הקדושה מלאה במצוות ובעניינים בהם ראוי להאמין, ולכן יש להבין מדוע נבחרו עניינים אלו באופן מיוחד.
מתוך מצוות התורה נלמדים עוד ענייני אמונה רבים. כיוון שעניינים אלו נגזרים מתוך מצוות פרטיות, לכן לא נמנו באופן מיוחד.
כדוגמה למצוה ממנה נלמד עניין יסודי באמונה, מביא רבי יוסף אלבו את האמונה בכך שה' שומע את התפילות, הנגזרת ממצוות התפילה.
עניינים אלו הנלמדים ממצוות פרטיות, יחד עם האמונה בכל סיפורי התורה, כדוגמת האמונה בקריעת ים סוף ושאר הניסים, מוכרחים אף הם, והם נלמדים מתוך העיקר של אמונה בתורה מן השמים.
לעומתן, ששת העניינים שלמדנו בימים האחרונים אינם נובעים מתוך לימוד של אחת ממצוות התורה, אלא הם מגיעים מתוך מסורת וקבלה העוברת באומה מדורי דורות. על ידי מסורות אלו התבססה בעם ישראל צורת הקיום והאמונה של התורה כולה, והכופר באחת מכל המצוות הללו אמנם אינו נקרא "כופר" כיוון שהוא מאמין בעיקרי האמונה, אך הוא נקרא "מין", כיוון שכפירתו בהם מוציאה אותו מכלל מאמיני תורת משה והוא נחשב כמי שיצר לעצמו אמונה מסוג אחר.
יש להוסיף, שאמונות אלה משפיעות על קיום התורה כולו:
א. האמונה בחידוש העולם, מלבד ההכרה שהבורא אינו מוגבל, מלמדת אותנו שלעולם יש מטרה ויעד. כאשר העולם נוצר מתוך בחירה מוחלטת של הבורא, ולא מאחר שהוא היה מאז ומקדם, דבר זה מעיד שישנה מגמה לעולם שבעבורה בחר הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם.
ב. האמונה בנבואת משה, נצחיות התורה והשכר הרוחני לעולם הבא שאנו זוכים לו ואפילו ממצוה אחת, נותן משמעות ערכית ונצחית לקיום תורה ומצוות. אמונה בעניינים אלה יוצרת בנו יחס מרומם ומשמעותי לחיי תורה.
ג. האמונה בתחיית המתים וביאת המשיח מפיחה את התקווה שהעולם יהיה טוב יותר, ונותנת את הכוח להתמודד גם במצבים קשים ומייאשים. היא אף מחברת את ההווה על העתיד, ביודענו שכל מעשה מוביל ומקרב אותנו אל הגאולה השלמה.
הרחבות
• האם יש מצוה להתפלל
רָאוּי לְהַאֲמִין שֶׁהַשֵׁם יִתְבָּרך שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת הַצּוֹעֲקִים לְפָנָיו... וְכַיּוֹצֵא בְאֵלּוּ־הָאֱמוּנוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּמִצְווֹת מְיֻחָדוֹת. רבי יוסף אלבו מתייחס לאמונה כי התפילה נשמעת וכי היא פועלת את פעולתה כְּמִצְוָה. מקור דברים אלו הוא ככל הנראה במכילתא דרבי שמעון, שם למדו: "ועבדתם את ה' אלוהיכם: איזוהי עבודה שבלב? הוי אומר זו תפילה" [שמות כג, כה].
ואכן, בעקבות דרשה זו, הרמב"ם מונה את התפילה כמצוה: "מצוה החמישית – שנצטוינו בעבודתו... ואף על פי שמצוה זו מן המצוות הכוללות, כלומר, שאינן נמנות, כמו שבארנו בעיקר הרביעי, יש בו גם כן פרט והוא מצוה בתפילה " [ספר המצוות, עשין ה]. התפילה המעשית היא חלק מעבודת השם בה נצטווינו, ולכן היא נחשבת כמצוה.
הרמב"ן חולק על הרמב"ם. לדעתו התפילה אינה מצוה (וממילא היא אינה חובה). התפילה אמורה להיות אותנטית ולבטא את הצורך של האדם להתקרב אל ה': "אלא ודאי כל עניין התפלה אינו חובה כלל, אבל הוא ממידות חסד הבורא יתברך עלינו ששומע ועונה בכל קֹרְאֵנוּ אליו" [השגות לספר המצוות, עשין ה].
אמנם, אף שהרמב"ן ממאן לקבל את התפילה המעשית כמצוה, בסוף דבריו הוא כותב שאפשר לראות בתפילה מצוה אחרת – המצוה להאמין בכוחה של התפילה: "ואם אולי יהיה מדרשם בתפילה עיקר מהתורה, נמנה אותו במניינו של הרב, וְנֹאמַר שהיא מצוה לעת הצרות, שנאמין שהוא יתברך ויתעלה שומע תפלה והוא המציל מן הצרות בתפילה וזעקה" [שם]. יש לציין שניתן למצוא גם הדרכה מעשית – להתפלל בשעת צרה.
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
